אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף צ.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף צ.

דף פט:

בד"ה אלמא וכו' ואע"ג דהשתא וכו' עכ"ל לכאורה נראה דלא ק"ל אלא לפירש"י אבל לפיר"ת כיון דלא הוה גיד כלל מתחי' א"כ לא הוי אמ"ה דבעי בשר גידין ועצמות וכשמת לב"נ איסור אמ"ה וגיד בהדדי אתו. מיהו קשה דמדכ' ואע"ג דהשתא וכו' משמע דלפי המסקנא דאיסור גיר חייל אמוקדשין דחמיר דחייל בב"נ חייל נמי אאבר ואמאי הא אבר נמי אסור לב"נ אפילו האידנא ועדיף מגיד ואפשר דמ"ש אע"ג דהשתא אתו לאפוקי אי הוה חייל אמוקדשין משום מגו דאיתוסף איסורא לגבוה כמ"ש התוס' לקמן הוה חייל נמי אאבר משום דלגבי גבוה אחע"א דאיכא למ"ד בסוף דם שחיטה דס"ל דבקדשים אחע"א וכל דלגבי גבוה מוקדשין נינהו וא"כ אמרי' מגו דאיתוסף איסורא לגבוה איתוסף להדיוט אבל השתא דלא חייל אמוקדשין משום דס"ל דגיד נמי מותר לגבוה אם כן היכי חייל אאבר והתוס' לעיל בד"ה ואתי הומ"ל דמוקדשין חייל אגיד משום דבקדשי' אחע"א אלא דבלא"ה. משנו שפיר וניחא לפי"ז מה שמק' בדברי התוס' לעיל בד"ה איסור ממתני' דמכות והבאתי דבריהם לעיל דההיא אינה סותרת למתני' דכריתות דאיכא למימר בקדשים דוקא אחע"א מיהו קשה בדברי התוס' בדבור זה אי איתא דקושי' מכח אמ"ה מאי קושי' הא משום. אבר א"ח עד שיאכל בשר גידין ועצמות ומשום גיד חייב אגיד לחודיה א"כ חייל שפיר ואין לו ענין לאחע"א ע"כ נר' פשוט דקושייתם היא היכי חייל גיד אבשר מן החי ואף לפיר"ת קשיא להו ובשר מן החי אינו אסור לב"נ למאן דנ"ל לקמן דק"ב בשר מ"ה מובשר בשדה טריפה ואם כן אי חייל גיד אמוקדשין חייל נמי אאבר דגיד חמיר דאסיר לב"נ וכיון דקיימי' השתא דיש בגידין בנ"ט גיד עצמו לבדו אסור משום במ"ה. מיהו אכתי קשה מאי ק"ל נוקמה כרבנן לקמן דצ"א דס' בגיד חייב עליו אפי' אין בו כזית וא"כ איסור גיד איכא אם אין בו כזית דאיסור חל על חצי שיעור כמ"ש התוס' בשבועות דכ"ג ע"ב בד"ה דמוקי ע"ש. מיהו בהא י"ל דדחיקא להו למי' דהכתוב לא אסר הגיד אלא אם אין בו כזית אבל בגמ' גופה ק"ל אמאי לא מוקי מתני' בגיד דאין בו כזית וחל שפיר אמוקדשין לפ"ד התוס' בשבועות ואפשר דלר"ל דס"ל ח"ש מותר מ"ה מילתא דפשיטא דחל ולא אצט' למתני' ודחיקא ליה למי' לאפוקי מר"ש דאמר כ"ש למכו' דלא הו"ל למיתני בכה"ג אי נחית לאפוקי מר"ש ובזה י"ל פסקי הרמב"ם בפ"ח מה' מ"א דפ' נוהג בקדשים ופ' במעי אמן קדושים וא"כ איך חייל איסור גיד אמוקדשין והו"ל לפרש במבכרת וכבר עמדו בזה ועפי"ה ניחא דלר"י דקי"ל כוותיה איכא לאוקמא באין בו כזית דחייב כמ"ש הר"מ שם ומן האמור למדנו דהא דתנן לקמן א"כ בטמאה היינו דוקא אם יש בו כזית אבל אם אין בו כזית נוהג שפיר כיון דאיסור חל על ח"ש כאמו' זולת אם טעמ' דרבנן משום כל שבשרו כמ"ש התוס' לעיל בד"ה אלא:

גמ' כאן להלקותו כאן להעלותו פירש"י ז"ל דלא כתיב ולא יאכל המזבח וכתב מהרש"א ז"ל דר"פ כיון דבהעלותו ל"פ אמוראי גם תנאי ל"פ ע"ש ונר' דלא כ"כ אלא לל"ק דר"פ דכיון דמוקי מר בלהלקותו ומר בלהעלותו שהם ענינים אלוקים אי ס"ל דתנאי פליגי טפי עדיף לומר דפליגי בלהעלותו וה"ה דהומ"ל מדלא מוקי דל"פ וכאן לחלצו וכאן להעלותו כל"ב ומדלא מוקי בהכי ע"כ דס"ל לל"ק דאפילו לבדו שרי להעלותו דלא כתיב ולא יאכל המזבח והא דלא שרי לת"ק אלא במחובר עם הירך כמו שנר' מדברי רש"י ז"ל היינו משום דס"ל כרבי דאפי' דהתרה בפירש אסור ומ"מ לאו משום גיד דאיסור הוא וכל זה הוא בל"ק אבל בל"ב י"ל דס"ל דתנאי פליגי אלא דניחא ליה למי' דל"פ וכאן לחלצו וכו' וס"ל דפירש אסור משום מיעוטא דבשר ודם ולכך קאמר ר"י שפיר אחד קדשים וכו' איסור גיד נוהג בהן:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה