אור ברסלב
משלי יעקב חומש במדבר › פרשת מסעי

משלי יעקב· רבי יעקב קראנץ

חומש במדבר · פרשת מסעי

פרשת מטות

ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם ורבים מהמפורשים דקדקו על היפך הלשון הזה:

(שכא)

והמשל בזה לעשיר הי' לו שני בנים. וכאשר נתקשר עם בנו הבכור ונתן הנדן ליד השליש הי' הנער בנו השני עומד ורואה כי אביו מפזר מעות לאחיו ויאמר אל אביו מדוע לא תתן גם לי סך כזה למה יגרע חלקי מחלק אחי ויאמר לו אביו הלא אחיך הגיע עתו עת דודים והכסף נתתי לו לנדן ואתה עודך נער ורך. אבל ראה וספור כמה אני נותן לאחיך ורשום בכתב אמת על פנקסך ואני אבוא ג"כ בחתימת ידי לאשר ולקיים לתת גם לך כמספר הזה כאשר אתקשר עמך ויעש הנער כן וישקול השקלים והעלה סך הכולל וירשום כל זה על הלוח אשר בחיקו אח"כ ראה הנער כי הביאו מן החנות כמה מיני סחורות יקרות יפות המראה וישמח מאד. עוד מעט בא חייט עם קו המדה והחייט ממדה ומתעסק רק עם אחיו ועמו לא יעשה דבר ויתן את קולו ויבך ויאמר מכל הסחורו' האלה יעשה החייט מלבושים רק בעבור אחי ובעבורי לא יעשה מאומה ויאמר לו אביו הלא כבר הגדתי לך כי אחיך הוא חתן ומהצורך לעשות לו בגדי חתונה רק אתה תרשום כל מספר הבגדים אשר עשיתי לאחיך וכמספר הזה ודאי אעשה גם לך לעת חתונתך והנער לא זז ידו מן החייט כל הימים האלה והעלה על הכתב כל הבגדים גדולים וקטנים גם תכשיטין אשר ראה שהכינו אל הכלה ויהי כאשר כלו הבעלי מלאכות את מלאכתם בהכנת כל הבגדים והתכשיטים ויקח אותם אבי החתן ויצפנם אל תוך הארגז למען יהיו שמורים לו על יום החתונה ויהי בבוקר והארגז איננו וימר לו מאד ויום החתונה קרוב לבוא ובהכרח הלך מהרה אל החנות והביא סחורות אחרות ויקרא את החייט. ויהי כראותו את החייט ממדה וחותך המלבושים וזה בא ועומד על ימינו עם הלוח ורושם כל בגד וכל מעטה ויהי כאשר נשלמה המלאכה קרב יום החופה ויעשו החתונה ויהי בטוב לבם והחתן עם אחיו הקטן ועם המחותן הולכים לטייל על דרך הכרמים והחתן מציע ומספר טוב לב אביו כמה פיזר בעבורו כמה מלבושים עשה לו וכמה מעטפות עשה לו גם בגדי חול גם בגדי שבת ויו"ט וכלם כפולים ולא פעם א' כ"א ג' וד' פעמים כי כאשר נגנבו הבגדים הראשונים בהכרח עשה אחרים תחתיהם. וגם הם נגנבו חזר ועשה אחרים תחתיהם ואחיו הקטן שומע דבריו ואומר לו אחי יקירי לא תדברנה שפתותיך מישרים ויאמר אליו מדוע וכי אתה לא ידעת כי לבעבור שהראשונים נגנבו הי' אבינו מוכרח לעשות אחרים. וכן דברתי במופי. ויאמר הנער לא תדבר כן. רק כה תדבר למען שיעשה לי אבי מלבושים אחרים לכן נגנבו הראשונים כי אנכי בחכמתי עשיתי והסיבותי את כל זאת והייתי מסית להגנבים שיגנבו למען יהי' אבי מוכרח לעשות עוד הפעם מלבושים למען רבות מספר גדול על הלוח אשר אתי כי כן הבטיח לי כל מספר הבגדים שיעשה לך יעשה גם לי. א"כ אין הדבר כמו שאתה חושב כי מעשה הבגדים האחרים היו מסבת שנגנבו הראשונים. רק בהיפך כי לכן נגנבו הראשונים כדי שיעשה אחרים. הנמשל משה רבינו ע"ה לקח עט סופר והעלה על הספר כל המקרים אשר קרה אותם בדרך בכל פרטי מקומות מסעיהם מהרעב והצמאון והמלחמות כדברי המדרש שהביא משל כשחזרו התחיל אביו מונה כל המסעות ע"ש. וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ר"ל כתב את זכרון המקרים אשר קרה אותם בפרטי מסעיהם. ולמען שלא יחשוב האדם כי הזדמנות המקרים היו מסבת מסעיהם באלו המקומות לכן חזר והפך את הדברים ואמר ואלה מסעיהם למוצאיהם כי בכוונה הסיעם הקב"ה בהמסעות האלה בעבור לסבב מוצאיהם למען יזדמנו המקרים שיצטרכו לחדש להם נסים הרבה להכין תשועות עולמים הגאול' העתידה במהרה והענין יקר. עוד נראה להמתיק מאמר הנ"ל:

(שכב)

משל א' נשא אשה אחרת והי' לו בן מאשתו הראשונה עודנו נער והי' מר לו מאד ועיניו כלות ומיחלות לאמר מתי יגדל הנער ויגיע עתו עת דודים לתתו אל בית חותנו. ויהי כי ארכו הימים והנער הגיע לפרקו והוא נסע בדרך בעבור מסחריו וירא שם בת איש מכנעני הארץ והתקשר עם אביה וכתבו כתבי התנאים ויהי בבואו לביתו אמר לבנו דע בני כי נתקשרתי עמך מעיר פלוני ולא תסבול עוד מרורות מאשת אביך בלתי אם כמשלש חדשים עד זמן החתונה והנער יספור וימנה מספר הימים מתי יעברו ימי הצער עד כי הגיע היום והאב שכר עגלות לנסוע אל מקום החתונה ובשמחה גדולה ונפלאה עלה הנער על המרכבה ויסעו הם יצאו את העיר והרחיקו ויאמר אל בעל עגלה ידידי הגידה נא לי כמה פרסאות נסעתי מביתי ויאמר לו כבר נסענו ב' פרסאות ויותר למחר חוזר ושואל את הבע"ג כמה פרסאות הנני רחוק עתה מביתי וזה אומר לו ח' פרסאות או עשרה והמה נוסעים עוד הלאה וישאל אבי החתן את הבע"ג כמה פרסאות יש לפנינו עוד לנסוע על החתונה והבע"ג משיב לו וישמט הנער ויאמר אל אביו הבינני נא והורני מדוע אין שאלת שנינו דומות זה לזה אני בשאלתי את פי הבע"ג שואל אנכי אותו על מספר אשר מאחרי ואתה שואל אותו כמה פרסאות יש עוד לפנינו לנסוע. ויען אביו ויאמר לו אתה הטבת בשאלתך ואני בשאלתי אתה לא היית מעולם בעיר פ' ואין אתה מכיר את מעלת המחותן ויקרו ולא את בתו הכלה בלתי תדע מאומה בהצלחתך אשר קרא ה' עליך שמה רק זאת ידעת כי אתה בורח מפני אשת אביך לכן אתה שואל כמה פרסאות אתה רחוק ממנה לא כן אני אשר נפשי יודעת מאד להיכן אני מוליך אותך לכן אני מבקש לדעת מספר המסעות אשר לפני כי מה לי לחשוב הפרסאות אשר לאחרי. הנמשל מובן מאד כי ישראל הלא לא הי' להם שום ידיעה בארץ ישראל ומעלתה וחשיבותם וחשיבותה רק היו יודעים שבורחים ומתרחקי' מארץ מצרים לא כן מרע"ה אשר נפשו יודעת מאד להיכן הוא מוליכן לכן הוא מונה המסעות אל אשר לפניו. וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם. ר"ל הוא עשה חשבון ומנה לפניו אל המקום אשר הם נוסעים ואלה (פי' ישראל) מסעיהם הם מנו המסעות מן המקום אשר יצאו:

זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה וגו'. מדרש מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהי' ועתיד להיות דור דור ודורשיו וכו' שנא' ויאמר ד' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה לך אמור להם לאבות שבועה שנשבעתי להם וכו'. ונקדים מאמר הקב"ה ליעקב במראה הסולם (ויצא) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך:

(שכג)

המשל בזה לא' שהלך למרחקים ועשה שמה אצל בעה"ב ימים רבי' לסוף נתן לו שכרו והלך לביתו ויהי הוא הולך בדרך ובטרם בא לביתו נאבד מידו כל הכסף אשר נתן לו בעליו והאף אמנם כי על הבעה"ב לא יהי' בלבו תלונה כי הלא הוא נתן לו שכרו בשלמו' באין מחסור כל מאומה עכ"ז הלא הוא בעצמו אין לו הנאה משכר זה כלום ויבוא ריקם לביתו כאלו לא לקח מבעליו מאומה. אכן אם הבעה"ב אוהבו כי מצא חן בעיניו וכל חפצו שיבוא העלוב הזה לביתו עם המעות שיוכל לפרנס אשתו ובניו הוא מבטיחו ואומר לו הנה נתתי הסך הזה בידך ופן יקרה לך אסון בדרך אני ערב לך בעד כל הסך ותשיב אלי שנית ואתן לך עוד הפעם. הנמשל הבטיח הקב"ה לאברהם לתת לזרעו ארץ כנען עכ"ז שאל ואמר במה אדע כי אירשנה מסבת מוראו שמא יגרום החטא ותקיא הארץ אותם. וא"כ הקב"ה הקים הבטחתו ואנחנו אין בידינו מאומה. לזה הכפיל הקב"ה את הבטחתו ליעקב ואמר לו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. גם אם כבר נתתי לזרעך והם יפסדו אותה אנכי אערבנו ואחזור ואתן. והבן:

תוכן העניינים

משלי יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה