מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
הוספות · מגלת אסתר
פרק קטז
להבין למה לעתיד יתבטלו כל הנביאים: הנחה מכ"ק אדמו"ר האמצעי. בשינויים עם איזה הגהות בגוכתי"ק הצ"צ נדפס גם בספר המאמרים תקס"ח ע' פט. הנחה אחרת באוה"ת מג"א ע' רל ואילך. קיצורים שם ע' רנ. הנחה אחרת ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ח כרך ב ע' תרצב. הערה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ שם ע' תשכט. חלק נעתק באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנח עם הגהות. ראה בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רה (בד"ה ביום השני הקריב).
ד"ה יהודה בן תימא בסה"מ תרל"ט ע' שלג, וע' רכד מיוסד על מאמר זה.
באוה"ת פ' לך לך פג, ב מתחיל ”ויבתר אותם" עם הגהות והוספות נמצא לקמן קטז, ג שו"ה דהנה כתיב עד שיפוח היום. בביאוה"ז להצ"צ ע' תתקצא מציין למאמר זה ”מכתבי מו"ח ז"ל בד"ה להבין למה לעתיד . . בספר תקס"ח". הכוונה להנדפס בסה"מ תקס"ח.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ראה ד"ה יהודה בן תימא תרל"ט ח"א ע' רכד שמיוסד על מאמר זה.
ובירושלמי פ"ק דמגילה: ה"ה. בסה"מ תקס"ח נכתב זה בגוכתי"ק הצ"צ.
אבני אלגביש: יהושע י, יא. ראה ברכות נד, ב.
ושמש בגבעון: יהושע י, יב.
בצל השמש בימי חזקיהו: מלכים-ב כ, יא.
הלא הנס דפורים . . מלובש בתוך הטבע: ראה באוה"ת מג"א ע' ב'תטו פי' הקושיא ותירוץ.
וימי הפורים האלה: אסתר ט, כח.
עד שיפוח היום ונסו: שה"ש ב, יז. בסה"מ תקס"ח מביא גם הפסוק דומה דודי לצבי שהוא בשה"ש ב, ט.
דהנה כתיב עד שיפוח היום: ראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנח שכ' הצ"צ ”ותוכן דבריו בקצרה".
וארז"ל בזכות התנאים: במד"ר שה"ש במקומו.
גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.
ושמתי כסאי בעילם: ירמי' מט, לח.
ועילם היינו שושן: ראה ילקוט שמעוני אמר רמז תתרמה.
בשושן הבירה אשר בעילם המדינה: דניאל ח, ב.
מלשון שושן עומק איומה: פיוט דתפלת מוסף דיוהכ"פ. בד"ה חייב אינש לבסומי — תשי"ז סעי' ה' מציין לכאן.
כשושנה בין החוחים: שה"ש ב, ב.
כמ"ש בזהר ר"פ בראשית: א, א.
ובפ' פנחס: רלג, ב.
שו"ה והשושנה — וכמ"ש בזהר שמות: כ, סע"א. באוה"ת בראשית פד, א נוסף: שהוא רמז על גלות השכינה. ע' לקו"ת ד"ה אני לדודי (הראשון) פ"ב. אוה"ת פ' שמות ע' ע.
אם יהיו חטאיכם כשנים: ישעי' א, יח.
שו"ה שושנה — בחי' רעיתי: באוה"ת מג"א ע' רלא ובאוה"ת בראשית שם נוסף: וע' בפ' כי תשא קפט ב' ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש בד"ה ואני אראה בשונאי.
וכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.
ומשם יפרד: בראשית ב, י.
בדרך השתלשלות מעילה לעלול: ראה לעיל קיג, א. ובארוכה באגה"ק סי' כ בתחלתו ובליקוט פירושים שם.
אנכי ארד עמך מצרימה: בראשית מו, ד.
וכמ"ש בזהר בפ' בחקותי . . לכלתם כתיב ע"ש: באוה"ת מג"א ע' רלא יש הג"ה לכאן: (הג"ה ע"ש במק"מ דפי' ואף זהו ע"ד אף אני שהוא ז"א וגם זאת היא המל' שכולם עמהם בגלות והיינו כדי שלא להפר בריתי אתם יעו"ש עכ"ה).
הנה זה בא מדלג: שה"ש ב, ח.
מאיגרא רמה: ע"פ לשון רז"ל חגיגה ד, ב.
ויבתר אותם בתוך: בראשית טו, י. וראה בפרש"י עה"פ.
לשון כריתה והבדלה: ראה אוה"ת שה"ש ע' שנז ואילך.
שו"ה צריך — וזהו . . שכינת עוזינו: באוה"ת בראשית שם זה בא במוסגר.
הנזכר במד"ר פ' ויחי: פצ"ט.
הרים גבנונים: באוה"ת מג"א ע' רלב ובאוה"ת בראשית נוסף: ועמ"ש מזה סד"ה שובה ישראל.
ואיתא במדרש: בראשית פ' טז.
הגם כי בזהר פ' ויצא: קנח, א.
וכנפיהם פרודות: באוה"ת מג"א ע' רלב ובאוה"ת בראשית שם נוסף: עמ"ש מזה בד"ה וספרתם לכם גבי חג השבועות [לקו"ת במדבר י, א].
כשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א.
אין בלבנו אלא אחד: באוה"ת בראשית שם נוסף: ועמ"ש מזה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק.
ויפרדו איש מעל אחיו אחרי הפרד לוט מעמו: בראשית יג, יא. יד. באוה"ת בראשית נמצא כאן הוספה.
בהפרידו בני אדם: דברם לב, ח.
ודמה לך דודי לצבי: באוה"ת בראשית שם נוסף: וע' מענין צבי במאו"א אות צ' ס"ה ובפ' בראשית דמ"ט ע"א ובפ' אחרי דס"ח ע"א.
וירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.
וכל העם רואים: שמות כ, יח.
למה תרצדון הרים: תהלים סח, יז.
והר סיני עש"ן ר"ת עולם שנה נפש: שמות יט, יח. ראה אוה"ת יתרו ע' תתטז וע' תתכג בארוכה.
לתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.
כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.
אע"פ שהוא רץ . . עכ"ז אינו רץ כ"כ: ראה אוה"ת בא ע' ערה.
קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.
ע"פ אני ישנה: נדפס בסה"מ תקס"ח ע' יד.
בענין האותיות שאלוני: באוה"ת מג"א ע' רלג ובאוה"ת בראשית שם נוסף: ובתו"א פ' בשלח בד"ה ויאמר משה אכלוהו היום, ובד"ה לסוסתי ברכבי.
ביום ההוא יהי' על מצילת הסוס: זכרי' יד, כ.
ואמרז"ל כל מה שהסוס רץ: פסחים נ, א.
פרק קיז
שו"ה והמרכבה — אותיות התורה: באוה"ת מג"א ע' רלג ובאוה"ת בראשית שם נוסף: וע' מזה ברע"מ ר"פ כי תצא ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש בשה"ש ע"פ לסוסתי.
וכמ"ש במ"א ע"פ כי אברהם לא ידענו: באוה"ת מג"א ובאוה"ת בראשית שם נוסף: בתו"א גבי פורים [תו"א צג, ג].
סוב ודמה לך דודי, פי': שה"ש ב, יז. באוה"ת מג"א ובאוה"ת בראשית שם נוסף: האלשיך בפמ"ג על שה"ש כי אתה אלקי האלקים ואין סוף לרחמים שלך כי אתה מקור הרחמים וזהו: דמה לך.
מה צבי זה בשעה שהוא ישן: שהש"ר ח, טז. זח"ב יד, א. ראה בלקו"ש ח"ז ע' 42 הערה 29.
עין ה' אל יראיו: תהלים לג, יח.
ישראל בטח בה': תהלים קטו, ט.
מלשון וטח את הבית: ויקרא יד מב.
ברח לך דודי: שה"ש ח, יד. ראה אוה"ת פ' לך לך ד"ה ויבתר אותם. ובד"ה נחמו עת"ר.
ואנכי אעלך גם עלה: בראשית מו, ד.
שו"ה עילה — בבחי' הירידה: בסה"מ תקס"ח ע' צא נוסף בגוכתי"ק הצ"צ ”ע' שה"ש רבה ע"פ לא ידעתי נפשי". [שהש"ר פ"ו, יב]. וכ"ה באוה"ת מג"א ע' רלד.
שו"ה ידעתי — וכמ"ש בזהר: זח"ג רפח, ב. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקלג.
ברח לך אל לבן אחי: בראשית כז, מג.
לבן הוא לובן העליון: ראה לעיל כג, ג.
שו"ה להם — אחיזה שם: באוה"ת מג"א ע' רלד יש הג"ה לכאן.
וכמ"ש במ"א . . עם בשמי: בתקס"ח נמצא במקומו ”כמ"ש בזהר בפי' הפסוק וירח ה' את ריח הניחוח כו' שהוא בחי' חוטמא דע"י". וראה זח"א ע, א. הוספה אחרת באוה"ת מג"א ע' רלד.
והריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג. בתקס"ח ע' צב מביא במקומו ”וכמו שאמרו במשיח דמורח ודאין" והוא בסנהדרין צג, ב.
ששה חדשים בשמן המור: אסתר ב, יב.
שמן משחת קדש: שמות ל, כה ועוד.
וכענין מ"ש — בפי' ישאהו: באוה"ת מג"א ע' רלה נמצא כאן הג"ה.
ומכאן עד סוף הסעיף ליתא בסה"מ תקס"ח ע' צב ונמצא בשינוים שם ע' צג. בתקס"ח נמצא במקומו קטע שלא נמצא כאן בקיצור דקיצור: ”וזהו שרמזו רז"ל לא זכו בעתה זכו אחישנה, פי' זכו אזי יעלה מן הגלות בבחי' מרוצה ודילוג גדול מלמטה למעלה עד רום המעלות והיינו אחישנה לשון מהירות גדולה כנודע לפי שצריך לזה בחי' מהירות עצומה כמ"ש ברח לך דודי כו' וכנ"ל, אז העלי' זאת היא בתכלית העילוי כמ"ש אעלך גם עלה וכמ"ש לעתיד בגמר שיעבוד כל הגלות ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד, שהוא בחי' פנימי ע"י כנודע וד"ל. אבל לא זכו בעתה פי' בהדרגה שלא בדילוג עד שיעלה בסדר והדרגה צריך אריכות זמן, והוא ענין אריכות הגלות האחרון כו' וד"ל". ויש שם עוד קטע שנתבאר כאן בשינויים.
ישאהו על אברתו: דברים לב, יא.
וירח את ריח בגדיו: בראשית כז, כז.
זכו אחישנה: ראה סנהדרין צח, א. ראה באוה"ת מג"א ע' רלה בארוכה.
ג) וביאור הדברים: מכאן עד קיז, ג אתה גבור לעולם ליתא באוה"ת מג"א.
וזרעתי' לי בארץ: הושע ב, כה. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תכט רשימות ע"פ זה. וראה לעיל סא, א.
לא גלו ישראל לבין עכו"ם: פסחים פז, ב. נסמן לעיל ו, א.
בסה"מ תקס"ח שם מוסיף: והקושיא ידוע כלום אדם זורע קב אלא להוציא כמה כוריים כו' ואנו רואים שאינו בנמצא גרים בישראל חלק א' מריבוי כו'. וכ"ה באוה"ת מג"א ע' רלה.
והיינו בחי' הניצוצים שנפלו: ראה לעיל יא, ב.
יצב גבולות עמים: דברים לב, ח.
ועמ"ש ע"פ וכל בנייך: בתקס"ח ע' צג הגהת הצ"צ: ועמ"ש בלקו"ת בד"ה וכל בניך למודי ה' ושם פ"ג בענין העין שבתיבת מיער היא עין תלוי'. [פ' ראה ל, ב].
ואמרו בזהר מאן דנפל מדרגיה אקרי מית: ראה זח"ג קלה, ב. הובא בע"ח שער שב"כ פ"ב ובכ"מ. ובמדב"ר ר"פ ויחי: ואין מות אלא השפלה. (סה"מ תש"ט ע' קסט).
אנת אשתמודע אדון על כולא: ת"ז בהקדמה יז, ב.
כגבור לרוץ אורח: תהלים יט, ו.
ור"ת . . אגל"א: בחיי פ' ויחי. של"ה רפד, ב. וראה גם סידור עם דא"ח קנו, ד הנזכר לקמן. אוה"ת פ' ויחי ד"ה יהודה אתה ס"ז. אוה"ת מג"א ע' לה. ובע' רלו באריכות.
בסידור בענין המקוה: קנו, ד.
”בענין משכיל אל דל שיש בו שם אלד בחי' הלידה והגלוי הנמשך מבחי' שם אהי' אנא זמין לאולדא בזח"ג פ' אחרי דס"ה ע"ב והנה שם אגלא הוא גימט' אלד יעו"ש בסידור". — אוה"ת מג"א ע' רלו.
וזהו ענין ורב להושיע: באוה"ת מג"א ע' רלז מוסיף קודם ”ופי' לעולם זהו ע"ד מ"ש במד"ר ר"פ קדושים ע"פ ואתה מרום לעולם ה'" ע"ש שמבאר גם ענין תחיית המתים.
פי' בבחי' רב: באוה"ת: פי' ע"י בחי' רב.
כל רב מבבל ורבי מא"י: סדר תנאים ואמוראים בסופו. אגרת רב שרירא גאון. הקדמת ספר התיקונין כת"י הובא ונתבאר בתחלת שער מאמרי רשב"י. ע"ח שי"ט פ"ג (הערת כ"ק אדמו"ר בספה"מ תש"ח עמוד 121). וראה במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' צד. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' עו. שם כרך ו ע' ב'ריח.
מ"ש ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים: לעיל כח, א.
בעשו לשון רבים נפשות עשו: בראשית לו, ו.
שבעים נפש לשון יחיד: בראשית מו, כו.
בזח"א ויחי (דרמ"ז ע"א): ראה הלשון גם בלקו"ת פ' צו יב, ד. פ' אמור לו, א. יהל אור ע' קנג.
ומצמצם להיות צירופי אותיות פרטי כ"ב: באוה"ת בראשית ע' פז: ומצמצמים להיות צירופי אותיות פרטים כ"כ.
ע"פ תהלתו בקהל חסידים: בסידור סז, ד.
עד דלא אכלי בשרא דתורא: ב"ק עב, א.
וכמארז"ל ע"פ ותשבע ותותר בימי רבי: רות ב, יד. שבת קיג, ב. ראה לקו"ש חל"ה ע' 167.
עיני ה' אלקיך בה: דברים יא, יב.
במא"א (אות רי"ש ס"ז): הלשון ביהל אור ע' תל. ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקה.
במא"א (מ"ס סמ"ד): כנצ"ל: במא"א (מ"ם סמ"ד).
בלק"ת בד"ה מצה זו: פ' צו.
שמוחין באימא: כנצ"ל: שמוחין דאימא.
ע' בה"ז (פ' בלק) . . דק"צ ע"ב: ביאוה"ז לאדה"א.
פרק קיח
פב"ת דגיטין (דפ"ח ע"ב): ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'עה.
בבה"ז ר"פ כי תשא: לכ"ק אדה"א נה, א. מובא גם באוה"ת משפטים ע' א'עה.
מ"ש במ"א בפי' ואצלתי מן הרוח: ראה לעיל יד, א.
ר' זירא צם מאה תעניות: בבא מציעא פה, א.
בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם: לעיל סט, ג.
בסידור גבי בהמ"ז: קיד, ג ואילך.
בד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה ל, א.
זכו אחישנה: סנהדרין צח, א. זח"א קיז, ב. שערי אורה שער הפורים פו, ב ואילך.
אחש לשון מהירות: מאו"א ח, יב. וראה לעיל יב, ד חש מלשון שתיקה. ובאוה"ת למגילת אסתר ע' ד.
ובפרדס שער האותיות: נעתק גם באוה"ת פ' בא ע' רעו. ובכרך ח ע' ב'תתקי ושם מציין ”פכ"ג".
ריש ועושר אל תתן לי: משלי ל, ח.
וע' בזהר . . הוא): בתקס"ח ע' צה נמצא במקומו ”והיינו בחי' הדלות דלית לה מגרמה כלום וכמ"ש דלותי ולי יהושיע כו'": ושני.
מצרים שנק' כור הברזל: ראה לעיל עד, ב במ"מ.
במד"ר ס"פ פנחס: פכ"א.
כמארז"ל ישראל כשהן יורדין: ראה מגילה טז, א. ראה המשך מים רבים תרל"ו פרק קלג.
כמ"ש בס"י: פ"א מ"ז. ראה לעיל א, ב.
כידוע דעשר מיני ארזים הן: ר"ה כג, א. וש"נ.
אחשרש בלא וי"ו: אסתר י, א.
לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.
ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.
פרס לרעב לחמך: ישעי' נח, ז.
לא יפרוס אדם פרוסה: ר"ה כט, ב.
פתות אותה פתים: ויקרא ב, ו.
המצות שהן נעשי' בחי' לבושי' לנפש: ראה תניא פ"ה.
ולבש הכהן מדו בד: ויקרא ו, ג.
דמעשה ז' הנערות הראויות לתת לה: אסתר ב, ט.
וזיי"ן הסריסים המשרתים את פני המלך: אסתר א, י.
בזהר בפ' פקודי (ד' ר"ס ע"ב): ”לאתקשרא שביעאה בשביעאה התקשרות ז' היכלות דבריאה בז' מדות דאצי'" — אוה"ת פ' חיי שרה תשצ, ב. וראה גם לקו"ת פ' בהעלותך לא, ב. אוה"ת פ' בשלח ע' תרלז.
ובפ' מקץ (דף קצ"ד ע"א): ראה באוה"ת פ' במדבר ע' יט שמציין לזהר זה בענין שבע. וכ"ה באוה"ת ר"ה ע' שט.
במאו"א אות ז' סל"א: הלשון נעתק באוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תקנו.
אסתיר פני ביום ההוא: וילך לא, יח.
ישנו עם אחד: אסתר ג, א.
שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתם: שבת פח, ב.
שיש ב' מדרגות למעלה בחי' מ"ה ובחי' ב"ן: ראה בארוכה באוה"ת נצבים ע' א'רלג.
כנודע בפי' הפסוק ותקם בעוד לילה: ראה סה"מ לכ"ק הצ"צ מצות מחצית השקל סז, ב.
טרף רפ"ח ע"ה: לעיל קי, א וש"נ.
כמ"ש בזהר דבחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.
בתו"א בהביאור ע"פ ותחת רגליו: עח, ב ואילך.
ובלק"ת . . בהביאור ע"פ צו: עו, ד.
שבה"כ לא הי' רק בבחי' ז"ת דבינה: ראה ע"ח שער שבה"כ פ"ב ואילך. מובא גם לעיל קי, ד.
ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.
בלק"ת . . בד"ה קא מפלגי: לקו"ת תזריע כג, ד.
ור"פ מצורע: לקו"ת שם כד, ג.
ובהביאור ע"פ לא הביט און ביעקב: לקו"ת בלק עב, ג.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
נק' חכמה כח מ"ה: זח"ג כח, א ועוד.
בחי' הבינה אם הבנים: ראה לעיל עג, א במ"מ.
בחי' הבינה . . נק' בחי' יש: זח"א ריט, א ועוד.
שהבינה נק' רחובות הנהר: זח"ג קמב, א.
ונהר יצא מעדן: בראשית ב, י.
בלע בן בעור: בראשית לו, לב.
והאדם ידע: בראשית ד, א. בתקס"ח ע' צז מוסיף ”וכמו שאין קישוי אלא לדעת כו'".
אמר בזהר דס"מ אסתרס ולא עבד פירין: זח"ב קג, א.