משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת תמורה · דף ז:
ורש"י בד"ה מוכרין וכו' דבכור בזה"ז ך משנפל בו מום וכו' עכ"ל אינו מדוקדק דבכור שנפל בו מום אפי' בזמן הבית נמי דינו כן ומאי איריא בזמ"הז ועיין פירש"י לעיל ד"ה רע"ב שכ' שאם נפל בו מום יכול למוכרה לכהן ע"ש וגם הוא שלא בדקדוק דהא משנפל בו מום יכול למוכרה אפי' לישראל אפי' בזמן הבית ועיין לקמן בסוף הסוגיא שכתבתי ליישב זה:
תוס' בד"ה שאין וכו' דר"ל אפילו בחד מתכפר עכ"ל לפ"ד מאי דבעי הגמ' דף יו"ד ע"א מקדיש עושה תמורה או מתכפר היינו ר"ל או אפי' בתר מתכפר וא"כ ק' מאי קאמר דא"כ מצינו ציבור השותפין עושים תמורה דשוו שליח הא מ"מ קשיא דא"כ מצינו ציבור וכו' דהא לכל הצדדין בתר מקדיש אזלינן וכבר עמד הח"ן בזה שם ע"ש במה שתי' דאינו במשמעו' דבריהם שכ' אף בתר מתכפר דמשמע דקושטא הוא דפירושו אף בתר מתכפר ולכן נראה דאי בתר מקדיש לחודיה אזלי' א"כ אע"ג דהציבור המתכפרין אין עושין תמורה לא איכפת לן וא"כ מצינו ציבור עושין תמורה אבל אי אף בתר מתכפר אם כן הציבור שעושין שליח להקדושי אין השליח עושה תמורה דהא קרבן ציבור הוא דכיון דאזלי' בתר המתכפר מקרי קרבן ציבור ומעכבי מיהו ק' דא"כ תיפשוט בעיא דלעיל ריש מכילתין דבעי אי גוי עושה תמורה ותיפשוט דאין עושין והגוי מעכב כמו שהציבור מעכבין ויש לחלק בין הנושאין: