משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף סח:
גמ' מתיבי ובשר בשרה וכו' עמ"ש מהרש"א במ"ב ולפ"ד לא איתותב ר"י בעיקר דינו אלא בטעמו ויכול להיות כס' ר"י דהאבר מותר ולאו מדגלי בחטאת אלא מפרסה ופרסות וכדתני אבימי ולפי זה ניחא מה שהק' הראשונים על רש"י בסמוך דפי' דס' ר"י אפילו למערבא כדקאי קאי והבעיא הא' היא לר"י והא איתותב ר"י ע"ש ולפי"ה א"ש מיהו דבריו קשים לשמוע דאכתי מאי קושיא לר"י נימא דגלי רחמנא בחטאת כי היכי דליהוי קרא דטריפה בשאר קדשים ולעולם חולין לא ועוד ברייתא בעובר איירי כדקתני יכול אף זה כן והיינו עובר כדפירש"י והנס מדברי רש"י בד"ה הכל דנראה דלר"י דוקא חטאת אבל שאר קרשים שחזרו מותרין והדבר קשה דבכ"מ מבואר דאין מועלת חזרה לשאר קדשים וכ"כ הרמב"ן בחי' דדוקא חולין הוא דמיעט דהוי דבר שהיה בכלל ע"ש:
שם הוציא עובר ידו וחתכה וכו' למ"ד יש לידה הו"ל למבעי בגוונא דבעיא קמייתא דאי בעי' רובא בב"א גם בהחזירה וחזר והוציא לא הוי כיצא רובו אלא דנקט בכה"ג משום דאתיא גם למ"ד אין לידה והנה שי' רש"י ז"ל דר"י כדקאי קאי בל"ק והבעיא קמייתא היא לר"י אבל לרב כיון דהוי לידה ודאי דהוי ביצא רובו וכן לרב לל"ק לא מבע"ל משום כיון דהאבר עצמו אסור ודאי דהוי רובא והיינו דלא בעי אלא לר"י אבל בעיא ב' אתיא גם למ"ד יש לידה ופשיט ממתניתין דכל דבר שאינו גופה מותר לאו לאתויי כה"ג וקשה נימא לאתויי בעיא קמייתא וקמ"ל דאמרי' כיון דהדור הדור ומאי פשיט מינה לבעיא וצ"ל דה"ה דהו"מ לדחויי כן אלא משום דאכתי תפשוט הבעיא למ"ד יש לידה דתרוייהו כי הדדי נינהו ולכך הוצרך לדחויי בקלוט אבל כל הראשונים דחו פירש"י והסכימו לפי' הרי"ף ז"ל דמאי בינייהו קאי ארב ור"י בל"ב ור"י מודה דאבר עצמו אסור ובעי אליבא דר"י בל"ב וה"ה לרב בל"ק אבל לר"י בל"ק לא מבע"ל ונר' דמודו דהבעיא ב' גם לרב בל"ב דאי לא"ה אלא דלרב בל"ב דהוי לידה ממש הוי כיצא רובו אם כן מאי פשיט ממתני' נוקמה לאתויי בעיא קמייתא ועוד דהול"ל וליטעמיך תקשה למ"ד יש לידה לאתויי מאי אלא ע"ב דאתא לאתויי קלוט ה"נ לאתויי קלוט אלא ע"כ דהבעיא כ' אזלא גם למ"ד יש לידה ודלא כה' ת"ח ז"ל טכ' דלשי' הרי"ף ז"ל בעיא ב' דוקא למ"ד אין לידה ע"ש ומן האמור י"ל על מ"ש ה"ה בפ"ה מה' מ"א דהטעם שהשמיט הרמב"ם ז"ל הני בעיות משום דגריס לדברי האומר יש לידה וב' בעיות למ"ד יש לידה אבל למ"ד אין לידה בכל גוונא לא הוי כיצא רובו ע"ש ועפי"ה ק' דא"כ מאי פשיט ממתניתין נוקמה דאתא לאתויי בעיא קמייתא דאמרינן דכיון דהדר הדר אבל בעיא ב' י"ל דהו"ל כיצא רובו:
תוס' בד"ה אמר וכו' וע"כ דמוקמי' וכו' עכ"ל נראה דנקטו כן משום דבעיקר מילתא דר"י דאבר מותר ע"כ לאוקומי כן ולא קשיא אלא אמימרא שנייה דר"י דיליף מחטאת ותרצו דפריך שפיר טפי וכו' והיינו משום דמברייתא דמותיב מינה נסתר עיקר דינו דר"י ולאו אטעמא לחוד ולכך כ' שפיר טפי וכו':
בד"ה הכל וכו' מיתוקמא וכו' עכ"ל עיין בתוס' במכות די"ח סד"ה איסורא ובמהרש"א ז"ל שם עיין שם:
בד"ה יכול וכו' וא"ת קרא דחטאת וכו' עכ"ל עיין בגמרא בפסחים דפ"ב ע"ב דקאמר קרא דחטאת מעשה שהיה כך היה איברא דהתם אשריפה קאי מ"מ י"ל דפנימה נמי משתעי מעשה שהיה שכך אמר להם משרע"ה ע"ש בפירש"י ז"ל ועמ"ש בי"ד סי' ס"ב דין ג' ע"ש: