אור ברסלב
משאת בנימין (אייזנשטדט) מסכת סוכה. › דף כא ע"ב

משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט

מסכת סוכה. · דף כא ע"ב

דף י

תניא אמר ר' שמעון משיחתו של ר"ג כו' למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה וכתבו בתוס' ואע"ג דהאי מ"ע שהזמן גרמא, איצטריך לאשמעינן דלא תימא דחייבין משום דכתיב תשבו כעין תדורו כדלקמן כ"ח, עכ"ד. ראיתי בצל"ח שם כ"ח שהקשה דעדיין תקשה לרבא דל"ל הא דאביי דס"ד דליחייבינהו מתשבו כעין כו' רק ס"ל דאיצטריך הילכתא למיפטרינהו דסד"א ילפינן ט"ו מט"ו דחג המצות, א"כ קשה למאי איצטריך לאשמעינן דעבדים פטורים מן הסוכה ת"ל דה"ל מ"ע שהז"ר ואין לומר דאיצטריך כי היכי דלא נילף ט"ו ט"ו מחה"מ, הא מהאי גז"ש לא מצינן למילף כ"א על אכילת כזית בסוכה אבל לא לענין שינה דקיי"ל דון מינה ומינה כו' עי"ש.

ולענד"נ ליישב דהנה התוס' במגילה ד' ד"ה שאף הן, הקשו ל"ל קרא גבי מצה דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, ת"ל מטעם שאף הן היו באותו נס, וי"ל דמשום ה"ט לא מחייבינן אלא מדרבנן, ור"י איש ירושלים תירץ דס"ד למיפטרינהו מג"ש דע"ו ט"ו דחג הסוכות עכ"ד. ועי' בס' עמ"א סי' ע"ד אות ט' שכתב דהתוס' דתירוץ קמא אזיל בשיטת הרמב"ם בענין הפלוגתא אי דרשינן טעמא דקרא עי' סנהדרין פ' כה"ג וב"מ קט"ו, דשלש מחלוקת בדבר, ת"ק סבר דלא אזלינן בתר טעמא דקרא אע"ג דמפרש טעמא, ור"י ס"ל דאזלינן היכא דמפרש, ור"ש דריש טעמא דקרא בעצמו.

ולפי"ז מש"כ התוס' הנ"ל דלא מהני ה"ע אלא לחייבינהו מדרבנן אתיא לפי דעת ת"ק לפי דעת הרמב"ם, דס"ל דלא אזלינן כלל בתר טעד"ק לרבות או למעט מכוח זה, אמנם לר"י ור"ש דדרשי טעד"ק מהני ה"ט שאף הן כו' לחייבינהו מדאורייתא וכדעת הר"י איש ירושלים הנ"ל, עיי"ש מה שמיישב בזה דעת התוס' קדושין ל"ה ד"ה משום.

והנה בשעה"מ ה' חו"מ פ"ט הביא קושיא בשם ס' עץ החיים שהקשה לתירוץ הר"י הנ"ל, דס"ל דה"ט שאף הן מהני לחייבינהו מדאורייתא, א"כ מאי פריך בפ"ב דסוכה האזרח ל"ל, מעשהז"ג היא ונשים פטורות, ומאי קושיא הא איצטריך משום סד"א דחייבות מטעמא שאף הן היו באותו הנס דענני כבוד כו' ולכן נראה דמשו"ה לא משני גמ' הכי משום דאכתי הוה קשה הניחא למ"ד ענ"כ היו, אלא לר"ע דאמר סוכות ממש היו, האזרח ל"ל עכ"ד. ועי' בתשו' ח"ס או"ח סי' קפ"ה שכתב דלמ"ד סוכות ממש, לא שייך לומר דגם נשים היו באותו נם, עפ"י בא"ר רס"י תרכ"ה שבעת מלחמות ישבו בסוכות חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים, ונשים לא שייכי דלאו בני כיבוש נינהו עיי"ש. המורם מזה דכל עיקר מה דמקשו בגמ' האזרח ל"ל וכן מה דתירצו עלה אביי ורבא אזלא רק למ"ד סוכות ממש, אבל למ"ד ענני כבוד מעיקרא לק"מ כנ"ל.

והנה ר"ש ס"ל דדרשינן טעמא דקרא, וכן בודאי ס"ל לר"ש כשיטת ר"ע רבו דאמר בת"כ דענני כבוד היו, וכן מצינו דכן הוא דעת הזהר פ' אמור דענני כבוד היו וידוע דסתמא דזהר אליבי' דרשב"י, ומעתה מיושב היטב קושית הצל"ח הנ"ל, דבאמת גם לפי דעת רבא דל"ל הא דאביי דס"ד לחייבינהו מתשבו כעין תדורו מ"מ שפיר איצטריך ר"ש ללמוד משיחתו של ר"ג דעבדים פטורים מסוכה דסד"א לחייבם מטעמא שאף הן היו באותו הנס דמהני ה"ט לחייבם דבר תורה לדעת רשב"י גופי' דדריש טעמא דקרא, ועבדים ילפינן בגז"ש מנשים, והתוס' דנקטו להא דאביי דס"ד לחייבינהו מתשבו דרשה פשוטה נקטו, וא"ש וק"ל. ועל פי הדברים האלה יש ליישב לנכון גם כן קושית הצל"ח שם דף כ"ח ע"ד רבא מהא דת"כ, דבאמת י"ל דהת"כ אזיל למ"ד ענני כבוד היו, וא"ש ודו"ק.

תוכן העניינים

משאת בנימין (אייזנשטדט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה