מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
הוספות · ויקהל
פרק קיג
להבין שרשי הדברים: בלי הגהות והקיצורים מאדה"א בסה"מ תקס"ח ע' קלב. המאמר בשינוים ובתוס' הגהות וקיצורים באוה"ת ויקהל ע' ב'קנח. ב'קסו.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בסה"מ תרס"ה ע' רז מציין לכאן.
ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.
וחיות המקבלים: בסה"מ תקס"ח ע' קלב נוסף: ”כמו מדת המלוכה למטה במלך ב"ו שכל עיקר שפע אורו על אנשי המדינה אינו בא מבחי' עצמותו כלל וכלל רק מבחי' התנשאותו ורוממותו עליהם שהוא עיקר בחי' המלכות".
אלמלא מוראה של מלכות: אבות פ"ג מ"ב. ע"ז ד, א.
באג"ה ד"ה איהו וחיוהי: סי' כ.
המלך המרומם המתנשא: נוסח התפלה בברכות ק"ש. ראה אוה"ת סידור ע' קיח ואילך ובמ"מ לשם.
בדרוש מזוזה מימין: לעיל פ' מקץ יט, ד.
בדרוש ע"פ מי מנה: לקו"ת פ' בלק ושם בפ"א.
שו"ה דבחי' — להחיות מאין ליש: ראה קונטרס עץ החיים בתחלת פרק א (ע' 16).
בהביאור ע"פ שחורה אני: לקו"ת שה"ש. באוה"ת ע' ב'קסו מוסיף ”בד"ה הנה בין המאציל לנאצלים ושם פ"ב נתבאר שיש בבחי' מל' דאצי' ב' בחי' כו'".
כמו שמבין הרב את השכל הנשפע על ידו שמתחלק השפע: בסה"מ תקס"ח ע' קלג: ”כמו שמבין הרב אך שמחולקת השפע".
דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.
מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.
ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת פ' שלח ושם פ"ג.
ע"פ השמים כסאי: לעיל א, א.
לחם אבירים אכל איש: תהלים עח, כה.
לחם שמלאכי השרת אוכלין: ראה לעיל ח"ש טז, א ובהנסמן שם. בשלח עד, א. פט, א.
ישבעו ויתענגו: בתפלות שמו"ע דשבת.
כי טל אורות טליך: ישעי' כו, יט.
טלא דבדולחא: זח"ג קכח, ב. קלה, ב. וראה לעיל סו, א. עב, א.
והשגה זו: בסה"מ תקס"ח ע' קלד: מהשגה זו.
כל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת נא, ב. ראה לעיל ז, ג ובמ"מ.
ע"פ ושם אחיו יובל: לעיל ז, ג.
וע"פ צו את בנ"י: לקו"ת פ' פנחס.
כדמיון המן שנבלע באיברים: בסה"מ תקס"ח ע' קלד נוסף: ”ושם נאמר ג"כ לחם אבירים כו' כמו המאכל שנבלע להיות חיות לכל אבר לפי מזונו".
ע"פ ויאמר משה אכלוהו היום: ראה לעיל סה, ג. ובאוה"ת ע"פ זה.
לחם לא אכלתי: דברים ט, ט. ראה בסה"מ תקס"ח ע' סט.
(ובספרי הקבלה . . טל אורות טליך כו': כל הקטע ליתא בסה"מ תקס"ח ע' קלד, ואולי זה הגהת הצ"צ.
עכ"פ תוכן הענין . . טל אורות טליך כו': באוה"ת ע' ב'קסח מצויין: קיצור.
כח הפועל בנפעל: ראה לעיל צו, ג במ"מ.
דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.
ואין הפי' שאינו מתלבש כלל: ראה תניא פרק מח.
שהוא — כמ"ש בע"ח: שער השתלשלות הי"ס ענף ג.
בענין צמצום הכלים: בסה"מ תקס"ח ובאוה"ת ויקהל ע' ב'קסח, הגי': צחצוח.
בהביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: לעיל צב, ב.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.
בהשוואה אחת: בסה"מ תקס"ח ע' קלד נוסף: ”וברוממו' זו מחי' ממש להכל בהשוואה א'".
וכמ"ש בע"ח דהאור א"ס: בתחלתו. וראה לקו"ת ויקרא בהוספות.
ובכל זה יובן יותר פירוש ארוממך אלקי המלך: ראה יהל אור ע' תקלז ואילך ע"פ זה.
פרק קיד
שו"ה בבחי' — (והנה מענין: באוה"ת ע' ב'קסט: ”(ועיין מענין".
בזח"ב פ' וארא דכ"ח סע"ב: ראה גם לעיל מ, ג. יהל אור ע' תקלו.
רוממות המלכות להתחבר כללות המל': באוה"ת ליתא תי': המלכות להתחבר.
ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת פ' שלח.
ע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש.
בהביאור ע"פ זכור: תו"א פ' יתרו עב, ג.
וע' בפרדס ערך רם: הלשון נעתק ביהל אור ע' תקלז. באוה"ת פ' קרח כרך ו ע' א'תתנג. ”ויש שפי' בכתר ויש שפי' בתפארת, והיותר נראה אצלינו כי הוא בבינה".
וערך ירום: הלשון נעתק ביהל אור ע' נג.
ובזח"א וישב קפ"א . . ונשא כו': ”וגבה מאד מסטרא דנהורא עילאה דכל נהורין" — יהל אור ע' תקלז.
ובמק"מ שם: ”ירום מסטרא דנהורא עילאה פי' מצד אריך כמ"ש הרב באוצ"ח שבימי המשיח יתגלה הארת חוטם דאריך למל' ואריך הוא נהורא דכל נהורין" — יהל אור ע' תקלז.
בירושלמי רפ"ט דברכות: וראה ג"כ ביהל אור ע' תקמ. אוה"ת ויקהל ע' ב'קסט.
וע' בזוהר ויגש דף ר"ו ע"ב: הלשון מובא באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תכה. וראה שם ע' תכח.
ע"פ מי כה' אלקינו המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.
במד"ר פ' בשלח ר"פ כ"ג: הלשון מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תרסו. וראה לעיל מ, ב.
ב' מיני העלאות מ"ן: נתבאר בארוכה בדרך מצותיך קנט, ב ואילך. ראה לעיל כה, ד ואילך.
והב' לבחי' התהו שהוא בחי' סובב: באוה"ת ענינים ע' קעד מציין שזה ”עפמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ג בשם הרמב"ן דתהו זהו חומר ההיולי שקדם לד' יסודות והוא בחי' כתר כו'". וראה לקמן קיד, ג.
תורה ומצות שנתלבשים: באוה"ת: תומ"צ שנתלבשו.
דרמ"ח פיקודין נק' רמ"ח איברי' דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.
ע"פ כי תשמע בקול: לקו"ת פ' ראה כג, ג.
איברים הממשיכים חיות של הנפש: הטעם שבכח האברים להמשיך את הארת הנפש הוא כי שרש הגוף נעלה יותר משרש הנפש — סד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט. וראה גם בספר הערכים חב"ד ערך אברים הערה 25. לקו"ת ראה כב, ד. ד"ה אדון עולם תש"ג פ"ו.
בבה"ז פ' בלק . . שחורה אני ונאוה: ביאוה"ז לאדה"א ק, א ואילך.
אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.
ע"פ ולא אבה: לקו"ת פ' תצא לט, ד.
כל הכלים לאורו אז: וכ"ה בתקס"ח. אבל באוה"ת שם ע' ב'קעא: לאורות אזי.
בהביאור ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לג, ג.
שו"ה העלאת — (הנה תהו הוא בחי' סוכ"ע קאי: באוה"ת שם ע' ב'קעא הנוסחא ”הנה מש"כ תהו הוא בחי' סוכ"ע אפ"ל דקאי": על.
(הנה תהו . .): הג"ה זו מובא גם באוה"ת בראשית כרך ג תפט, א. ויקהל ע' ב'קעא. וראה באוה"ת ענינים ע' קעד. סה"מ תרע"ח ע' קצז.
כי הא"ס נקרא אפס: ראה סה"מ תש"ד ע' רכב.
כי הנה כתר הוא דוגמת החומר הקדום: ראה באוה"ת נ"ך ע' יג שמציין להע"ח הנ"ל ומבאר השייכות תהו לכתר.
שתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב. זח"ג כז, ב. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.
ועמ"ש במ"א בענין ואין זולתך מלכנו: ראה מאמרי אדה"ז — תפלה ע' תעג. אוה"ת פ' ואתחנן ע' סז. אוה"ת סדור ע' שמח ובמ"מ לשם. המשך תער"ב כרך ג ע' א'שפז.
ובמאו"א אות א' סעי' ס"ד: ראה הלשון באוה"ת כי תבוא ע' תתרלז. מובא גם בלקו"ת במדבר יח, ג.
וסעיף קי"א: ראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' רל. אוה"ת בראשית כרך ג תפט, ב. פ' ואתחנן ע' סז.
שו"ה הקטנות — כמ"ש בפע"ח: שער חג המצות פ"ב.
אין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א.
עה"ד חטה היתה: ברכות מ, א. ב"ר טו, ח.
ואעבור עליך ואראך: יחזקאל טז, ו.
ולא בחי' אתהפכא: באוה"ת: ולא בבחי' אתהפכא.
אין מעוררים לזה: באוה"ת: אין מעוררים בזה.
בבה"ז פ' אמור: לדף ק, ב (פא, א). וראה ספר הערכים חב"ד ח"א (ע' רעט ואילך) בחי' ישות שבאהבה לגבי יראה. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 40 הערה 40.
שאהבה הוא בבחי' יש . . היראה היא בחי' ביטול: ראה קונטרס העבודה פ"ג (ע' 18).
בין עובד אלקים לאשר לא עבדו: חגיגה ט, ב.
שו"ה ולכן — נק' עובד אלקים: באוה"ת ע' ב'קעב נוסף ”ועמ"ש מזה בלקו"ת פ' ראה בהביאור ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו סעי' ו".
בענין אתכפיא יהי' גבוה מאתהפכא — ראה אוה"ת ענינים ע' רד. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תנח. מסעי ע' א'תיד.
שו"ה כי — נמשך ממאמר תדשא הארץ דשא: ראה באגה"ק סי' כ ובליקוט פירושים — חיטריק שם.
שהמלכות נקנית בשלשים מעלות: אבות ו, ג. וראה בקיצורים והערות לתניא לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עו.
ראה ד"ה תקעו תר"ן ע' רפח שזהו"ע התלבשות בחי' חכמה שבחסד דז"א בחכ' שבחסד דמל' כו' וממנה נמשך בבי"ע ממש.
היינו שלשים כלים דאצי': ראה ע"ח שער השמות. אגה"ק סי' כ (דף קל, א) ובליקוט פירושים שם.
שו"ה שנעשים — בכלים דאצי' אמרו דאיהו וחיוהי: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו.
פרק קטו
אהבתי אתכם: מלאכי א, ב.
שו"ה וד"ל — עכ"פ תוכן הענין: באוה"ת ע' ב'קעד: קיצור, שיש ב' מיני העלאת מ"ן.
חשף ה' את זרוע קדשו: ישעי' נב, י.
בסידור ע"פ שימני כחותם: שער התפילין.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
בסידור בדרוש להבין ההפרש בין ק"ש ותפלה: שער הק"ש עג, ג.
למה קדמה פ' שמע לפ' והי': ברכות יג, א.
בסדור . . בד"ה איתא בספרי: פה, ב.
ע"ד אתכפיא כו'): באוה"ת ע' ב'קעד נוסף ”וכמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן סד"ה שמע ישראל וכמו שית')".
ועד בחילופי אתוון אחד: נסמן לעיל פט, ג.
ע"פ כי שמש ומגן: ראה שעהיוה"א פ"ד.
המבואר ע"פ אנכי מגן לך: לעיל יב, א.
אימתי גדול ה': נסמן לעיל צד, ב.
ע"פ וידבר . . וארא אל אברהם: תו"א נו, ב.
ע"פ ואתה תצוה: ראה לעיל פא, ד.
הקב"ה מוציא חמה מנרתקה: נסמן לעיל קי, א.
במד"ר . . (דע"א ג'): במדרש דפוס אמסטרדם.
ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
בד"ה תקעו בחודש שופר דרוש השני: לקו"ת ר"ה נד, ד.
בהביאור ע"פ מי מנה: לקו"ת בלק סח, ד.
בפ' תצוה בד"ה זכור: לעיל פד, ד.
כמבואר בזהר תרומה: ראה גם לעיל פד, ד במ"מ ד"ה והיינו בחי' אתכפייא.
דכל מקום שנאמר ועד אין לו הפסק: עירובין נד, א. וראה לעיל פט, ג.
כי האדם עץ השדה: דברים כ, יט.
למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א. תניא פ"נ.
סד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש דרוש השני.
עכ"פ תוכן הענין דענין: באוה"ת ע' ב'קעו ”קיצור. ועד"ז: דענין.
כי שמש ומגן: תהלים פד, יב.
והבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג.
בד"ה שובה ישראל הנה יש ב' בחי': הכוונה ללקו"ת דרושים לשבת שובה סד, א ואילך.
שו"ה כמו — כי הוא כל יכול: באוה"ת ע' ב'קעו מוסיף ”ועמ"ש בפ' עקב סד"ה ואכלת ושבעת וברכת ושם ספ"ו. וע' בספר פנים יפות ר"פ וארא גבי כי השם הוי' הוא מורה על א"ס בלי תכלית הגבול כלל כו' אבל הקב"ה . . ע"י שאמר לעולמו די עכ"ל". ואולי חסר כאן שורה שהרי מסיים ”עכ"ל" ואינו מציין מאיפה נעתק.
הציב גבולות עמים: דברים לב, ח.
שאמר לעולמו די: חגיגה יב, א. וראה גם לעיל נו, ג.
למה תתענו מדרכיך: ישעי' סג, יז.
ע"פ וישכם לבן: לעיל כד, א. באוה"ת ע' ב'קעו מוסיף ”בענין שוב למען עבדיך שבטי נחלתך כו'".
בסדור בהביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: באוה"ת ע' ב'קעו נמצא במקומו ”סד"ה רני ושמחי בת דרוש הראשון" — תו"א לו, ד.
כמ"ש בזהר תרומה ארמותא: ח"ב קצז, א. קצח, א — כן מציין באוה"ת ע' ב'קעו.
שו"ה מ"ן — בחי' מ"ד בלב: באוה"ת ע' ב'קעז הג"ה בענין הלב.
שהאבות הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.
שהוא בחי' מרכבה: באוה"ת (ע' ב'קעט): שהיו בחי' מרכבה.
מאשפות ירים אביון: תהלים קיג, ז.
פי' אביון שהוא בחי' יסוד: ראה מאו"א אות א' סעיף כה.
הצדיק אבד: ישעי' נז, א.
כמ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ב: וראה ביאוה"ז לאדה"א קכט, ג.
ופחד יצחק: בראשית לא, מב.
וכמ"ש בזהר: ח"ב פח, א.
דמיד שיחפרו בארץ: ראה במכילתא פ' בשלח ע"פ וילכו שלשת ימים.
פרק קטז
דארעא חלחולי מחלחלא: חגיגה כב, א.
לרוקע הארץ על המים: תהלים קלו, ו. ראה ביהל אור ע"פ זה.
חפרוה שרים: במדבר כא, יח.
נדיבי עם שהן האבות: זח"ב קצז, ב.
שו"ה התורה — חירות מן החיצונים: באוה"ת ויקהל ע' ב'קפא מביא הלשון מכאן ושם: חרות חירות ממ"ה. [= ממלאך המות].
כמ"ש בזהר ע"פ אשרי משכיל אל דל: ראה זח"א בהקדמה יד, ב. זח"ב סא, א-ב. רנ, ב.
לו ישמעאל יחי' לפניך: בראשית יז, יח.
ישרה אור הכתר בשבועות כמ"ש בפע"ח: שער חג השבועות פ"א.
חמץ תאפינה: ויקרא כג, יז.
קטנות דאבא: באוה"ת פ' בא ע' ב'תרמב מבאר דקטנות דאבא הוא כמו קטן שקורא אבא שהוא בבחי' הכרה אף שאינו משיג בדעתו שהוא אביו. ראה דרך מצותיך כג, א ואילך. ד"ה מצה זו סה"מ תר"ן ע' שמב.
כמ"ש בפע"ח: שער חג המצות בתחילתו.