אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת עירובין › פרק תשיעי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת עירובין · פרק תשיעי

פרק שמיני

דף פט.

תוס' ד"ה רב וכו' יתירין מבית סאתים וכו' עכ"ל היינו בגג פולט חוץ למחיצות כמ"ש מהרש"א ז"ל ומה שהק' דא"כ אפי' בבית מנ"ל ע"ש ל"ק דהתוס' נקטו יותר מסאתים לפי מה שהוכיחו בדבור שאחר זה מהירושלמי דהבליטה לא הוי אלא מקום פיטור וא"כ לא הוי נפרץ למקום דאסור ואפי' למ"ש תחילה דהבליטה הוי כרמלית י"ל דנקטו יותר מסאתים דהשתא א"ש אפי' בגג אינו משופע דאי בית סאתים אמרינן פי תקרה יורד וסותם דדוקא בגג משופע הוא שכ' לקמן דהוי כרמלית דבמשופע לא אמרינן פי' תקרה יורד וסותם:

דף צ.

בד"ה כרמלית וכו' דאי בסמוך לו וכו' עכ"ל והגמ' דלא מוקי לה בסמוך לו משום דא"כ ליכא נ"מ בבעיא הלזו למאי דקי"ל כר"ש דכולן רשות אחת הן ולהכי התוס' בדבור שאח"ז בבעיא דאכסדרא כ' ביותר מבית סאתים כי היכי דהוי נ"מ גם למאי דקי"ל כר"ש ואזלי לפי תי' בתרא שכ' לעיל בד"ה רב ע"ש ול"ק מ"ש מהרש"א בדבור זה ובדבור שאח"ז ע"ש:

ד"ה קשיא וכו' דאי מינכר וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דאזלי לפמ"ש לעיל דהגמ' ידע דמיירי ביתר מבית סאתים ע"ש לא נהירא דהתוס' בדיבור הקודם לזה נראה מדבריהם דאזלי לפום מש"ל דלא ידע דמיירי בהכי ולכ"נ כמ"ש מהרש"א בתחילה דקשיא לחודה וא"צ להקשו' מדשמואל אדשמואל ע"ש וצ"ל דהגמ' הקשה תרווייהו בהדי הדדי קשיא דרב אדרב ודשמואל אדשמואל ולא ס"ד הא דמינכרא מחיצות לא דמיירי בגג הבולט חוץ למחיצות דלא מינכרא מחיצות כמ"ש התוס' לעיל דאלת"ה קשיא כיון דכבר משני ליה ש"ה דמינכרא מחיצות אמאי הקשה דשמואל אדשמואל תק"ל מילתא דשמואל דהכא לחודה:

דף צא.

רש"י ד"ה וקרפיפות וכו' אבל בחלוק תשמיש ושינוי שם הרשות קפיד וכו' עכ"ל לפ"ז לא היה צריך לתת טעם בתחילת הדיבור דאסור לטלטל מגג לקרפף משום תל בר"ה אלא משום דחלוק תשמיש ושינוי השם דהא לשי' רש"י גג וקרפף חולקין בתשמיש ול"ד לגג וחצר כמ"ש מהרש"א לעיל בפירש"י אלא משום דבגג וחצר צריך לטעמא דתל כר"ה משום דבעי' תרווייהו חילוק תשמיש ושינוי שם כמ"ש מהרש"ל אבל גג וחצר נקט ליה נמי בגג וקרפף משום תל בר"ה:

תוס' ד"ה ושמואל וכו' והא דאמר שמואל בגיטין וכו' עכ"ל אבל אי שמואל ס"ל דוקא בלא עירבו י"ל דההיא דגיטין בשיערבו דהשתא אסור אפי' מגג לחצר ולפמ"ש מהרש"א בדבור הקודם בשיעור דבריהם ניחא קושייתם די"ל דשמואל גופיה ס"ל דוקא בשלא עירבו:

דף צא:

ד"ה מ"ד וכו' ומיהו מחצר לחצר וכו' עכ"ל תקשה מהרש"א אמאי לא הוק"ל לשמואל ולר"י דאפי' בעירבו שרי מ"ש ממבוי עיין שם ולק"מ דלשמואל ור"י מיירי בין בעירבו בין שלא עירבו וא"כ י"ל דמבוי אסור אפי' שלא עירבו וטעמא דמבוי אסור משום דהוי כמו קרפף דלאו רשות אחד עם החצר כמ"ש התוס' למסקנא אבל לפי המ"ד דדוקא בעירבו הוא דאסור ומבוי ע"כ דלא הוי כמו קרפף מדשרי בלא עירבו ולהכי הוק"ל שפיר:

דף צב.

ד"ה והא וכו' ובזה הדבר הוי מחלוקת ואחר כך סתם וכו' עכ"ל עיין למהרש"ל ומהרש"א וק"ל כיון דהוי מחלוקת ואח"כ סתם אמאי לא פריך הגמ' גם לשמואל דהא במחלוקת ואח"כ סתם לכ"ע הלכ' כסתם כדמוכח בפ"ק דע"א דפריך פשיטא מחלוקת ואח"כ סתם הוא וי"ל דמ"ש התוס' דהכא לאו בגזירה פליגי היינו ר"ל די"ל לאו בגזירה פליגי ולעולם י"ל דבגזירה פליגי וא"כ הכא אפשר דהוי מחלוקת ואח"כ סתם ואפשר דהוי סתם ואח"כ מחלוקת ואם כן לשמואל י"ל דבגזירה פליגי והוי סתם ואח"כ מחלוקת אבל לר"י דס"ל הלכה כסתם משנה אין סברא לומר דרבי סתם ואח"כ חזר בו הילכך יש לנו לומר דלאו בגזירה פליגי והוי מחלוקת ואח"כ סתם וכ"הג ממש כ' התוס' בפ' החולץ דמ"ב ע"ב גבי תרי מסכתי ועיין להתוס' בשבת דפ"א ע"ב וחידושי' שם ע"ש:

דף צג.

ד"ה חייב וכו' שאם הוציא מתוך החצר שהיא רה"י וכו' עכ"ל נראה דס"ל דאף על גב דנפרצה במילואה כיון דאיכא ג' מחיצות הוי רה"י דג' מחיצות דאורייתא ומאי דמהדרו רבנן מתוך החצר הוי כרמלית היינו אם נפלו כל המחיצות ומדמו תוך החצר בנפלו כל המחיצו' למקום מחיצות בנפלה מחיצה אחת אבל מפירש"י בגמ' נראה דאפי' לא נפלו כל המחיצות תוך החצר לא הוי אלא כרמלית ואפי' לר"א ע"ש וק"ק אמאי לא הוי רה"י כיון דקי"ל שלש מחיצות דאורייתא:

דף צד.

ד"ה מ"ש וכו' דהא ל"ק שנפרצה לר"ה עכ"ל ל"ג כגירסת ספרינו דגרסי ר"ה במתני' ומ"מ ק' דבגמ' לקמן דצ"ה ע"א מוכח דמתני' מיירי בין בר"ה בין בכרמלית אלא דרב לא פסיק כר"י אלא בכרמלית ולא בר"ה ע"ש ויש לישב:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה