משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף סח.
גמ' תנינא איזהו בכור וכו' כ' מהרש"א ז"ל במ"ב מדלא קאמר אא"כ בתנינא קמא נראה דהקושיא היא על ב' הגם אההיא דבכורות קשיא הא תנינא לה הכא והק' לפ"ז מאי קושיא אההיא דבכורות נימא אגב רישא ע"ש ולזה י"ל דפירכת הגמרא היא גם על שמואל דאיהו ס"ל לקמן אבר עצמו כדאמרינן לקמן רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור ושמואל ס"ל בבכורות אין הראש פוטר בנפלים דעיקרא דמתני' אדיוקא דראשו תו וא"כ קשיא תנינא מיהו מדברי התוס' בד"ה טעמא נראה דקושי' תנינא היא אמתניתין דהכא לחוד ממה שהקשה דהומ"ל ממתניתין דנדה וההיא אצטריך לגופה לרוב פדחת וכ"נ פשטה דגמרא שהרי לא פריך תנינא אלא אשקלא וטריא אמ"ד אבר עצמו אסור ומאי דלא הוק' אמתניתין דבכורות הא ל"ק אלא אשמואל דאמר אין הראש פוטר וכבר פריך כן הגמ' בבכורות או י"ל דס"ד לחלק בין אדם לבהמה לענין פרוזדור ולא ס"ד לחלק בענין פדחת והנה מהרש"א בתוס' הק' מאי פריך תנינא נימא דמתניתין דהכא אשמועי' אפי' בנפל ע"ש וק' דהא שמואל ס"ל אין הראש פוטר בנפל וא"כ ע"כ בבן קיימא מתניתין ושמואל ס"ל אבר עצמו אסור ושפיר פריך תנינא וצ"ל דיש לחלק בין אדם לבהמה לענין נפלים וכמ"ש התוס' בד"ה שליא ע"ש וא"ש משנתנו בנפל לשמואל ולפי"ז ע"כ למי' דמה שחילקו התוספות בד"ה שליא לאו מטעמא דפרוזדור כמסקנא אלא בנפלין מחלקין כן אפילו לס"ד דגמרא דפריך תנינא. ולפי"ז מה שהוכיח מהרש"א ז"ל דמשנתנו כבן קיימא. מסוגיא דבכורות דפריך תנינא אשמואל ופירש"י אא"ב דלא כשמואל ניחא דאתא לאשמועי' מתני' דבכורות בנפלים ואי משנתנו בנפלים מ"מ קשה תנינא ע"ש ליתא דהא יש לחלק בין אדם לבהמה אף לס"ד ועיין במ"ב בתוס' ונ"ל להכריח דמ"ש התוס' לחלק בין אדם לבהמה בנפלים הוא אפי' לס"ד דגמ' דאל"ה מאי אא"ב דקאמר התם אכתי בלא שמואל תקשה תנינא בההיא דשליא אלא ע"כ אפי' לס"ד יש לחלק בנפלים וליתא להוכחת מהרש"א גם לפמ"ש הכנה"ג סי' י"ד הגה"ט אות ב' בדעת רש"י ליתא להוכחת מהרש"א: