משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות ח
בפסוק זה היטיבו כל אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים יש לדקדק דתיבת לבבם כמיותר דהול"ל רק מי יתן ויראו את כל הימים. וגם גוף הענין למה היטיבו את אשר דברו וגם מה שייכות לזה מי יתן והי' לבבם וגו'. וי"ל דבספר חות יאיר נתן טעם למה שאמרו חכז"ל קדושין מ' בכל עבירות שבתורה אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה ובע"ז הוא מעניש גם על המחשבה דכתיב יחזקאל י"ד למען תפוש את בני ישראל בלבם לפי שאיסור ע"ז שמענו מפי הגבורה אנכי ולא יהי' לך לכך הוא חמור ונענשין גם על המחשבה משא"כ שאר המצות ששמענו ע"י שליח הוא קל בזה שאין מענישין טל המחשבה. ויובן מה שאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות שהקשינו הלא הם בעצמם אמרו היום ראינו כי ידבר האלקים את האדם וחי אבל לפי"ז יובן כי לפי דברי חות יאיר אם היינו שומעים כל התורה מפי ה' היינו נענשים על כל המצוה גם על מחשבה רעה ואם יהי' כן מי יעמוד זכאי בדין מי יוכל להנצל ממחשבה רעה בכל עת וע"ז אמרו ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות כי אנו חוששין שח"ו לא יהי' אפשר ליצא זכאי בדין אם יהי' מענישין על המחשבה בכל העבירות. וזה שאמר הקב"ה היטיבו כל אשר דברו שרצו לשמוע ע"י שליח כי מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים כי אם גם יזהרו מלעבור בפועל איזה עבירה אבל מי יוכל בו"ד לעמוד בזה שלא יחטא לעולם גם בהרהור הלב לכך אמר והי' לבבם זה להם ליראה אתי: