משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
תורת כהנים · פרשת בחוקתי
פרשה ב
ואם לא תשמעו לי וכו' הנה בפרשה הלזו מנה התנא שבעה עבירו' ראשונה ביטול תורה והיא גוררת את הששה עד שכופר בעיקר וכנגד זה שבעה פורעניות והיינו שבע כחטאתיכם כדתניא לקמן וזכ"ה שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו דירצה שש הנה הגופי עבירות אשר שנה ה' והשביעית תועבת נפשו יתברך דהיינו שכופר בעיקר ובמאי דאי' בסמוך דפי' לפני ה' היינו שיודע בוראו יתברך דכתיב התהלך לפני והיה תמי' דהיינו התהלך לפני שתכיר אלהותי:
פרק ח
מנין שאף האמהות ת"ל את תרגום אשה אתתא והיינו את אברהם כמו איתת אברהם:
פרשה ג
מנין שאף העבדים והגרים ת"ל ואמרת אליהם קשיא למ"ל קרא ת"ל מג"ש דלה לה מאשה וכה"ג פריך הגמרא בר"פ בתרא דנזיר גבי נזירות ע"ש. ונ"ל דהכא לנערך אצט' קרא דנערך באיש ולא באשה ומכאן ראיה למ"ש התוס' ריש ערכין דהעבדי' נערכין כערך איש ע"ש:
מה כאן כי יפלא וכו' עיין מה שפי' הק"א ואע"ג דבנדרים כתיב נמי כי יפלא מ"מ אצט' למלפיה מערכין כי היכי דאייתר כי יפלא דנדרים לדרשא אחריתי עיין בר"פ בתרא דנזיר ע"ש בגמ':
ולא הוציא את הגוסס ת"ל והעמיד וכו' התוספות בפ"ק דערכין הקשו מדאמרינן בפ"ק דחולין שחט בה ב' או רוב ב' ועדיין מפרכסת בת העמדה והערכה ע"ש ועיין להרב בש"מ בפ"ק דנזיר אהא דאמרי' ודילמא גוססין שוינהו דמחלק בין גוסס בידי שמים לגוסס בידי אדם ע"ש:
מנוול ומוכה שחין טומטום ואנדרוגינוס כ' הק"א דל"ג מנוול ומוכה שחין דהא איתנהו בערכין ע"ש וטפי הי"ל לאוכוחי היכי קתני דאיתנהו בדמים הא קתני דליתנהו בדמים מיהו לזה י"ל דלעיל במנוול ומ"ש וטריפה איירי כמ"ש התוס' ריש ערכין ע"ש והכא במנוול ומ"ש דלאו טריפה דבר דמים הוא דנמכר לקנס:
פרק ט
ואם המר ימיר לרבות את האשה עיין לה' ק"א ועיין לה' שאגת אריה סי' פ"ב:
פרק יא
שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו לפי טעם זה אפילו לא נגאלה מיד ההקדש חוזרת ביובל לבעלים הא' וכ"כ רש"י בחומש והתוספות בערכין דכ"ו כ' לפום ריהטא נר' דדוקא בעאלס וכו' ע"ש ותמהני דמירושלמי בפרק האומר דקדושין הביאו הר"ן בחי' במס' נדרים דכ"ט ע"א נר' בפירש"י דאיתא התם האומר שור זה עולה שלשים יום כל ל"י עולה אחר ל"י יצא לחולין האומר לאשה התקדשי לי ל"י מקודשת לעולם מה בין זה לזה מצינו הקרש יוצא בלא פדיון היכן מצינו בשדה מקנה ע"ש הרי דבשדה מקנה יוצא בלא פדיון כלל:
נאמר כאן וחשב וכו' וכן איתא במשנה בערכין די"ד וע"ש בגמרא ורש"י בחומש כ' דבשדה מקנה בחומר שעורים כשדה אחוזה ושנה משנתו כר"א ותמהני מהמש"ל בפ"ד מה' ערכין שכ' ע"ד רש"י בחומש הללו מנ"ל ד"ז ולא ידענא היכא רמיזה ע"ש והוא תימה איך נעלם ממנו משנה וברייתא הלזו:
ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהה וכו' נראה דר"ז בערכין מיירי הנידון בהשג יד וכ"כ רש"י בר"פ שלוח הקן דקרא דונתן את הערכך בערכין מיירי ע"ש א"נ איירי נמי בשדה מקנה וקאי על שדה מקנה גופא דאם בא לגואלה יגאלנה כשער השוה עכשיו ולא ישהה והק"א פי' לה על נכסיו שימכור כדי שיגאלנה בתם ע"ש וק' הא הגאולה היא בידו וברצונו ואם הוא רוצה להמתין מי מעכב ע"י וי"ל דאיירי באמר שרוצה שיגאלנה דאינו יכול לחזור וכדמשמע ממתני' דערכין והובאו לעיל דממשכנין מנכסיו עד עשר ע"ש:
מנין לרבות דבר המטלטל וכו' ברייתא הלזו גבי ערכין מתניא ומפיק לשוה כסף ככסף מהאי קרא ועיין להתוס' ריש קדושין שחתרו למצוא מוצא ד"ז דבערכין שו"כ ככסף ע"ש:
פרק יב
מבהמה ולא כל בהמה וכו' ליתא להאי גי' דקרא כתיב בהמה וכמ"ש הק"א ובגמ' בערכין איתא דקרא דבהמה למדרש דומיא דבהמ' דיכול למוכרה לעולם ולאפוקי בתו והקשו התוס' דנילף משדה אחוזה דהא א"י למוכרה לעולם דחוזרת ביובל ע"ש ומדלא תירצו דבשדה אחוזה נמי יכול למוכרה לעולם בע"מ שלא תחזור ביובל דומיא דשביעית וכר"י דבדבר שבממון כה"ג תנאו קיים וכדאי' בפרק הזהב ע"ש נר' דס"ל דביובל לכ"ע לא מהני תנאה דבשנת היובל קדש לה' ואין אדם מוכר דבר שאינו שלו וכס' הרשב"א הביאו הנ"י שם בפ' ע"ש:
ואם גאול יגאל לרבות את האשה היינו לרבות את האשה במעשר דידה וכמ"ש הק"א אבל הז"ר פי' במעשר דבעל וזוזי דידה וקמ"ל דהויא כמו בעל ומוספת חומש ע"ש והוא תימה דבקדושין דכ"ד פריך הגמרא אי במעשר דבעל וזוזי דידה איש ממעשרו ולא אשה ולפיר"ת שם לא אצט' קרא אלא במעשר דידה וזוזי דידה דאין מוספת חומש ודרשא דת"כ לפדיה בלא חומש ואי זוזי דבעל ומעשר דבעל שליחותא דבעל קעבדא ולא יהא אלא אחר וכדאי' שם בגמ' ע"ש וצ"ע:
בסיומא דפרשתא מנין שמעשר בהמה בעמוד ועשר שנאמר עשר תעשר נראה מדלא דרשי שאר תנאי האי דרשא אלא מקראי אחריני ולא מהאי קרא ס"ל דלא דרשי' עשר תעשר למ"ב וכה"ג דייק מהריט"א ז"ל בס' הלכות יו"ט ד"ו ע"א דמדלא דרשי שאר תנאי מוהעברת לא גמירי ג"ש דהעברה העברה ע"ש ובהכי ניחא מה שהקשה הרב ז"ל שם ע"ד ר"ח דס"ל דכהנים פטורין ממ"ב אמאי לא ילפינן מהיקשא דמ"ב למעשר דגן כדילפי' בבכורות דנ"ג ונ"ר ע"ש די"ל דפ' כהני תנאי דקרא לאו במ"ב איירי וליכא היקשא דמעשר בהמה למעשר דגן ובהכי ניחא דילפי' התם הלקוח ושניתן לו במתנה פטורין ממ"ב מקרא דבכור ואמאי לא יליף בהיקשא דמ"ב למ"ד דמעשר דגן פטורין הלקוח ומתנה כדאיתא בפרק הפועלים ע"ש בתוספות ועפי"ה ניחא דדריש דרשא דאתיא אליבא דכ"ע ועיין להרב בספר שמחת יו"ט סי':