משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף סא:
גמ' א"א דחד דאיכא כהאי וכו' והו"ל ב' כתובים וכו' הקושי' מבואר דהא פרס לא יליף מכ"ד דהוו י"ט כתובים וי"ט לא ילפינן מפרס דפרס סי' א' והנהו ג' סי' ועיין בתוס' ונ"ל דבקו' ילפי' מב' כתובים ואם כן פרס יליף מי"ט משום דק"ו הוא וכה"ג התוס' בערכין דט"ו דבג"ש ילפי מב' כתובים ואף אי בק"ו דעלמא לא ילפי' מב' כתובים מק"ו דהכא עדיף טפי דלאו מכח קולא וחומרא אתי עלה אלא כיון דבג' סי' טמא כ"ש בסי' א' מנייהו וכה"ג אמרי' גבי עונשין מ"ה בפ' ה הנשרפין דגלוי מילתא בעלמ' הוא ועיין להרמב"ן בחי' מ"ש בקו' התוס' בד"ה מה שכ' הומ"ל י"ט כתובין וכו' ע"ש ובמהרש"א בתוס':
שם מ"ד נילף מניה כתב רחמנא נשר עמ"ש רש"י מספק"ל עמ"ש הרמב"ן בחי' ועמ"ש לעיל בתוס' בד"ה כל שיש לו עש"ב:
תוס' בד"ה מכדי ויש להתיר אותו סי' ג' וכו' עכ"ל עיין מהרש"ל ז"ל שנר' מדבריו דאחר דכ' רחמנא עורב לא ילפי' מי"ט עופות אפילו חד דגלי עורב דלא ילפי' מי"ט כלל ע"ש ולפי"ז הו"ל להתוס' בס"ד להקשות דלא ילפי' מי"ט משום דגלי עורב ולא משום י"ט כתובים דכיון דגלי עורב דלא ילפינן מנייהו אפי' הוו י"ט כתובים לא ילפי' מנייהו כמו שנר' מדברי התוס' בד"ה מה ע"ש:
בא"ד א"כ למ"ל דכ' רחמנא ההוא דאית ביה חד עכ"ל עיין מהרש"ל שפי' דילפינן סי' הישן מסי' החרש ע"ש ולפ"ד ניחא מאי דק"ל מאי מקשו נימא דאצטריך סי' הישן כי היכי דלהוו עם י"ט ב' כתובים ולהתיר סי' הישן בעלמא דנהי דסי' הישן בעלמא ילפי' מב' כתובים מ"מ יליף מסי' החדש והגמ' דקאמר מד' נילף מניה היינו דנילף מניה לכולהו סי' מסי' החדש ומ"ש התוס' גבי ובחנם דחק דהילפותא היא לההוא סימנא היינו דסמכו עצמן אמה שתי' אקושייתם זאת דלא ילפי' מב' כתובים והיינו דכיון דאף דילפותא היא מסי' החדש מ"מ צריכין לי"ט עופות לגלויי דסי' החדש עדיף מסי' הישן לא ילפי' מי"ט אפי' כה"ג ולפי"ז ניחא מה שהק' מהרש"א בוא"ת הג' ע"ש דעפ"י דברי מהרש"ל זו היא גופה קושי' התוס' בוא"ת הב' ומה שתי' מהרש"א ז"ל לקושייתו דכיון דאינו חוור לגופו אין נכון לו' דאתי לאורויי היתרה כיון דכתב איסורא ע"ש ק' דא"ב מאו מקשים התוס' בוא"ת הב' ולומר דשאני התם דלא אפשר בע"א אבל כסי' החדש נימא דלא ילפי' מסי' החדש כוון דאי ילפי' מסי' החדש אינו חוזר לגופיה קשה א"כ מאי מק' מהרש"א מקושייתם הראשונה וי"ל ודוק. ודע דעפ"י מ"ש מהרש"ל בכוונת קושי' התוס' הראשונה ל"ק קושי' זו שהק' מהרש"א מקושייתם הראשונה דסי' הג' גופיה לא ילפינן אלא אחר דכתיב פרס ועזניה אלא די"ל דליכתוב חד מנייהו דפרס ועזניה ולא לכתוב תרוייהו: