אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת עירובין › פרק שמיני

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת עירובין · פרק שמיני

פרק שביעי

דף פב.

רש"י ד"ה סוחרי וכו' וזה שחומד ממון עכ"ל קשיא הא קי"ל כאביי בפ' ז"ב דכ"ו רלא בעי רשע דחמס וי"ל דס"ל לרש"י כדעת הרמב"ם בפ"י מה' עדות דבדבר דליכא חימוד ממון בעי' עבירה דאית בה מלקו' וכ' הרדב"ז בלשונות הרמב"ם לדעתו חייבי עשה בעינן חימוד ממון מיהו אכתי ק"ק דנקט רש"י קראי דאל תשת רשע עד דחימוד ממון נ"ל מחמס עד כדמוכח בגמ' ועיין למהרימ"ט חא"ה סי' מ"ג ע"ש:

תוס' ד"ה אמר וכו' וכן היכא דאין בידו כלל וכו' עכ"ל משמע מלשונם דבאין בידו כלל דמו לבידו לגמרי ובעי' לא גזים ולפ"ז צ"ל דהשתא דחו פירש"י דלעיל אבל מהרש"א ז"ל כ' דהיכא דאין בידו כלל אפי' גזים לא הוי אסמכתא ע"ש וכ"ה בתוספות בפ' ז"ב ע"ש:

דף פב:

ד"ה וחצי וכו' אבל בי"ח דבר וכו' גזרו אפי' בכביצה וכו' עכ"ל הא דמשמע להו דשיעורא בכביצה הוא מדאמר בשבת דטעמא משום דזמנין וכו' והו"מ התוס' לאוכוחי גם מהא דגזירה קדמונית היא דהא של י"ח דבר שיעורא בביצה:

דף פג.

ד"ה וחצי וכו' אכולהו תנאי קאי וכו' עכ"ל משמע להו הכי מדפריך הגמ' ותנא דידן מ"ט לא תני טומאת אוכלין ואי איתא נימא דלא קתני אלא מאי דקאי לריב"ב ועיין להתוס' לעיל דף פ' ע"ב ד"ה אגב וכו' ע"ש:

דף פד.

גמ' אר"נ הכא בכותל תשעה וכו' הק' מהרש"א נוקמה בגבוה הרבה ולמעלה מעשרה היינו מן הקרקע ע"ש ול"ק דא"כ אנשי עליה משתמשין יותר מעשרה ורישא קתני אנשי עליה משתמשין בעשר ועיין פירש"י בד"ה זיז ומה שהק' לפי תירוצו אמאי לא אמרי' דס"ד בגבוה הרבה והמדידה מן הקרקע ודייקי' הא דביני ביני אסור ע"ש דבריו אינם מובנים דכיון דאנשי עליה משתמשין בכל הגובה א"כ ישתמשו גם במאי דביני ביני וזה סותר הדיוק דדייקי הא מאי דביני ביני אסור דלא שני לן בין גובה ך' לגובה יו"ד כמ"ש התוס' בד"ה הכי גבי שלשול:

תוס' בד"ה בור וכו' ונראה לר"י וכו' עכ"ל מה שהק' לזה מגמ' דלקמן דפ"ה ע"א דמחלק בין סמוכה למופלגת ע"ש במהרש"א דלקמן:

דף פד:

רש"י ד"ה כגון וכו' ואע"ג דאכתי לזה בקשה וכו' עכ"ל עיין מה שהקשה מהרש"א ז"ל ויש ליישב דהכא בשיעור השלשול שניהם שוין שהרי הנקב שמשלשלין ממנו הוא בעליונה ולהכי כיון דהתחתונה יש לה גם זריקה הוי לעליונה בנחת טפי מתחתונה אע"ג דזריקה פחות מעשר היא אבל לעיל בני עלייה השלשול שלהם הוא עשרים אמה או יותר והתחתונה פחות מעשרה וכיון דשלשול דעליונ' הוא טפי מהתחתונה אע"ג דיש להם לבני חצר גם זריקה כיון דפחות מעשרה היא לא הוי לבני עלייה טפי בנחת מבני חצר:

דף פה.

תוס' ד"ה בית וכו' דאם יש שם תבן הוי כאלו דר שם וכו' עכ"ל נראה מדבריהם דבהא דקאמר ר"י אם יש שם תפיסת יד ליכא מאן דפליג ור"י לאו לאפלוגי אתא אבל מדברי הרמב"ם בפי' המשנה שכ' הלכה כר"י משמע דלאפלוגי אתא:

דף פו.

ד"ה קורה וכו' נראה לר"י דלא הוי אלא מדרבנן וכו' עכ"ל לפ"ז צ"ל דל"ג לעיל דט"ו ע"א אביי לטעמיה דכיון דזה מדרבנן וזה מדאורייתא לא שייך למימר לטעמיה וע"ש בתוס':

מתני' בין מתוך אוגנו כתב הרב דלת"ק אפי' אינו משוקע במים ולרשב"ג אליבא דב"ה בעי שיקוע ע"ש והיינו לר"י אבל לרב הונא לרשב"ג למעלה ממש ואפי' אינו משוקע במים אלא דבעי סמוך למים אבל לת"ק אפי' באוגנו שאינו סמוך למים ועיין למהרש"א בסמוך בתוס' בד"ה הא קאזיל ע"ש ודע דלמסקנ' דר"י בעי שיקוע לב"ה גם לר"ה אליבא דב"ש בעי שיקוע ולעול' למעלה דר"י היינו למטה דר"ה כמ"ש רש"י ומ"ש רש"י בדברי ר"ה דלא בעי שיקוע הוא לס"ד וד"ז מוכרח הוא בגמ' דוק ותשכח:

דף פו:

תוס' ד"ה הא וכו' ול"מ לשנויי דקורה מתרת וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל דנימא דקושי' הגמ' הא קאזיל תחת הקורה ע"ש י"ל מדלא נקט הגמר' הא קאזיל בלישנא דקושיא קמייתא מוכח דקושיתו היא תחת הקורה ליתסר ומה שתי' לקושי' דיוכל לכוין כנגדו וכו' ע"ש הוא תימה דהא מתני' קתני בור של שני שותפין אין ממלאין ממנו אלא א"כ עשו מחיצה בשיקוע לר"י ואי איתא אמאי אין ממלאין הא יכול לכוין כנגדו כמו גבי קורה:

ד"ה ע"כ וכו' אבל ר"י משום מים וכו' עכ"ל רש"י בד"ה מחיצה בנין לזה ועפי"ד ניחא מאי דק' עוד אמאי לא דחי לה ר"י ס"ל כר"י דדוקא במשלשל דפנות דנעשו המחיצות לשם סוכה אבל בדר"י המחיצות לא נעשו לשם מים ועפי"ד התוס' א"ש:

דף פז.

ד"ה אר"י מעשה וכו' מעשה לסתו' וכו' עכ"ל כ"כ משו' דלא גרסי כגרסתינו במשנה רי"א לא תנא מחיצה אלא אחר דברי ת"ק אר"י מעשה וכו':

דף פח.

רש"י ד"ה יש גזל וכו' עכ"ל מוכח מפי' דמאי דקאמר יש גזל היינו דמותר להשתמש ואין הבעלי' עליו ולהכי כ' דהבעלים אין משתמשין בו כ"כ דאי היו משתמשין הו"ל רשות שניהם ואוסרין זע"ז כיון דלא עירבו כמו שני גזוזטראות דלקמן ובכן ל"ק מה שהק' מהרש"א ע"ש שנראה שהבין דמ"ש יש גזל היינו לענין שאוסר על הבעלים ולא לענין להשתמש:

ד"ה שופכין וכו' הילכך כי לא מכוין וכו' עכ"ל נראה דס"ל דפסיק רישיה באיסורי דרבנן שרי כיון דלא קיימי פ"ר הוא ועיין להתוס' בפ' כ"ש דכ"ה ע"ב ע"ש:

תוס' ד"ה ביב וכו' משום חשדא וכו' עכ"ל והגמ' דקאמר דראב"י ס"ל דמשום דמבלעי וכו' היינו מדאמרו חכמים אפי' גג או חצר מאה אמה מכלל דראב"י פליג בהא ולכך לא הקשו התוס' אלא מדקאמר כולה ראב"י היא משמע דחד טעמא הוא לתרווייהו:

דף פח:

ד"ה תנא וכו' ור"ת מפרש וכו' ולא כמו שכתוב בספרים אלא התם עכ"ל ורש"י דמשום דגריס אלא התם הוכרח לפרש דבד"א אעוקא קאי ועיין מהרש"א בפירש"י ומה שהק' מהרש"א לפיר"ת אמאי לא מייתי הא דר"נ אמתני' דעוקא ע"ש י"ל דר"נ גופיה למד דינו מהך ברייתא דבימות הגשמי' לא חיישינן להך חששות ולהכי מייתי להך דר"נ אחר דמייתי הבריית':

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה