משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מגילה · פרק רביעי
דף כו.
גמ' הא בתי כנסיות וכו' אמאי הא דכרכין הוא וכו' הקש' הט"א מדאמרינן בפ"ק דיומא דבה"כ שיש בו דירה מטמאין אם כן מאי פריך נימא דהדיוק הוא הא בתי כנסיות שיש בהן בית דירה מטמאין ע"ש ול"ק דר"י קאמ' אלא מקום מקדש ומקום מקדש אין בו בית דירה דאין ישיבה בעזרה ושומרי בהמ"ק בעליות ומקומות דלא נתקדשו הם ודייקי' דכוותה בתי כנסיות שאין בהם בית דירה מטמאין:
תוס' ד"ה ואמאי וכו' טעה בתרתי חדא דאין חילוק וכו' וגם טעה וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א למ"ל למימר דטעה בתרתי נימא דפריך הכי משום דר"י ס"ל התם אין מטמאין ע"ש ולק"מ דהגמ' פריך אר"ש בר נחמני דאמר של כרכין ל"מ לזבוני ואי איתא לא הו"ל למיפרך אלא מברייתא זו דדייקי' מינה הא דכרכין מטמאין אבריית' דהתם דר"י ס"ל אין מטמאין ולא אר"ש בר נחמני:
דף כו:
גמ' ואפי' למ"ד הזמנה מילתא היא וכו' הק' ה' טורי אבן הא בכה"ג לכ"ע הזמנה מילתא היא דהתם אמרי' דטעמא דמ"ד הזמנה לאו מילתא היא דיליף מע"א והא דלא יליף מע"ע דמתסר' בהזמנה לפירש"י שם משום דמשמשין ממשמ' עדיף ליה וא"כ כה"ג דהיא גופה קדושה ולא משמשין יליף מע"ע דהזמנה מילתא היא ע"ש ועיין שם בגמ' בסוף הסוגיא דמסיק תנאי דפליגי בחיפה על תפילין עור בהמה טהור' אי בעי' עיבוד לשמה או לא והא בתים של תפילין וכ"ש של ראש הלכה למשה מסיני הוא והוי קדו' עצמה ואפ"ה פליגי תנאי ואיכא למ"ד הזמנה לאו מילת' היא וע"פ דלפי' המסקנא דמייתי תנאי היא דלא יליף מע"ע משום דקסבר אין נאסרת אלא לאחר עריפה דגם ד"ז פלוגתא דתנאי היא בכריתות אלא דהגמ' מעיקר' בעי לאוקומי אפי' אי ס"ל ירידתה לנחל איתן אוסרתה:
גמ' מאן דאסר במאי תיפקע קדושתה וכו' ודאי דל"פ בסברא דאי לאו דהו"ל הנאה. וכו' אלא דס"ל דלא אלימא הך הנאה לאפקועי קדושת' ומאן דשרי סבר דלענין אפקועי קדושתה אהניא לך הך סברא דאי לאו דהו"ל הנאה וכו' ואין ללמוד מפלוגתייהו לדעלמא ול"ק מ"ש הט"א מגמ' דפ"ק דמציעא ע"ש:
דף כז.
גמ' א"ד כיון דליכא לעלויי וכו' משמע דמכר ספרי' פשיט' ליה דלא יקחו ספרים כיון דאיכא לעלויי דיקח בהם ס"ת וק' כי פשיט ממתני' דמכרו תורה לא יקחו ספרים הא תורה בתורה ש"ד תקשה ליה מסיפא מכרו ספרים לא יקחו מטפחות הא ספרים יקחו אע"ג דאיכא לעלויי ואין לומר דאה"נ דפשיט אפי' מאי דהוה פשיט"ל להבעיין להפך דא"כ כי דחי מתני' דיעבד ופירש"י שאם לאו מה יקחו וכו' אכתי תפשוט מספרים לא יקחו מטפחות דל"ל ביה שאם לאו מה יקחו וצ"ל דאה"נ ספרים לא יקחו ספרים והא דקתני מטפחות אגב רישא:
גמ' אלא מיהא ליכא למשמע מינה הא דלא אמרינן נעשה משום דקתני אבל א"נ למפשט בעיא לא אמרינן נעשה די"ל התנא גופיה מספק"ל כמ"ש הפמ"א מיהו התוס' לא ס"ל הכי כמ"ש במ"א:
גמ' דאלת"ה מכרך וכו' ר"ל תיפשוט ממכרך וכו' ואמאי הוצרך למפשט מברייתא וק"ל עמ"ש התוס' בפ"ק דבתרא די"ג ע"ב דבכרך א' ליכא גנאי לכ"ע ור"י דאין מדביק מט"א הוא כמ"ש התוס' שם א"כ מאי פשיט ממכרך הא בכרך א' שאני ועוד דהגמ' מסיק משום דלא אפשר ואמאי שרי לדבק תורה ונביאים כיון דאפשר שלא לדבק וצ"ע:
גמ' כי התנו מאי הוי וכו' ק"ק נימא דהתנו קודם שקנו בשעה שגבו וי"ל דא"כ אפי' בכל הדמים ולמ"ל הותירו דברייתא הותירו קאי כדמוכחא שמעתא דברייתא אמתני' דוכן במותריהן קאי:
תוס' ד"ה אבל וכו' לאשמועינן דאפילו במותר וכו' עכ"ל דממתני' דקתני וכן במותריהן י"ל בלא תנאי כלל אבל בתנאי מהני אפי' בלא ז' טובי העיר ואשמועי' ברייתא דבעי' זט"ה:
דף כז:
גמ' ולא נשאתי כפי בלא ברכה ק' מאי רבותיה ועמ"ש הט"א וכה הראוני בזוה"ק ר"פ יתרו אסור לנטלא ידיה לעילא בלא ברכה ובלא צלויי כד"א הרימותי ידי וכו' וע"ש סודו וא"כ י"ל דלאו בברכת כהנים קאמ' אלא דלא נשא ידיו למרום בלא שבח והודאה והיינו דקאמר ולא נשאתי ידי בלא ברכה:
תוס' ד"ה ר"י וכו' וי"ל דש"ה דלא הוי דרך הלואה וכו' עכ"ל מבואר מזה דלמאי דקי"ל צד א' בריבית אסור אפי' דרך מקח וממכר אסור בסאה בסאה ומכאן קשה למה שכתב הט"ז ביו"ד ריש סימן קס"ב דסאה בסאה דרך מקח וממכר שרי ע"ש ויש ליישב:
דף כח.
גמ' ולית הלכתא כוותיה וכו' התוס' בפ' הזרוע דקל"א ע"א בד"ה ה"ג כ' דקאי אמימרא ב' דאוכל טבלים אבל איסורא איכא במימרא א' ע"ש וק' מאי רבותיה דר' פרידא דאמר לא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה הא מדינא אסור והפר"ח בי"ד סי' ס"א דין ה' הקשה מגמ' דפ' השוחט מיחזקאל דאמר ולא בא בפי בשר פיגול שלא אכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה דמאי רבותיה ותי' דלכהן שרי ויחזקאל כהן הוה ע"ש ואכתי ק' מר' פרידא דלאו כהן הוה דקאמר מעולם לא ברכתי לפני כהן מיהו לקמן אמרינן מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר"י אסור להסתכל וכו' הרי אפילו דאסור מדינא קאמר מימי וכו' וע"כ דכיון דדבר דלא זהירי ביה אינשי אעפ"י דאסור קאמר שפיר מימי וכו' דנזהר במאי דלא זהירי אינשי וה"נ דכוותה וא"ש גם ההיא דפ' השוחט דיחזקאל:
גמ' הא והא גרמא גרמא ליה וכו' ק' מנ"ל לר"א דמסתכל בדמות אדם רשע עיניו כהות דילמא יצחק קללה דאבימלך הוא דגרמא ליה ומנ"ל דהא והא גרמא ליה וי"ל דמקרא הוא דורש ותכהין עיניו מראות דתיבת מראות יתירא אלא לדרשא דותכהין עיניו מסיבת הראות שהיה רואה בדמות עשו הרשע:
תוס' ד"ה בתי כנסיות וכו' שהרי לעת בא גואל ב"ב תפקע קדושתן וכו' עכ"ל קשה דלקמן קאמר דעתידין ב"ב שבבבל ליקבע בא"י ועיין להמג"א בה' בה"כ מ"ש בזה ע"ש:
דף כט.
ד"ה מבטלין וכו' לא היה מפני שביטל לימודו וכו' עכ"ל מה שי"ל בזה עיין למהר"ם שיף ז"ל בכתובות דף י"ז עיין שם:
תוס' ד"ה לכל וכו' אפי' שאר מועדות נמי עכ"ל ק"ק תנא דמתני' גופיה מ"ט לא נקט אלא מילי:
דף כט:
גמ' וארבעה בר"ח נראה דארבעה דקרו בדר"ח אינו מוכרח לדלג לרב ולפסוק כשמואל כדאמרינן לעיל בכל ר"ח אלא דהכא כל אחד קורא ג' פסוקים ומשלים המנין בקרבנות המועדים דלקמיה דכולהו פ' קרבנות ושייכי בשקלים ועיין להרב טורי אבן:
דף ל.
גמ' וקתני בשנייה זכור קשיא לרב נמי תקשה דהא כי חל ר"ח בשבת מפסיקין בט"ו לחדש והסי' זט"ו וא"כ היכי קתני בשלישית פרה וברביעית החדש הא בשלישית מפסיקין והול"ל ברביעית פרה וב"ה החדש וקשיא גם לשינוייא דגמ' שו"ר להרשב"א בחידושיו שנרגש מזה וכ' דהומ"ל וליטעמיך ע"ש וי"ל דלרב כיון דבשנייה ניחא דשנייה לשבתות הא דקתני ג' וד' לקריאה קאמר ומ"מ דוחק הוא דליתני לקריאה אלא דאגב דתני שנייה תני ג' וד' כסדרא דמנינא אבל לשמואל דגם בשנייה לא אתיא לשבתות לא הו"ל למתני לקריאה:
גמ' כיון דאיכ' מוקפין דעבדי בחמיסר עשייה וזכירה וכו' מכאן הוכיח רלב"ח בתשו' דאם חל פורים דמוקפין בשבת עושים הסעודה בשבת ולא בא' בשבת דאל"ה מה עשייה איכא בשבת ע"ש וי"ל דמשלוח מנות בשבת וסעוד' בא' בשבת דאין מערבין שמחה בשמחה:
דף לא.
גמ' תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניה וכו' אע"ג דקודם התקנה לא היה מברך אלא א' ברכה א' ואחרון ברכה אחרונה מ"מ בקללו' היה מברך לפניהם ולאחריהם אפי' קודם התקנה כדאיתא במסכת סופרים ועיין מה שכתב הט"א:
תם ונשלם מסכת מגילה