אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן קז · ס"ק ז

ס"ק ב

וי"א שאינו גובה ז"ל עיין סמ"ע ס"ק ט"ו ובדרישה וכנה"ג ובתומי' הקשו מהא דכתב הטור סי' ק"ד בראובן שלוה ע"פ ומת ולוה חייב בנו כו' ובקצה"ח כתב לתרץ מכח סברת הר"ן חולין קל"א שכתב גבי מזיק מתנות כהונה וז"ל שכל שנתכוין ליקח מתנות כהונה לעצמו כו'. אבל אנס המלך גרנו בחובו כו' דמה לי הן ומה לי דמיהן עכ"ל הר"ן ומשם למד בקצה"ח לכאן וכתב ז"ל. דאי מכרו אין גובה מהדמים כיון שהפקיע שעבודו כי' משא"כ בס"ס ק"ד שבא לוי ונטלו בחובו כו' ועדיין מצותו עליו דומי' דנטל המלך בחובו עכ"ל ודברי' תמוהין כתב דבשלמא התם אין על הבעלים רק חיוב מצוה ולא. חיוב מעון וכשמבטל המצוה בידי' אין בידו אלא עבירת ביטול המצוה ולא חיוב ממון משא"כ הכא דאם דינו כמזיק שעבוד דחייב אפי' נתכוין להפקיע ולגזול חייב. ואם אין דינו כמזיק שעבוד כי' כ"ש כשנעשה הדבר באונס טור ועוד דאם נאמר דיש עליו חיוב מצוה לפרוע וכופין אותי לקיים ודאי אפי' מכרן חייב דכי המצוה היא שיסלק דוקא בממון זה בשלמא גבי מתנות כהונה המצוה ליתן דוקא דבר זה כגון בראשית הגז וכשגזלו וצבעו ביטל במצות תיכף משא"כ במכירת שדה המשועבד עכ"ל וחילק בין השוין דהתם גבי מתנות כהונה נמי אין בו דין מזיק ואפ"ה כל דמשתרשי לי' חייב אלא אם ביטל מצותו בעצמו פטור וכל שלא ביטל מצותו ומשתרשי אמרינן מה לי הן מה לי דמיהן וה"נ אע"ג שאין בו משום מזיק וכמ"ש בטור אבל כל דמשתרשי לי' ולא ביטל מצותו חייב ואם מכרו שביטל מצותו פטור ומ"ש המחבר דהת' מצותו בדבר זה דוקא משא"כ במכירת שדה המשועבד ודאי גם בשדה המשועבד אין המצוה על היורשין רק במה שירשו מאביהם דאין על היורשים לפרוע ממעות עצמן אם לא הניח אביהן אלא הברירה ביד היורשי' לסלק ממעות עצמן או משום דשומא הדרא או משום דמעלה אותן בדמים אמנם עיקר מצותו רק באותה שדה המשועבד וזה פשוט:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה