משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת סוטה · פרק חמישי
דף כח.
תוס' בד"ה א"ד וכו' וה"ה דאין להוכיח משם וכו' עכ"ל עיין להתוס' בפ' כיצד הרגל דף ע"א עיין שם:
דף כח:
גמ' ותו לרע"ק כהונה מנ"ל לפום מאי דס"ד השתא צ"ל דרע"ק דברייתא מג' ונטמאה דריש ולא כר' עקיבא דמתני' דדריש מהויו' כדאמרי' לעיל ותרי תנאי אליבא דרע"ק:
תוס' בד"ה מכאן וכו' לימא העמיד טהור וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בדבור הקודם דאיכא רעותא ל"ק ועיין להתוס' בחולין דף י ע"ב:
בד"ה ברשות וכו' ל"ד לשרץ דשרץ אפשר שלא נגע וכו' עכ"ל צ"ל לפ"ז ההיא דפ' ב' נזירים דאמ"ל אחד ראיתי אחד מכם שנטמא לאו שנטמא טומאה ודאית אלא ר"ל ראיתי אחד מכם שנכנס בס' טומאה דהיינו שהיה השרץ קרוב לאחד מכם ועי"ל כיון דע"פ עד אחד הוא לא הוי ודאי טמא ול"ד לההיא דג' נשים ועיין להתוס' שם בר"פ ב' נזירים:
דף כט.
גמ' אבל לתרומה שריא וכו' מכאן יש להוכיח קצת דס' דאורייתא לחומרא מדרבנן דאי מדאורייתא ומאי דאצט' קרא ונטמאה הוא לאסור מתורת ודאי כמ"ש לעיל אם כן בלא קרא אסורה מס' ולא א"ש מאי דקאמר לתרומה שריא:
דף כט:
כלי חרס יוכיח וכו' עמ"ש מהרש"א ז"ל ודבריו תמוהים ונ"ל דדעתו ז"ל דט"י דאב הטומאה כיון שהיה אב הטומאה כי טביל הוי ראשון אבל ט"י דשרץ כיון שלא היה אלא ראשון כי טביל הוי שני דלעול' כי טביל קלישא טומאתיה ממה שהיה קודם טבילה ויש מק' נימא ככר א' יוכיח שאינו אב הטומאה ואינו מטמא מאוירו ופוסל את התרומה אא"א ככר ב' ועיין בחולין דקי"ו ריש ע"א ובתוס' שם ולק"מ דאיכא למיפרך שכן ראשון וכדפרכי' שכן אב הטומאה והגמ' גבי כלי חרס חדא מתרי פרכי נקט:
עו"ש שכן יש בהם צד חמור וכו' עיין פירש"י דאין הפירכא שוה ועיין להתוס' במכות ד"ד ע"ב ובפסחים דע"ז ע"א דר"ל פירכא כ"ד ע"ש ומ"מ בעי' פירכא שוה וכאן פרכי' מה לכ"ח וט"י שכן ראשון זה ראשון עכשיו וזה היה ראשון והנה מתבאר משמעתין דפירכת שכן במינו פירכא גמורה דהא פרכינן לה אחדא מחדא ועיין ברפ"ב דזבחים ובתוס' שם דף י ע"ב ובנדה דל"ד ע"ב:
בפירש"י בד"ה דין הוא וכו' דלא מבעיא וכו' דהא אייתיניה בק"ו וכו' עכ"ל אין להוכיח מזה דבכה"ג הוי מפריך ק"ו כיון דאיכא ק"ו אחר אלא כוונתו כיון דתרי ק"ו אלי הם חד גוונא ובהך ק"ו דט"י לא אמרי' דיו כיון דמפריך גם בהאי ק"ו דמח"כ לא אמרי' דיו אע"ג דלא מפריך ומ"ש ץ בדבור זה משום דמפריך וכו' אדסמיך ליה קאי דמייתי' ליה מקרא: