אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג ספרי › פרשת שופטים

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

ספרי · פרשת שופטים

פרשת ראה

פיסקא א

והלא כבר נאמר לא תטה משפט הק' הרא"ם ז"ל דנימא דאתא לעבור עליו בעשה ול"ת וכ' הז"א דלק"מ דכל דאיכא למדרש דרשי' ולא מוקמי' בלאוי יתירי וה"ה בעשה יתירא אחר דאיכא לאו ע"ש ועיין להתוס' במכות די"ח בד"ה איסור' בעלמא ובמהרש"א ז"ל שם ע"ש:

פיסקא ד

נולד במומו מנין ת"ל כ"ד רע יש לעמוד בזה כיון דאפי' להקרבה הוה מכשרינן בנולד במומו אי לאו קרא דכ"ד רע א"כ בפיסו' המוקדשין שנפדו שקדם מומן להקדישן דקי"ל מותרין בגיזה ועבודה וכיוצא כדתנן בבכורות דף ט"ו ובר"פ הזרוע נימא דבנולד במומו אסור דעדיף טפי והא לא אישתמי' בשו' דוכת' למי' הכי ועיין בחי' ד"ה ע"ב:

רובע ונרבע מנין הר"מ בפ"ב מה' א"מ כ' יראה לי דאין לוקין עליהן וכ' הסד"ר דס"ל כיון דדרשי' כמה דרשות מכל תועבה הו"ל לאו שבכללות וכן כ"ד רע ע"ש ותימה דבחולה ומזוהם דנ"ל מכ"ד רע כ' הר"מ בפ"א מה' א"מ דלוקין ע"ש:

פיסקא ה

מה שעריך האמור כאן שער שנמצא בו וכו' כ' הסד"ר דאתיא אפי' כמ"ד בפ' התודה דפ"א אין דנין אפשר משא"א דבג"ש מודה ואף למ"ש הי"ש דהא פלוגתא דרש"י והתוס' מ"מ היכא דלא אתיא ג"ש אלא להך מילתא דנין לכ"ע ע"ש ונראה עיקר דלפירש"י והתוס' דדברי התוס' שכ' דמאי דמשני היקשא הוא היינו לר"א אבל ר"עק פליג מוכרחים מדפריך ור"עק פסח מנ"ל דאי איתא דר"עק מודה מאי פריך ומ"ש הי"ש דפריך לס"ד ע"ש לא משמע כן מדברי רש"י בקושי' הגמ' ור"עק פסח מנ"ל ודברי רש"י בפ' בנות כותים שכ' דבהיקש אפי' ר"עק מודה היינו היקש דלא אתי אלא להך מילתא כההיא דפ' בנות כותים כמ"ש התוס' בפ' התודה ומ"ש רש"י בהתורה בקושית הגמ' מפריך וכו' ר"עק וכו' כונתו ר"א אמאי לא חש דר"עק יפרוך ליה הכי אבל ר"עק גופיה קושטא הוא דפריך אפי' בהיקש כנ"ל:

לפי שנאמר וכו' יכול אף המדיחין וכו' נראה דמ"ל דקרא במדיח כתיב דמאי דכתיב לעבור בריתו הינו מדיח ומן וילך ויעבוד הוא דמיירי בעובד וכ"מ מדקאמר בתר הכי אין לי אלא זה עובד מנין וכו' והשת' דמאי מיירי אי מדיח דיחיד כבר כתיב דין דמסית ואי מסית דרבים כבר נ"ל מהדח' הדחה וע"כ במדיח דרבי' ובהדיחה יחיד או נשים דהו"א בהדיחוה יחיד או נשים פטורין או בסייף כמו נידחין דרבים ולכך אצט' והיינו דקאמר לפי שנאמר וכו' לפי שנאמר וכו' תרי זמני דהוא טעי' דבסיוף או דפטורין ת"ל והוצאת את האיש וכו' ועיין במפרשים:

פיסקא יד

אין ממנין פרנס על הצבור אשר לא אחיך מהרש"א ז"ל בספר משחא דרבותא סי' ז' הק' איך מינה דוד את אתי הגתי ותי' דהוראת שעה היתה וה' אהלי יהודה כ' עליו והוא פלא דבקדושין דע"ו פריך הגמ' והא איכא אתי הגתי ומשני לבעותי הוא דאזל ע"ש והפלאה זו איני יודע מה היא דהתם פריך אסא דאמרי' דכל שופטי' דבית דור מן המיוחסין ואהא פריך והא איכא אתי הבתי ע"ש ומדלא פריך אההיא מימר' דאין מעמידין פדנס אלא מן המיוחסין דמייתי לה שם לעיל וגם תי' הגמ' לא יתכן דאף דלבעותי הוא דאזיל מ"מ לא היו ממנין אותו אלא ע"כ דהוראת שעה יהא דאזל לבעותי עלמ' וצדק מהרש"א ז"ל בדבריו:

פיסקא מה

דיני ממונות מנין ת"ל לכל עון עיין בכתובות דפ"ה מייתי הגמ' דרשא דכל עון דלעון הוא דלא קם אבל קם לשביעה להוכיח דע"א מחייבו שבועה ומייתי עוד מדאמר מר כ"מ וכו' וכ' מהר"מ שיף ז"ל משום דאי לאו דאמר מר וכו' הו"א דדוקא בעדות אשה ואיסור דביה איירי קרא ע"ש ולא ראה ברייתא דספרין דבהאי קרא גופיה דיני ממונות כתיבה:

פיסקא נג

פרט למחזיר גרושתו פי' הז"א דהיינו משנשא' ע"ש וא"צ רי"ל דאתיא כב"ש דאית להו בסוף גיטין לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה ערות דבר וא"כ אינו יכול להחזירה דקי"ל המוציא את אשתו משום ש"ר לא יחזיר והו"ל לקוחין באיסור דומיא דאלמנה לכ"ג ובגמ' בסוטה דריש חדשה פרט למחזיר גרושתו ולב"ש י"ל דאיירי בעבר וגירשה בלא ערות דבר ואע"ג דאי להיתרה לא כתיב קרא כמ"ש ביבמות דע"ח כבר כתבו התוס' שם דריבוייא כתיב קרא ודוקא קרא כוליה הוא דלא כתיב קרא דהיתרה ודאי לאיסורא אפי' כוליה קרא כתיב ועיין בירושלמי שהביאו התוס' בסוף גיטין וע"ל בפ' תצא פרשת מ"ח מ"ש שם:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה