משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן מו · ס"ק ח
ז"ל עיין ש"ך כתב לענין כ"י אי מקיימין אותו על ידי דימוי ובקצה"ח כתב דדימוי דמי לסימנין שאין מוציאין ממנו ע"י סימנים כמ"ש תוס' בחולין דף צ"ו דאם באו עדים כו' והנה אף שזה אמת שדימוי שמדמין החתימות דמי' לסי' כו' אמנם ודאי דלא קי"ל כמ"ש תוס' בחולין דודאי מוציאין ממון ע"י סי' כמ"ש הש"ך סי' רצ"ז וכן מוכח ביבמות קט"ז כו' הגם שבס' קצה"ח סי' רנ"ט חולק על הש"ך ופסק כתוס' חולין הנ"ל וכתב דביבמות כיון דאיכא עדי פקדון וסי' עדיף ובב"ב איירי בעדות קרקע דקרקע לא חשיב הוצאת ממון כ"כ ע"ש וסברת הכרס היא והוא תמו' כו' ע"ש. אם הי' הרהמ"ח רואה דברינו סי' רצ"ז לא הי' כותב דבריו כאלו וע"ש סק"א שהובא שם בשם הריטב"א פ' הכותב ז"ל ועד הא יהיב סימנא כו' ועוד כי יהיב סימנא מאי הוי הא לא אשכחן דמהני סימנא להוציא ממון מיד המוחזק ולא הוזכר אלא במציאה כו' והנכון כו' דהכא עדי פקדון הוי. ובודאי כא הי' כותב הרהמ"ח על סברת הריטב"א שהיא ח"ו סברת הכרס ות"ל כוונתי לדעת הריטב"א ז"ל וע"ש בש"ע סי' רצ"ז שגם דעת הב"י כן. עוד שם ז"ל והאמת דהעיקר דלא קי"ל כתוס' דחולין הנ"ל דבש"ס לא אמרו שם דלאו מהני סי' רק לענין דיני נפשות כו' ובודאי אין דנין ד"מ מד"נ תדע דהא בודאי אם יאמרו עדי' פ' ששמו יב"ש ממקו' פלוני קטל נפשא ולא יכירו אותו בט"ע לא קטלינן לי' דאף שלא הוחזקו שני יב"ש דלא עדיף מסי' כו' ובממון ודאי דמוציאין ממנו ע"י סי' דשם יב"ש בלא הוחזק כמבואר בש"ס ופוסקים דממון קיל מאיסור כמ"ש תו' ביבמות שם כו' ע"ש. הנה הוא חולק על תוס' בלי טעם וראי'. ומה דקשיא כי' מהא דמוציאין ממון מיב"ש בלא הוחזק. הכה שם ביבמות גבי נאני בר חאבי ופ"ק דמציעא דף כ' ע"ש גבי ב' יב"ש. דמיירי דשם המלוה הוא יב"ש וזה כא חשוב הוצאת ממון כמ"ש תוס' פ' גיד הנשה שהקשה היאך מחזירין שט"ח בסי' ותירצו כיון דהשטר נמצא בשוק ואין מוציאין ממון כלום רק שמחזירין השטר וע"ש והובא בדברינו שם. וכיון דמחזירין שטר עי"ס ה"ה דמחזירין ליב"ש היכא דלא הוחזקו דהוי סי'. ואם הספק בלווים כבר כתב הב"י סי' מ"ט נהי דשטר שלא כתב בו שם העיר כשר מ"מ אם טען לאו אבא הוא אלא יב"ש אחר טענתו טענה ע"ש. ועמ"ש סי' מ"ט סק"ה וכבר מביא' בדברינו דדוק' ע"י סי' שאמרו פלוני דהאי והאי סי' לוה מפ' הוא דאין מוציאין אבל ע"י סי' שבשטר מוציאין וע"ש סק"א (הגה ובאמת אין שום חילוק בין דיני ממונות כדיני נפשות לענין עדות דכמו אם מעידים דפלוני דשמי' יב"ש וממקום פלוני ולא ידעי' לי' בט"ע קטל נפשא דלא קטלינן לי' ה"נ אי אתי בי תרי ואמרו פלוני' דשמי' יב"ש ממקום פלוני ולא ידעינן ליה בט"ע לוה מפלוני מנה גם כן אין מוציאין דכיון שאין מכירין את הלוה היאך מעידים עליו. והא דמוציאין ממון בשטר ע"י שם יב"ש הוא משום דעדים החתומים עה"ש כמי שנחקרה עדותן בב"ד וא"כ הוי כאילו כבר העידו עליו כראוי והכירוהו בט"ע וזה ברור:)