אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת עירובין › פרק שביעי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת עירובין · פרק שביעי

פרק ששי

דף עו.

ד"ה הא קמ"ל וכו' ואגב דהדר וכו' עכ"ל ולפמ"ש מהרש"א בגמרא דעיקר קושית הגמ' היא דלמעלה מעשרה מילתא דפשיטא היא ע"ש א"ש טפי דאפחות מארבעה לא פריך הגמ' דאורחיה דתנא למתני דיוקא דרישא בהדיא אך נעלם ממהרש"א דברי התוס' בפ' הגוזל בתרא דקי"ו ע"ב בד"ה הא וכו' ע"ש:

דף עח.

רש"י ד"ה לאו ביתידות לדידך דאמרת וכו' עכ"ל והיינו לס"ד דלא ס"ד הך סברא דמנח עלה מידי ומשתמש אבל למסקנא אפי' לרב אדא דבגבוה ג' ממעט מ"מ י"ל במלאו ביתידות דהוי ר"הי דחזי ע"י דמנח עלה מידי ומשתמש והוי רשות ועיין בהרמב"ם ופוסקים:

דף עח:

ד"ה עשאו וכו' את"ל בשאר אילן וכו' עכ"ל אבל אי אילן אסור ליכא למבעי באשיר' דבלא"ה אסור משום אילן וצ"ל לפ"ז מ"ש ר"ח אדרבא וכו' הק' אדרבא מכח איסור אילן יש לאסור יותר מאיסו' דאשירה ואה"נ דלדידיה גם אשירה אסורה מכח איסור אילן ור"י דאמר כל שאיסור ד"א גרם לו מותר לאו באשירה קאמר אלא שאר איסורין דבתלוש קאמר ועיין להריטב"א ז"ל בחי':

ד"ה אפי' בקש ותבן הניטלין וכו' עכ"ל והא דפריך הגמ' ממתני' דמתבן שבין ב' חצירות וכו' ולא מוקי לה באין ניטלין משום דקתני אלו מאכילין מכאן וכו' ומשמע ליה השתא מאכילין מע"ש ולא מוקי לה לקמן דקאי לה באפה אלא אליבא דרב הונא דאמר ובלבד שלא יתן לתוך קופתו:

בא"ד וק"ק דמדמי וכו' עכ"ל דבריהם צ"ע דאי כוונתם על מאי דפריך מדתנן בית שמלאהו וכו' ל"ק דהגמר' פריך שפיר מכ"ש ואי כוונתם אהא דקאמר מאן תנא עירובין ר"י הלא מתרץ הוא ולא מקש' ומתרץ דר"י היא ונימא דר"י אפילו מדרבנן אית ליה:

דף עט.

ד"ה הרי וכו' והא דאמר ר"י בפ' הישן וכו' עכ"ל נרא' דס"ל דהיכא דאיכא פותח טפח ואינה רצוצה לא מטמא כלל כיון דסתום הוא וכ"נ מפירש"י ד"ה בית דאינו מטמא ע"ג אלא אי רצוצה היא אבל התוס' בנזיר בפ' כ"ג הוכיחו ממתני' דביב דהיכא דאיכא טפח מטמא מכל צדדיו וברצוצה ע"ג לבד ע"ש ולפ"ז י"ל ההיא דבמקומו היה עומד וכו' היינו משום דחיישינן שמא איכא פותח טפח:

דף פ.

תוס' ד"ה רבי וכו' אמירתו כשהוא אומר צא וערב לי וכו' עכ"ל ר"ל אמירתו של זה הזוכה בעירוב דאלו המזכה משלו לאחרים אפי' בעירובי חצירות צריך דעתו ומ"מ דבריהם תמוהים דאפי' חשיב כאלו א"ל זכה לי במאי זוכה ע"י המערב הא כיון דמזכה משלו הוא צריך לזכות ע"י אחרים דע"י עצמו לא מהני וכה"ג הקשו התוס' בפ' הספינה דפ"ה ע"א בד"ה ארבע אפירשב"ם דפי' דגם גבי מוכר מהני קבלה ממשנתנו דמזכה ע"י בנו ובתו הגדולים ולא ע"י בנו ובתו הקטנים דמשמע דע"י עצמו ל"מ זכייה וכ"כ הרא"ש בפשיטו' בפ' הגוזל עצים דק"ב ע"ש:

ד"ה מעשה וכו' דתחומין דאורייתא ולהכי מחמיר וכו' עכ"ל ולפ"ז מתורץ מה שהק' על פירש"י דממה שהק' לא משני וכו' די"ל דמייתי תנאי דפליגי בע"ת וע"כ פלוגתייהו תליא בתחומין אי דאורייתא או דרבנן ומדברי כולן נלמד דבעירובי חצירות שהוא דרבנן לכ"ע א"צ לזכות ודלא כמתני' ורב ס"ל בהני תנאי:

דף פא.

גמ' אמר רבה לאפוקי מדר"י וכו' עיין פירוש רש"י ר"פ בכ"מ שכ' בכל מערבין ע"ת וע"ח עיין שם והוי אליבא דרבה דהכא ול"ק קושי' התוס' שם ותימה על התוס' שלא הזכירו סוגיא דשמעתין:

שם גמ' מאן שמעת ליה פת אין וכו' לפירש"י ק' קצת מנ"ל להזכיר מאן שמעת ליה הא עיקר קושי' הגמ' היא דכיון דמהברייתא הלזו שמעינן דיתפרש בכל מערבין בכל מיני פת נפרש נמי מתני' כן אבל לפי' התוס' ניחא שפיר מיהו גם לפי' התוס' קשיא מאי פריך נימא דר"מ היא ולעולם ר"י פליג אפי' בע"ת וג' מחלוקות בדבר מה שהקשה מהרש"א אפירש"י נימא דבכל מיני פת קאמר ולעולם שלימה ע"ש ל"ק דודאי משמעות המשנה דר"י פליג את"ק אלא דרבה קאמר דפליגי ביין ושאר פירות ולאביי ל"פ אלא בפרוסה:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה