אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן מו · ס"ק ה

סימן מו

ז"ל עוד כ' הש"ך בשטר קידושין שנמצא בעי קיום מדאורייתא כו' ותמה בקצה"ח מהא דכתבו תו' גבי מצא שטר הקנאה כו' ע"ש ולק"מ דהתם כיון שהמלוה תובע לשטר ואומר שהו' שלו והלוה מעות על זה השטר א"כ מה לי שמוציא בעצמו זה השטר או שנטלו ממי שמצאו ותובע בו כיון שאומר שהוא כשר ותובע בו ודאי לא זייף דאי הוי זייף הי' מרתת לתבוע בו במלתא דעבידא לגלויי כו' ע"ש. והמעיין בדברינו ס"ק ד' יראה דאיירי בשטר הקנאה בין ילוה בין לא ילוה. וא"כ אין צריך המלוה שיאמר שהלוה מעות ע"ז השטר כיון שכתוב ששיעבד נפשי' אף אם לא ילוה. ועיין ש"מ לב"מ דף י"ג ז"ל בשטרי הקנאה דהא שיעבד נפש' בחליפין ולא חשיב לנתינת מעות אלא נשתעבד מעידנא ההיא דקני מיני' בחליפין ר' חננאל כו' ומצאתי להרב ר' אברהם ז"ל שפי' הא דאמרי אי משום כתב ללוות כו' הא שיעבד נפשי' לומר שאין חוששי' שמא לא לוה ומיד לוה נפל שאלמלא שכבר לוה לא הוי משעבד נפשי' כו' ואינו נכון דהכא את אמור שיעבד נפשי' אע"פ שלא לוה והכא את אמר לא הי' משעבד נפש אא"כ לוה מתחלה. ועוד דא"כ היכא דנפל איכא למיחש כו' וכן דעת הריטב"א כו' א"ר אסי בשטרי אקניתא כו' אפי' לא לוה עד תשרי או אפי' לא לוה כלל וכן פרש"י כו' ולענין פסק הלכה כ' הרמ"ך ז"ל כותבין שטר הקנא' דשיעבד לוה נפשי' בין ילוה בין לא ילוה דברשותי' דאינ' לחיובי נפשי' במאי דבעי עכ"ל. והארכתי בזה יען ראיתי שהרהמ"ח בסימן ל"ט ס"ק מ"ד מפרש שטר אקנייתא היינו על דעת הלואה כדעת הראב"ד בש"מ הנ"ל ושבקנהו לכל הני רבוותא דס"ל דא"צ הלואה כלל ונקט כחד הוא הרב ר"א. וא"כ כיון דא"צ הלואה כלל א"צ המלוה לומר שתלוה לו מעות וא"צ לידע מזה כלל ושפיר חשיב שמא אחר זייף כמו בנמצא שטר קידושין. ומ"ש ז"ל ועוד דקידושין שאני שאין הבעל כאן כו' משא"כ בש"ח שנכתב ע"ש המלוה כו' כיון שהמלוה יהי' מרתת לתבוע בו ע"כ. לפמ"ש דאין המלוה צריך לטעון שהלוה לו מעות לא יהי' מרתת שיטען.

והנה ועוד דבריו מעיקרא מופרכין דתיכף שמצאו איש אחר קודם שבא המלוה היינו צריכי' קיום מדאורייתא ואח"כ כשבא המלוה ותובע על ידו הוי כאילו אנו מקיימי' עפ"י המלוה וכיון שנזדקק לו לקיום דאורייתא ודאי דבעי ב' עדים לקיימו ולא מהני תו חזקה דלא חציף אינש לזיופי לעשות על ידי זה קיום. דדוקא כשהמלוה מוצא השטר לא נזדקקנו מעולם לקיום ד"ת מחמת החזקה. אבל היכא שכבר נזדקקנו לקיום ד"ת לא יעלה על הדעת שיתקיים עפ"י דיבורו של המלוה במאי דתבעי'. אח"ז מצאתי לרמב"ן בחידושיו ליבמות שכתב אהא דמצאו שטר שכתוב בו פלוני מת וז"ל ואיכא מ"ד אע"ג דאין מצויין לקיימו דכיון דקיום שטרות דרבנן כי' דל"מ אחמורי לא מחמרי בה אדאורייתא כו' ע"ש הרי מבואר בהדי' דאפי' נמצא אין צריך קיום ד"ת וכ"כ הרשב"א והר"ן פ' מי שאחזו וכ"כ הנ"י בשם הריטב"א ס"פ האש' ע"ש דלא כמ"ש הש"ך. ות"ל זכינו שעלו דברי רבינו לדעת כל הראשונים:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה