אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף סא.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף סא.

דף ס.

תוס' בד"ה כל שש לו וכו' ופי' שם בקונט' דארישא קאי וכו' עכ"ל הנה מדברי רש"י נראה דה"ג דבי"ט עופות היינו אצבע ויפק וקורקבן ולכך הוצרך לפ' דידעי' דאינו דורס משום דיש לספוקי שמא הוא מי"ט עופות וכ"כ הרשב"א בדעת רש"י ותמה עליו שסתר את עצמו לקמן גבי שמנה ספיקותי שכ' דבאינו דורס ויש לו שני סי' איכא לספוקי בי"ט עופות והא לשי' כולהו כ"ד דרסי לבד אחד מפרס או עזניה ע"ש ועוד אני תמיה ע"ד רש"י דס"ל דכלהו כ"ג דרסי מהא דפריך בגמ' בסמוך ונילף מנייהו רג' ונילף מעורב מה התם תרי סי' אף כל תרי סי' דע"כ אף כל דאית ליה ב' סי' דעורב גופיה ויש לו ג' סי' די"ט גופייהו קאמ' דסי' אחרים לא ילפי' מנייהו כדמוכח ממאי דמשני הגמ' בסמוך אפירכת פרס ועזניה ב' כתובים דאיתיה בהאי ליתיה בהאי ודאיתיה בהאי ליתיה בהאי דהיינו דלא ילפי' מהדדי ולכך הו"ל ב' כתובים וא"כ דסי' די"ט ועורב גופייהו קאמר מאי פריך ונילף מנייהו הא אה"נ דקושטא הוא דטמאים דכל עוף הדורס טמא ור"ח דאמר אחד טהור היינו סי' דאינו דורס דכל עוף הדורס טמא ועור הא ליכא דורסין כי אם כד' עופות דא"כ מאי אף כל דקאמר הא ליכא במציאות כיון דכל עוף הדורס טמא וליכא באמת למסקנא כ"א כ"ד טמאים אלא ע"כ דג' די"ט ותרי דעורב חר מנייהו אינו דורס ופריך שפיר איברא דגם ע"ד ר"ת ק' כיון דג' די"ט וכ' דעורב חד מנייהו אינו דורס וא"כ סי' החדש דאיתיה בפרס ועזניה וליתיה בכולהו היינו חד מזפק וקורקבן וע"כ דרורס הוא דהא לית ביה אלא סי' א' וא"כ מאי קאמר בגמ' דאצט' נשר דלא נילף מסי' המדש הא באמת הדומה לו הדורס טמא אפי' אחר נשר דכל הדורס טמא אשר ע"כ נ"ל דהתוס' מפ' הסוגיא דנילף מעורב היינו אפי' ב' סי' אחרים ומאי דאצט' נשר היינו דלא נילף מסי' החרש לסי' אחר ומאי דקאמר בגמ' דאיתיה בהאי ליתיה בהאי היינו משום כיון דכתיב תרי קראי דפרס ועזניה ע"כ דלא ילפי' אותם סי' זה מזה אבל אי לא כתיב אלא חד קרא דהיינו עורב או סי' החדש אה"נ דילפינן מהדדי וכ"כ הרמב"ן בחי' בפי' הסוגיא ע"ש שכ' גם פירכת ונילף מנייהו די"ט היינו דנילף שאר סי' אבל התוספות ע"כ דבפירכת ילפותא די"ט מפ' לאותן סי' עצמן כמ"ש בד"ה מה והיינו מכח קושיתם שם אבל בפירכת דעורב וסי' החדש אה"נ דמפ' כפי' הרמב"ן והרמב"ן מתרץ בקושי' התוס' בד"ה מה דתורין לקרבן כמ"ש הרשב"א בחי' ובהכי ניחא מה שהק' התוס' כפירכת דנילף מעורב דא"כ למינו ע"ש ומאי קושי' הא. אותם סי' דמינו לר"א היינו זרזיר וסנונית והיינו דאית בהו סי' דליתנהו בעורב ואפ"ה ס"ל לר"א דמינו הוי כמ"ש רש"י לקמן דס"ב והתוס' בדבור זו אזלי' בשיטה זו כמ"ש בס"ד וגם מתוך ההלכה וכו' וא"כ אצט' למינו דלא ילפי' מעורב אלא אותם סי' דעורב ונימא דפירכת הגמ' לר"א ועפי"ה ניחא דפירכת נילף מעורב היינו אפי' סי' אחרים ודוקא בפירכת ג' סי' מכח קושי' בד"ה מה וכמ"ש ועפי"ז ניחא לדעת רש"י דס"ל גם פירכת ג' סי' היא דנילף סי' אחרים כמ"ש הרמב"ן ובקושי' התוספות בד"ה מה מתרץ כמ"ש הרשב"א וכמו שנתבאר אלא רי"ל על התו' בד"ה מה שלא הקשו קושיתם לדעה רש"י ועוד אכתי ק' לדעת התוס' לפמ"ש בד"ה כל דהל"מ היא כל עוף הדורס טמא ודחו מכח עזניה ל"ל ואמאי לא דחו פי' זה דאי איתא דהל"מ היא היכי ס"ד דנילף מסי' החדש סי' אחר הא שאני התם דדורס הוא והל"מ אפי' יש לו ג' סי' טמא כיון דדורס והתוס' שם אזלי לשי' ר"ת מדלא הק' י"ט למ"ל ולפמ"ש דילפי' מנח שפיר נוכל לו' דילפי' סי' אחר דהתורה ודאי לא תסמוך על מה שמסר להם נח וכמ"ש אבל אי הל"מ היא לא שייך למילף סי' אחר מסי' החדש וי"ל ואולם לדעת רש"י ניחא הכל שפיר וכמו שנתבאר אבל עדיין קשה ממ"ש גבי ח' ספיקות ובמ"ש הרשב"א ואשר אני אחזה לי דרש"י לא פסיקא ליה דג' סי' די"ט היינו זפק וקורקבן ואצבע אלא דס"ל דספיקא הוא אפי' בזמן התנאים מאי נינהו ג' די"ט ומאי נינהו סי' החדש ומאי דק"ל בדברי רשב"ג הוא כיון דס' הוא מאי קאמר דבג' סי' דזפק וקורקבן ואצבע בידוע שהוא טהור שמא הנהו גופייהו סי' די"ט וחד מנייהו הוא ע"כ כתב ארישא סמיך דאינו דורס ומאי דהכריחו למי' דס' הוא אפי' בזמן הקדום דאל"ה כיון דמסקי' דמאי דאצט' נשר היינו דלא נילף מסי' החדש מאי קאמר ר"ח עוף הבא בסי' א' טהור מנשר דמשמע דכל סי' מד' סי' אצט' לילפותא דנשר הא לא אצט' אלא לסי' החדש אלא ע"כ דכל א' מד' סי' אצטריך לילפותא דנשר משים דמספק"ל וכ"מ בדברי רש"י לקמן בר"ה מד' וז"ל לאסור עוף הבא בסי' א' באיזה מכל הסי' הללו דהא לא ידעי' מאי ניהו ההוא סי' דאכתב לחודיה וכו' ע"ש וכיון דלא ידעי' מאי ניהו סי' החדש ממילא רלא ידעי' הנהו ג' די"ט והיינו דהכריחו מדקאמר ר"ח הבא בסי' א' מנשר ולא הול"ל אלא בסי' החדש מנשר ואף דקרא ע"כ ידע ליה ואצט' לסי' החדש מ"מ ר"ח מספק"ל ולעולם לא איכתב משום ספיקא ול"ק מה שהק' עליו הרמב"ן בחי' לקמן ועפי"ז אין להוכיח משם דרש"י ס"ל ספיקא דאורייתא לחומרא מ"ה דאי מדרבנן אמאי אצט' נשר ועיין לה' פר"ח בכללי ס"ס בדעת רש"י דקרא לאו משום ספיקא אלא דר"ח הוא דמספק"ל וכיון דר"ח מספק"ל ולא פשיט מרשב"ג ע"כ דמפ' ארישא קאי וכמ"ש רש"י וא"כ פירכת ונילף מג' ונילף מעורב היינו את"ל דג' סי' די"ט חד מנייהו אינו דורס וניחא הכל לדעת רש"י ז"ל ועיין בתוס' בד"ה מכדי מ"ש על פירש"י ובחנם דחק וכו' ולפמ"ש ניחא:

בא"ד ואין ל' הברייתא משמע כן עכ"ל היינו דמאי דקתני כל עוף הדורס הוא דברי ת"ק ורשב"ג ג' סי' הוא דאמרי' כמו שנר' מדבריהם דכן גרסי וא"כ אין הלשון משמע דקאי את"ק בשלמא במתני' כיון דחד תנא הוא נוכל לו' כן וגם רש"י ע"כ דגריס כגי' התוס' דאי חד תנא הוא בברייתא כגי' הספרים אבל לא מפ' ארישא קאי במתני' אלא ע"כ דבמתני' פשיט"ל ארישא כיון דחד תנא הוא ובברייתא הוא דדוחק לפרש כן ולכך התוס' בסה"ד כ' ליישב או קתני וארישא קאי ולא דחיקא להו הל' דהתם אמתני' קאי. וכמו שמדוקדק בדבריהם וכוונתם דבמשנה י"ל קושייתם:

בא"ד וגם מתוך ההלכה וכו' אלמא הנהו ב' דליתנהו בעורב וכו' עכ"ל נרא' מדבריהם דאזלי בשי' רש"י שם ולפי"ז ק' מ"ש קודם לזה ובהנהו ב' סי' דליתנהו בעורב ליתכשרו הא איכא לספוקי במינו דעורב לר"א דהלכתא כוותיה ונימא דרשב"ג דבעי ג' כר"א ס"ל ונ"ל דאפי' לר"א דהוי מינו אפי' לא שוה בסי' היינו אינו שוה לגמרי אלא דחד סי' דעורב וסי' אחר עמו וכ"כ הרמב"ן בחי' ע"ש אבל בחלוק בב' סי' מעורב אפי' לר"א לא הוי מינו דעורב ועפי"ז ל"ק מה שהק' מהרש"א ז"ל אמאי לא ק"ל מסי' א' דעורב וסי' אחר עמו משום דאיכא לספוקי במינו דעורב לר"א ע"ש ועיין בתוס' לקמן דס"ב בד"ה מפני ע"ש בס"ד:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה