משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קז · ס"ק ב
ממלוה. ז"ל בס' קצה"ח כתב ליישב קושית תוס' כתובות פ"א ד"ה לא אשכחן שהקשו ממתני' דהכותב מי שמת והניח אשה והי' לו מלוה וכתב ליישב דלאביי דס"ל למפרע היא גובה וא"כ בהך דר"ט לא צריך לדר' נתן כיון שהמלוה ביד אחרים וצריך לפרוע ליורשים וכיון שבא לידי גוביינא למפרע גובה ונעשה כאלו בא ליד אבוהן מחיים ואין צריך לדר"נ וכו' ולא ידענא מאי קאמר דודאי כשכבר בא לידי גוביינא להיורשי' שוב הוי מטלטלי דיתמי ואפי' נחשוב כאלו בא ליד אביהם מחיים הא אפי' במטלטלי שגבה אביהם מחיים ומת לא משתעבד דהא במטלטלי איירי ולא משתעבדי שר' טרפון ס"ל שאין נותני' ליורשים כלל והמלו' תובע אותן מבע"ח דאביהם ובזה ודאי צריך לדר"נ דאל"ה מצי אמר לאו ב"ד דידי את עכ"ל:
ואין זו טענה כלל דהא ר' טרפון ס"ל כיון דיורשין לא תפסי להו להכי יהבינן למטלטלי לבע"ח דהא עכ"פ לגוביינא קאי או ליורשים או לבע"ח הרי הלוה או הנפקד רוצה להניח המלוה או הפקדון וא"כ הב"ד מגבי להו וכיון דהב"ד מגבי להו א"כ למפרע הוא גובה ואין צריך לדר' נתן אבל בהאי דהי' נושה באחיו מנה אינו בא לידי גוביינא כשאומר לאו בע"ד דידי את ומ"ש עוד הרהמ"ח ז"ל גם מ"ש ליישב קושית הרמב"ן למאן דס"ל דכתובה אינו גובה ממלוה כו' ג"כ תמו' דא"כ בחלק המגיע לירושתו כו' ע"ש. זה אינו דהרי הוא אומר הואיל ואני יורש החזקתי וע"כ א"א לומר לחצאין שקצת המלוה גמר והקנה וקצת לא גמר והקנה זה אי אפשר וק"ל: