אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת מגילה › פרק שלישי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת מגילה · פרק שלישי

פרק שני

דף כב.

תוס' ד"ה אין וכו' פרשת ויחל וכו' והוא לסוף ב' פסוקים וכו' עכ"ל בספרים אחר ד' פסוקים כמ"ש מהרש"א ואפשר היה לו' בספרים שלהם היו ב' פסוקים בפסוק א' והיו מחולקין משלנו בפיסוק הפסוקי' מיהו במרדכי ובאגודה מבואר דהי"ל סי' פרשה סתומה בויאמר הב' ועיין במנחת שי:

ד"ה שאני וכו' שקורא הד' כל מה שקראו וכו' עכ"ל מדלא כ' שקורא הג' וכו' אלא כ' שקורא הד' משמע דמנהגם שג' הראשונים קורא כל אחד מהם בקרבנות דיום אחד דהיינו שקורין הג' קרבנות דג' ימים והד' היא שחוזר וקורא כל מה שקראו ולא כמנהגנו דאין קורין אלא קרבנות דב' ימים משום ספיקא דיומא וגם חג' חוזר וקורא מה שקרא הב':

דף כב:

גמ' שאין בו ביטול מלאכה כגון ר"ח וכו' כ' הט"א דביטול מלאכה דר"ח אפי' לגברי בזמן המקדש משום קרבן מוסף וע"ש שנסתפק אם כל היום אסור או עד ז' שעות זמן הקרבת המוסף ועיין בגמ' ריש פסחים דאמרינן לא מצינו יום מקצתו אסור ומקצתו מותר ופריך מאכילת חמץ ולא פריך ממלאכה דר"ח ועיין להפר"ח סי' תס"ח:

גמ' ותניא ואבן משכי' וכו' טעמ' דהביא הבריי' דלא תימא דלא אסרה תורה אלא תבן תלושה וא"כ הו"ל ליטלה משם כדי שיפול על פניו לזה הביא הבריית' דמדקתני אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש משמע דבמחוברין מיירי דומיא דאבני בהמ"ק ומפני זה הביא הא דעולא:

גמ' אלא א"כ נענה כיהושע וכו' לפירש"י כאן אא"כ נענה ומייתי ראיה מיהושע דאמר ליה למה אתה נופל וה"ק אא"כ נענה כמו שמצינו ביהושע:

תוס' ד"ה ואבע"א וכו' וק' וכי לא היה יודע וכו' עכ"ל דהשתא לא ס"ד מדרבנן א"כ ע"כ דלא אסרה תורה אלא בפשוט ידים ורגלים דאל"ה קשיא מבתי כנסיות שלנו וכמ"ש אח"ז דכיון דמדאוריי' אסור אפילו באצלויי היה אסור מיהא מדרבנן ותי' דמדרבנן דהשתא ניחא ב"כ שלנו דמצלו אצלויי וכמו שכתבו אחר זה:

דף כג.

ד"ה חד וכו' ולכך אנו נוהגין בתעניות וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל דתקשה למ"ד אינו עולה מדתניא לעיל קורין ג' וא' מפטיר ע"ש וי"ל דלמ"ד אינו עולה מפ' ג' קורין ורביעי מפטיר דאפי' לת"ק הכי הוא דהשתא ליתא להסברא שכ' התוס' לעיל בד"ה ולר"א וכו' כיון דהרביעי אינו מן המנין אלא משום ההפטרה והגמ' לעיל דפריך לר"א מברייתא ס"ל כמ"ד עולה וא"כ מן המנין הוא ואין סברא להחמיר בו יותר מב' וה' וכמ"ש התו' לעיל:

דף כג:

רש"י ד"ה אין פורסין וכו' מנין הבא לבה"כ וכו' עכ"ל מפי' משמע שיהיו העשרה כולן לא יצאו י"ח ולכך כ' מנין הבא וכו' ולא יחיד הבא לבה"כ ודלא כהתוס' ופלוגתא דאמוראי היא בברכות דכ"א ע"ב דחד אמר יחיד אינו אומר קדוש' וחד אמר יחיד אומר קדושה ולכ"ע צריך עשרה אלא דפלוגתייהו אי בשביל יחיד שלא יי"ח אומר קדושה או לא ומאי דקאמר התם וכן אמר ר"י וכו' היינו כיון דנ"ל מקרא דונקדשתי מסתברא דכולהו בעי' לא יי"ח והרי"ף שם ל"ג וכן ועיין להרשב"א בחי' שם ובזה ל"ק מ"ש הט"א למ"ד יחיד אומר קדושה ממשנתנו דקתני בעשרה דהא ודאי בעי עשרה אלא דסגי באחד שלא יי"ח ואף על פי דבזימון בעי עשרה שאכלו התם משום דלא מצו למימר שאכלנו משלו אלא א"כ אכלו:

תוס' ד"ה ואדם וכו' גזיר' שמא ישמעו וכו' עכ"ל עיין להט"א שהוכיח מסוגיא דפרק הנחנקין דמדאוריית' בדיעבד ל"מ בפחות מעשרה וא"כ ע"כ דלא ס"ל להגמ' כהירוש' דכיון דמדאורייתא ל"מ איך רבנן מקילין בזה ע"ש ואין מוכרח שהרי כ' הרמב"ן בנדרים דפ"ז הביאו הר"ן שם דתכ"ד כדיבור דמי מדרבנן הוא ורבנן הקילו על דין תורה בנודר ע"ש וה"נ דכוות':

דף כד.

רש"י ד"ה ה"ז וכו' דבעי' לך לאות ולא לאחרים וכו' עכ"ל דכיון דנתנה על אונקלי אף על פי דמקום זה מקום תפלין ולך לאות הוי מ"מ על האונקלי לא מקום תפלין דמקום זה גם לאחרים לאות הוא ול"ק מ"ש הט"א:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה