אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת חגיגה › פרק שני

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חגיגה · פרק שני

פרק ראשון

דף יז.

גמ' מקיש חג השבועות לחה"מ פירש"י דחה"מ יליף מחג הסוכות ור"ל דיליף בהך היקישא גופיה דמה חה"ס כל הרגל לתשלומין אף חה"מ כל הרגל לתשלומין והא כדאיתיה והא כדאיתיה דזה שמונה וזה שבעה וכי יליף חה"ש מחה"מ דיש לו תשלומין כל ז' מימי החול פריך נילף מחה"ס דהוו ח' וכי פריך למאי הלכתא כתביה לחה"ס ה"ה דהומ"ל לאקושי ליה חה"מ לתשלומין אלא דבלא"ה משני שפיר ועיין להט"א:

גמ' תפסת מרובה לא תפסת הק' הט"א הא אורחיה דקרא סיפיה מפרש לרישיה אפי' לקולא כמ"ש התוס' בפ"ג דפסחים ע"ש וי"ל דהכא אי ילפינן מחה"מ דאין לו תשלומין הוי חומרא ופריך נילף מחה"ס לקולא משום דאורחיה דקרא סיפיה מפרש לרישיה ומשני דהכא איכא תרתי לחומרא ותפסת מועט תפסת:

מתני' ומותרין בהספד ותענית עיין להמש"ל בפ"ו מה' כלי המקדש ולהמג"א סי' תצ"ד:

דף יז:

גמ' אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן וכו' הק' הט"א א"כ למאי אצט' ילפותא דר"א אמר ר"י דלעיל ע"ש ולפמ"ש מהרש"א בכוונת התוס' בד"ה מצוה במ"ש דאלת"ה למ"ל קרא וכו' ע"ש וזוהי עצמה קושית התוס' איבר' דלפ"ד מהרש"א ק' בתי' בתרא שתי' התוס' דלא ילפינן מיובל ק' למ"ל דרשא דר"א אמר ר"י אשר ע"כ נראה דמ"ש התוס' ותי' דלהכי אצט' חג השבועות דהיינו קרא דקאמר הגמרא ועוד חג השבועות כתיב ולאו דרשא דר' אלעזר ולקושית הט"א י"ל דהאי תנא דתני רבה בר שמואל מוקי לקרא דחג השבועות וחג המצות לבל תאחר כדאי' במסכת ר"ה והגמ' דפריך אר"א מדתני רבה היינו דמ"מ בדינא לא מצינו דפליגי תנאי בתשלומין והתוס' בד"ה ואצט' ה"ה דהומ"ל דאצט' לבל תאחר:

תוס' ד"ה אלא וכו' אף של עצרת מדאורייתא וכו' עכ"ל ק"ק נוקמה אפי' מדרבנן ובכילם לעיסתו דהוה ילפי' מחג המצות משביעי דאסור קצירה ביו"ט מדאורייתא אפי' לצורך א"נ במ"ש התוס' ריש ביצה קמ"ל דשרי לצורך א"נ בשביעי דטבות ואפי' מדרבנן דהא משביעי הוא דילפינן כמ"ש אח"ז וי"ל דלשון וקצרתם דקרא היינו קצירה דכל השנה ולאו קצירה לצורך יומו וכמ"ש ה' קרבן העדה בתוספותיו במשנתנו ע"ש ובכה"ג מדרבנן אסור:

ד"ה ואצט' וכו' וי"ל דההיא ברייתא אתיא לסתור וכו' עכ"ל ומטו בה משמא דהרב לשון ערומי' לפמ"ש בדיבור הקודם דמשום שביעי נקטיה אמאי אצט' להא דתני רבה לאפוקי מצדוקין הא מדאצט' הא דראב"י נסתר דעת הצדוקין שהרי אי עצרת לעולם אחר השבת הו"ל ז' של טבוח ביום השבת והיכי אתי דראב"י למשרי ז' של טבוח וי"ל דהו"א לעולם עצרת אחר השבת ואצט' דראב"י דילפינן מחג הסוכות דהוו שמונה ול"ל לצדוקין תפסת מועט תפסת כדלעיל ועוד י"מ במ"ש התוספות לקמן בד"ה חולו דצדוקים מודים בחולו ש"מ וא"כ לדידהו אצ"ל כמ"ש התוס' לעיל דמשום שביעי נקטיה:

דף יח.

ד"ה חולו וכו' כיון דאקרא סמכינן לא מסתבר וכו' עכ"ל משמע דוקא היכא דאיכא אסמכתא אבל בלא"ה אע"ג דהתורה התירה יש כח ביד חכמים לגזור דלא כמ"ש הט"ז בי"ד סי' קי"ז ע"ש:

דף יח:

רש"י ד"ה ולא הוחזק וכו' אלא לרחיצה וכו' עכ"ל כ"נ מהגמ' בחולין דל"א ע"ב דפריך מהאי מתני' לרב דמכשיר בירד להקר ואי איתא דמיירי בירד לטבול אלא דלא נתכוון לשום דבר א"כ לר"י דפליג שם קשיא דהא ל"פ אלא בלהקר ול"ק מ"ש הח"א גם מ"ש דלפירש"י דוקא בנתכוון לרחיצה אבל לא נתכוון כשר ק' דא"כ מאי פריך התם ולקמן ממתני' דהוחזק לחולין ולא הוחזק למעשר נימא דה"ק דוקא לחולין הוא דלא הוחזק למעשר אבל בלא נתכוון כשר אפי' לתרומה ועיין למהרש"א בתוס' בד"ה כאן לחולין ע"ש:

ד"ה כאן לחולין וכו' והשתא אפי' נוטלן נמי וכו' עכ"ל הא דלא הקשו קושיתם אמתני' דקתני הוחזק לחולין לא הוחזק למעשר דא"כ אפי' נוטלן נמי משום די"ל דדוקא בדבר הטעון טבילת כל הגוף הוא דבעי' הוחזק לתרומה אבל בנטי' נטל לחולין מהני לתרומה ועפי"ז מה שהוכיח מהרש"א דאין לחלק בין נתכוון ללא נתכוון ממתני' דהוחזק לחולין ע"ש ליתא דש"ה דבטבילה מיירי ודע דדעת הרשב"א ז"ל דבנט"י דחולין בעי כוונה ושמעתין דאמרינן דבחולין לא בעי כוונה דוקא בטבילת ידים ועיין למהרש"ל ביש"ש ולפי"ז ע"כ דברייתא דקתני בין נתכוון בין לא נתכוון בטבילה מיירי והגמ' פריך טבילה אטבילה ולפי"ז מתורצ' קושית התוספות די"ל דדוקא בטבילה דבלא כוונה לא מהני לתרומה אבל בנט"י דבכוונה היא כיון דכיון מיהא לחולין מהני לתרומה ומתני' דהוחזק לחולין לא הוחזק למעשר בטבילת כל הגוף מיירי:

דף יט.

ד"ה נגזור וכו' מדגזרינן בגל של ים וכו' עכ"ל לכאור' דר"ל דאמאי ס"ד דגזרינן גל שנתלש אטו חרדלית של גשמים הא הים מטהר בזוחלין ולא גזרינן מיהו ק' נימא דשאני גל שנתלש דנפסק מן הים ודמי למי גשמים ע"כ נראה דר"ל דגל של ים אסור ממתני' דמייתו אחר כך דקתני אין מטבילין בחרדלית:

בא"ד הא בשל ים נמי ל"מ וכו' עכ"ל ק"ק נימא דנקט גשמי' לכ"ע דשל ים פליג ר"י במקואו' דס"ל כל הימים מטהרין בזוחלין ויש לכוין זה במ"ש אח"ז ולפי' א' ניחא דמק' שפיר מור"י ועיין במהרש"א ז"ל:

דף כ.

ד"ה רבי וכו' אפי' תגע בה לא הוי אלא פוסל וכו' עכ"ל לחד פי' שפירש"י גבי מגריפה טמאה דלא נשמר מדבר הפוסלו דכיון דפסולה אסור להשתמש בה לכתחילה לא יתכן תירוצם דה"נ המים כיון דפסולים אסור להשתמש בהם פסח:

ד"ה נימא וכו' וחזר הרוק ומטמא למפה וכו' עכ"ל משמע דס"ל דאפי' משקין הבאין מחמת ידים מטמאין כלי ועיין פי' רש"י והתוספות בפ"ק דשבת בסוגיא די"ח דבר:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה