מרבה לספר על הגדה של פסח· רבי ידידיה טיאה ווייל
נרצה · אדיר במלוכה
פסקה ב
כי לו נאה כי לו יאה. פיוט זה הוא על דרך זה אלי ואנוהו. ועד"ה (ירמי' י') כי לו יאתה המלוכה השל"ה בש"ש כ' יאה לשון רך כמו עיני לאה רכות תרגומו יאיין. אמנם רד"ק בשורש יאתה כי לך יאתה המלוכה כאלו נתרצתה במלוכה ע"ש וא"כ לו יאה כאלו אומר לו הרצון במלוכה. והא דאמר בלשון נסתר לו ואח"כ אמר לשון נוכח משום דעכשיו בזמן הגלות השכינה כי' נסתרת מאתנו. אבל בגדודיו שהם אצל השכינה גלוי' אומרי' לשון נוכח. ושל"ה כתב כי לו הוא כנגד ל"ו כתיבו' החכמה שבו ברא העול'. והנה אומר אדיר במלוכה בחור כהלכה גדודיו יאמרו לו אפשר שמיוסד כנגד ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך ולכן לעתיד שהשכינה נגלה לנו אזי יאמרו בלשון נוכח לך ולך וכו' ונקט ז' פעמי' לשון לך כי שבע אלפי שנין הוי עלמא כי אלף השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה לחי העולמי' וישמח בצדיקיו. וע"ד פשוט אפשר דהיו נוהגין לומר הפסוקי' בכל חרוז וחרוז לך ולך. תהילים (ס"ה) לך דומי' תהילה אלקים בציון ולך ישולם נדר. לך כי לך (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ ועש"ה תהילי' (פ"ט) לך זרוע עם גבורה לך אף לך עש"ה תהילים (ע"ד) לך יום אף לך לילה או עש"ה תהילי' פ"ט לך שמי' אף לך ארץ. ומסיים עוד לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש (ד"ה א' כ"ט) והמחבר דילג הפסוקים ולקח דרך הקצר בצח הלשון. או דנאמר כי חג המצות הוא בבינה בסוד יובל החרות לכך לך גמ' חמשי' שערי בינה ואמר ז"פ לך משום השפעת ז' ספירת הבנין. או די"ל לך ולך נגד קו ימין. לכך כי לך נגד קו אמצעי ובו נכלל יסוד עד"ה לך ה' הגדולה וכו' כי כל וכו'. לך אף לך קו שמאל בו האף לך ה' הממלוכה הוא מלכות כנודע. אמנם יש לפרש פיוט זה בדרך פשוט בלילה זו. אדיר במלוכה היינו בי"מ בחור כהלכה שהי' הקב"ה מראה עצמו על הים כבחור גדודיו יאמרו היינו ישראל ומלאכי'.
פסקה ג
דגול במלוכה היינו עש"ה (שיר השירים ה׳:י׳) דגול מרבבה ופירשו במתן תורה דכתי' אתא מרבבות קודש. הדור כהלכה דכתיב והדרת פני זקן שבשעת מ"ת הראה עצמו כזקן יושב בישיבה. ותיקיו היינו משה ואהרן ודור דעה.
פסקה ד
זכאי במלוכה שהי' מזכאי אותנו בכיבוש ארץ ישראל חסין לשון חוזק. משום דהמית את אמוריים שעליהם נאמר חסין כאילונים טפסריו כי בכיבוש א"י נדמו ישראל לטפסרי
פסקה ה
יחיד במלוכה בשעת בנין בית המקדש דכתיב וימלא הבית כבוד ה' ולשכון בערפל כביר כהלכה עש"ה הן אל כביר לא ימאס שהיו כל ישראל נכנסים למקדש למודיו היינו לשכת הגזית שהיו סנהדרין יושבים שם ומציון תצא תורה.
פסקה ו
מרום במלוכה בסנחרב (מלכים ב' י"ט) ותשא מרו' עיניך על קדוש ישראל נורא כהלכה כדכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור קפ"ה אלף ונעשה זה ע"י גבריאל אחד ממלאכי נורא סביביו היינו ישעי' וחזקי' ושאר צדיקי' בליל התקדש חג הפסח. ועש"ה נורא הוא על כל סביביו.
פסקה ז
עניו במלוכה בעליות מבבל ובנין בית שני שבענותינותו המליך את כורש פודה כהלכה שפדה את בני הגולה צדיקיו הם אנשי כנס' הגדולה והנביאים שביניהם.
פסקה ח
קדוש במלוכה בגלות המר הזה שאנו נהרגים על קדושת שמו הגדול אנא רחום כהלכה כרחם אב על בנים. שנאניו המה המלאכים שנקראו אלפי שנאן באשר שהשכינה אינו נגלית לנו רק בהשגחה על כן המלאכי' יאמרו לך וכו'.
פסקה ט
תקיף במלוכה לעתיד ימלוך ה' לבדו על כל הארץ: תומך כהלכה כי לשמך תן כבוד. תמימיו הם הצדיקים הישרים והתמימים יאמר לי לך ולך:
כתב של"ה בש"ש וז"ל לשנה הבאה בירושלים יש לומר תיכף אחר כי לו נאה בלי הפסק כי בירושלים במהרה בימינו יראה שהוא נאה ויאהב בטוב עכ"ל וגם על לשנה הבאה ראוי לסמוך אדיר הוא וכו' ואמרי' לשנה הבאה לרמז שבניסן עתידין לגאול: