אור ברסלב
משאת בנימין (אייזנשטדט) מסכת סוכה. › דף לו

משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט

מסכת סוכה. · דף לו

דף לד

תניא בסוכות תשבו. סוכה של כל דבר ודבר, דברי ר"מ, ר"י אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעת המינים שבלולב, והדין נותן ומה לולב וכו' אמרו לו כל דין שאתה דן תחילתו להחמיר כו' וכן בעזרא הוא אומר צאו ההר והביאו כו' ע"כ, הנה עמדנו לדקדק על סגנון הברייתא דלאיזה ענין הביאו מעיקרא הקרא בסוכות תשבו, אחרי דמקרא אין ראי' לרבות של כל דבר, והיה להם לומר סוכה כשירה מכ"ד, וביותר קשה מדוע הוסיפו חכמים אח"כ בתשובתם לר"י להביא כל הקרא, והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים, ולאיזה ענין הוסיפו על הראשונות, תיבות "ז' ימים", גם הקשו במפרשים אחרי דילפינן מקרא דאין סברא להחמיר להצריך ד"מ, למאי צריכי למילף מקרא דעזרא, ומי לא סגי מקרא דתורה, ויהודה ועוד לקרא?

ואמרתי בזה ליישב על נכון בס"ד, דהנה במאי דפתחו בשל תורה להביא קרא בסוכות תשבו דעת שפתם ברור, דכיוונו למ"ש בכפ"ת שהקשה לר"י דיליף סוכה מלולב הא ק"ו פריכה הוא דמה ללולב שכן שאול פסול, תאמר סוכה שכשירה שאולה, ואפילו אי נימא דר"י ס"ל כר"א דשאולה פסולה, מ"מ הא כתבו התוס' לעיל כ"ז ד"ה כל, דאף לר"א מרבינן סוכת שותפין מהא דכתיב תשבו ודרשינן כעין תדורו, ובאתרוג פסול בשותפות וא"כ אכתי מצינו חומר בלולב מבסוכה לענין שותפין ע"ש שהניח בצ"ע.

ולפי"ז נ"ל דעל כוונה זו סובב הולך דברי חכמים במאי דנקטו הקרא בסוכות תשבו, היינו דלולא זה הייתי יכול למילף סוכה מלולב למאן דס"ל דסוכה שאולה פסולה אך מקרא זה הוא סתירה להק"ו דכיון דמרבינן מתשבו לסוכת שותפין דיוצאין בה, ובלולב כה"ג פסול א"כ ק"ו פריכא הוא, וע"כ דסוכה של כ"ד כשרה כנ"ל. אולם ר"י דיליף ק"ו סוכה מלולב ולא חש לפירכא הנ"ל, י"ל דסובר כהרשב"א בסוכה שם וז"ל ויותר נ"ל דמודה ר"א דסוכה של שותפין יוצאין בה, דלא דמי ללולב, דהתם כי נפיק חד מינייהו בכולו נפיק, ולא סגי דלא נפיק בחלק חבירו, והוי שאול כיון דמסתמא בכולו ליכא למימר ברירה דהא ודאי אין כולו חלקו, ודכוותי' אם משתמש בכל החצר אסור במודר הנאה כו', אבל בסוכת שותפין כל אחד לשלו נכנס ויש ברירה כדאמרינן לענין שותפין שנדרו הנאה זה מזה, ולכם קרינן בי', עי"ש. ולדבריו לא מצינו חומר בלולב מבסוכה, כמובן ומיושב שפיר קושית הכפ"ת הנ"ל.

והנה אחרי דר"י יליף ק"ו סוכה מלולב ולא חש למאי דרצו חכמים לסתור, והיינו מטעמא דס"ל כהרשב"א דלאו מקרא ילפינן רק מטעם ברירה וכנ"ל, לזאת באו חכמים להשיב על דבריו מכח קרא דעזרא דעלי זית ועץ שמן כשר לסכך אפס די"ל דהני לדפנות, וכמו דאמר ר"י, לזאת הקדימו להביא כל המקרא בסוכות תשבו שבעת ימים, והיינו דמזה יהי' נסתר סברתו, דהנה הא"מ ובתש' מים חיים הקשו לסברת ר"י דיליף סוכה כלולב בק"ו א"כ מאי מתרץ הני לדפנות הא גם גבי דפנות שייך נמי האי ק"ו ומאי גריעותא דדפנות מסכך, אך י"ל דאתא הלכה לממ"ס למיתבר הק"ו, דקי"ל דופן עקומה הלמ"מ דכשר, והיינו אם יש סכך פסול עד ד"א אמרינן כאילו נעקם הכותל וחשבינן הסכך פסול כאילו הוא מן הכותל, ואי אמרינן דגם לדפנות בעינן ד' מינים, האיך מצינו למימר דופן עקומה, הא גם הדופן צריך להיות מד' מינים, וכן שלא יהי' מדבר המקבל טומאה, דהא בדף י"ב ילפינן דאין מסככין בדבר המקבל טומאה מהאי קרא צאו ההרה כו', ופרש"י דלא חשיב אלא דבר שאינו מק"ט, וכיון דר"י מוקי לה לדפנות אף דפנות בעינן דבר שאינו מקב"ט, וא"כ לא מצינו דופן עקומה וע"כ דבאמת לא בעינן בדפנות הדברים הללו, ושפיר מוקי לה ר"י לדפנות. אך עדיין קשה הא מצינן לדופן עקומה בסכך כשר, והוא מהא דאמרינן לעיל ד' היתה גבוה מכ' אמה, ובנה בה איצטבא, אם יש משפת איצטבא ולכותל ד"א פסולה, פחות מד"א כשירה דאמרינן דופן עקומה, ופירש"י דקי"ל הלמ"מ דמכשרי סוכה ע"י עקימת דופן עד ד"א חסר משהו ורואין סכך העליון המחובר לדופן כאילו הוא מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד שפת כו', ומעתה הדק"ל, אך באמת ניחא דהא אנן לר"י קיימינן, ור"י ס"ל דסוכה שהיא גבוה מכ' אמה כשירה, ומעתה ע"כ דדופן עקומה אתא לענין סכך פסול, וע"כ דלא בעינן בדופן ד' מינים, ושפיר מוקי הני לדפנות.

והנה בריש מכילתין יליף רבה דלמעלה מכ' אמה דפסולה מלמען ידעו דורות' ור"ז יליף מוסוכה תהי' לצל, ורבא יליף מבסוכות תשבו שבעת ימים, התורה אמרה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי כו', וקאמר שם דלרבה אם הדפנות מגיעות לסכך כשירה דמשלט שלטא בי' עינא, ולר"ז במחזקת יותר מד"א כשירה דכיון דרויחא איכא צל סוכה, ולרבא ליכא תקנתא ובכל גוונא פסולה. וכתב הרשב"א שם דהא דהיתה גבוה מכ' אמה ובנה בה איצטבא לא מתוקמא אלא כרבא דדופן עקומה לא אמרינן אלא בשדפנות מגיעות לסכך, וכיון דפסלינן למעלה מכ' שמעינן דלא כרבה ודלא כר"ז [דהא גמירא הילכתא להכשיר על ידי דופן עקומה עד ד"א, וכיון דיש באיצטבא הכשר סוכה ה"ל טפי מד"א ולר"ז כשירה ביש יותר מד"א גם בגבוה מכ'] וע"כ דאתיא כרבא, עי"ש.

ומעתה מה מאד עמקו מחשבות חכמינו הנ"ל שהביאו לסתור דברי ר"י כל המקרא והתורה אמרה בסוכות תשבו ז' ימים סוכה של כל דבר, וכן בעזרא ה"א, כו' והיינו דמקרא מוכח דלמעלה מכ' פסולה בכל גוונא, ומצינן לאוקמי הילכתא דדוע"ק בכה"ג כנ"ל וא"כ לא מצינו שוב לאוקמי הני לדפנות. וא"כ בהכרח דקרא דעזרא מוכח דלא בעינן ד' מינים בסוכה, ודו"ק

תוכן העניינים

משאת בנימין (אייזנשטדט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה