משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת תמורה · דף ז.
תוס' בד"ה ומיד וכו' פרט לנזירו' וכו' עכ"ל עיין להתוס' בנזיר דף ס"א ע"ב שהק' למ"ל לעולה הא נ"ל מבנ"י ע"ש ונר' דקושי' היא לשינויי קמאי דמפיק מלאביו וכו' דלפום הך שינוייא איכא קרא דלאביו וקרא דבנ"י ואייתר לעולה אבל להך שינוייא דמפיק מבנ"י ומלעולה ל"ק דאי לאו לעולה הו"א בנ"י לענין קרבן לחוד וכדמוכח בגמ' להדיא וע"ש במה שחי' דאצט' קרא דאינו פוטר ישראל ע"ש ולכל התי' אצט' קרא לעולה לנזירות ועיין לה' צ"ק שכל דבריו תמוהים:
שם גמ' ואי בתמורה ששה הויין לחד תי' שכ' התוס' בריש מכילתין דאה"נ לוקה פ' הול"ל שבעה הויין דשבע שמו' הן לא יחליפנו ולא ימיר ולפמ"ש הבה"ז שם דזה תלי בלישני בגמ' דלעיל א"ש דנקט ששה לכולהו לישני והא דלא משני הגמרא דס"ל אין לוקין על לאו שבכללות וקטרת כולו או מקצתו חדא הוא דהויין וחמשה שמות דקתני הוא בלאו דתמורה בהדייהו משום דהבריית' גופה דנמנו וגמרו חשיב להו בהדיא כדחשיב להו בברייתא דלעיל אלא דהגמ' הביאה בקיצור:
רש"י בד"ה שמא וכו' אבל הקדש בע"מ מעיקרו וכו' עכ"ל לאו ממעי אמו קאמר אלא בע"מ קודם הקדישו ושייך נמי ביה לישנא דדיקלא כמו שכן הוא לפי' התוס' דאי דוקא ממעי אמו מאי מוכיח מבריית' דנמנו וגמרו נוקמה בתם ונעשה בע"מ:
תוס' בד"ה אלא וכו' כשהקדישו תם ונעשה בע"מ וכו' עכ"ל נ"ל לפרש כוונתם במ"ש הר"מ בפ"ה מה' א"מ דין ו' דהמעלה איברי בהמה טמאה לוקה וכתב הראב"ד דלא עדיפא מבע"מ אלא דסוגיין דפ' כל הפסולין לא משמע הכי והב"מ כ' דמפ' הר"מ דכ"ע לא פליגי דלקי דלא כפירש"י דפי' דכ"ע לא לקי ע"ש ולפירש"י ה"ט דבבה"ט לא לקי ובבע"מ לקי משום דבע"מ במינה חזי להקרבה במסקנא דשמעתין אבל ר"ל דלא ס"ד טעמא דבמינו בע"כ מוקי לבע"מ כשהיה תם וקס"ד דבכ"הג חזי להקרבא מקרי אבל כהקדישו בע"מ לא ס"ד דבו הזהירה תורה דמ"ש מבה"ט דלא לקי וע"כ התורה עצמה קאמרי התוס' דלא הזהירה בכה"ג ומ"ש לשון ס"ד ולא אסיק אדעתיה אריש לקיש קאמרי ולא אגברא המקדיש כמו שה"נ לפירש"י כנ"ל: