משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט
מסכת סוכה. · דף כח
פריך הגמ' ל"ל הילכתא ל"ל קרא לפטור נשים מסוכה הא מ"ע שהזג"ר ומשני אביי סד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה קמ"ל. רבא אמר סד"א יליף ט"ו ע"ו מחה"מ וכו'. והקשה בצל"ח סוכה שם מהא דאיתא בת"כ פ' אמור חה"ס תעשה לך שבעת ימים, מה ת"ל, לפי שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים ואיני יודע אה שבעה ראשונים או אחרונים כשהוא אומר בט"ו יום לחודש הזה חה"ס הרי שבעה ראשונים ולא שבעה אחרונים. [עי"ש מה שפירש בשם הק"א].
ולכאורה יש להקשות מזה קושיא חמורה לרבא הנ"ל דלמאי איצטריך חה"ס ללמוד שהם שבעה ראשונים הא בלא"ה ידעינן שהם ראשונים דאל"כ לא שייך למילף ט"ו ט"ו מחה"מ ולמאי איצטריך הילכתא למיפטר נשים מסוכה, וזהו לכאורה קושיא עצומה לרבא. ונלענ"ד ליישב ע"פ מש"כ בס' מעין החכמה דף צ"ט ע"א, על סוגיא דעירובין צ"ו דאיתא שם אלא האי תנא הוא דס"ל שבת זמן תפילין הוא דתניא מיכל ב"כ הניחה תפילין, ולא מיחו בה חכמים כו', עי"ש, וכתב דיש להקשות הרי פטורא דנשים מתפילין לאו משום דמ"ע שהזג"ר אלא מהקישא דת"ת ואפילו אינה מ"ע שהז"ג נמי נשים פטורות כו' עי"ש, שהקשה כמה קושיות עצומות בסוגיא הנ"ל, וכתב ליישב דעת המקשה דודאי ידע דפטורות מתפילין אפילו אי הוה מ"ע שלא הזג"ר מהקישא דת"ת, אך הרי מוכיח מדלא מיחו בה, דאי הוה מצות עשה שהזמן גרמא אם כן ידעינן דפטורות ממעוטא דשני כתובים כדאיתא בקדושין ל"ה ואמאי איצטריך הקישא דתפילין לת"ת למפטרינהו אלא ע"כ דהך הקישא אתא לאיסורא דנשים אסורות בתפילין כו' ואמאי לא מיחו בה, אלא מזה מוכח דס"ל דהאי תנא שבת זמן תפילין וה"ל מצות עשה שלא הזמן גרמא ולהכי איצטריך הקישא, עי"ש היטב שמיישב בדרך זה כל הסוגיא כמין חומר.
והנה איכא למידק דאם כן מאי פריך הכא בסוכה ל"ל קרא או הילכתא למיפטר נשים וכו' אימא דהקרא וההילכתא אתא לאיסורא היינו לאסור נשים בסוכה, ויש סברא גם כן בזה מהא דאיתא בדף ט' דילפינן שחל ש"ש על הסוכה כשם שחל ש"ש על החגיגה, אם כן מיסתבר לאסרם בישיבת סוכה כמו דאסרינן לנשים לסמוך. אך באמת לא יתכן כלל לומר דהקרא וההילכתא אתו לאיסורא דקשה ע"ז ממעשים בכל יום שהנשים יושבות בסוכה ולא מיחו בהן חכמים ולדעת ר"י היתה סוכתה של הילנא המלכה כשירה והיתה יושבת ולא מיחו בה חכמים, עי' לעיל ב', וע"כ דאתא רק לפטורא, ופריך שפיר הילכתא ל"ל דמ"ע שהזג"ר הוא.
אמנם כן על הקרא בודאי לק"מ למאי איצטריך למיכתביני' חה"ס להורות דבסוכות תשבו הם שבעה ראשונים בלא"ה ידעינן דאם לא כן הילכתא ל"ל דלא מצינו למילף ט"ו ט"ו. דיש לומר אילו לא כתב קרא דחג הסוכות הוה אמינא דהאזרח או ההילכתא אתא לאיסורא דלפטורא לא צריך קרא דס"ל דמצות עשה שהזג"ר היא, לזאת בא הכתוב להורות דבסוכות תשבו הם שבעה ראשונים ולבתר דידעינן זאת שוב איצטריך ההילכתא לפטורא דסד"א דחייבות מגז"ש דט"ו ט"ו מחג המצות, ומיושב קושית הצל"ח. ובדברינו אלה מיושב גם כן קושיית התוס' קדושין ל"ד ע"ב ד"ה סד"א כו' דלמאי איצטריך קרא במצה דנשים חייבות, בלא"ה ידעינן דאי פטורות ל"ל, האזרח להוציא את הנשים, הא מצות עשה שהזמן גרמא היא וע"כ דלא נילף מגז"ש ממצה, ומוכח דחייבין במצה, עי"ש, ולפי הנ"ל לא קשה מידי דסד"א דקרא דהאזרח אתא לאסור נשים בישיבת סוכה, ולהכי שפיר איצטריך קרא במצה לחייבינהו. וא"ש.