מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
הוספות
ויחי
פרק קב
ואני נתתי לך שכם אחד: הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' עח. (קטע מהנחת הנ"ל מובא באוה"ת ענינים ע' רעז).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות באוה"ת ויחי כרך ו תתשכו, א (מיוסד על סה"מ תקס"ג. שם דף תתרפה, ב מתחיל ויוסף הורד מצרימה המאמר שם בקיצור). תתרפז, ב. ”דרך שני בפסוק זה נלקח מתורה ע"פ בן פורת משנת תקס"ג". וראה גם המשך המאמרים שם. מאמרי אדה"א בראשית ע' תנט שמיוסד על מאמר זה.
ואני נתתי לך שכם אחד: בראשית מח, כב.
יש לדקדק הרבה מהו לשון שכם אחד: בפי' שכם, ראה אוה"ת פ' כי תצא ע' תתעא שמפרש שיש ג' פירושים, ע"ש.
לא מצינו שנלחם יעקב מלחמות כו': במאמרי אדה"א מוסיף בחרב ובקשת.
ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד.
ויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.
כשקוראין לאיש נדיב לב: ראה לעיל ל, א.
ע"י הבקשה . . שיעוררו אותו: ראה בד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' יח. ובד"ה כי עמך מקו"ח תרס"ו ע' קפד בשם רבינו הזקן.
באמרינו ברוך אתה ה': בלקו"ת קדושים כט, ג: ”כמו שאומרים ברוך אתה ה' שהוא ענין הלל ושבח שמהווה הכל מאין ליש עי"ז הקריאה ממשיכים גילוי שם ה' שיומשך אלינו שיהווה את הכל כמבואר כ"ז במק"א ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד כו' ע"ש באר היטב".
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
במקום גדולתו: מגילה לא, א.
במד"ר ר"פ שמות: א, ה: יוסף ע"ש שעתיד הקב"ה להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה כשם שגאל אותם ממצרים דכתיב והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו וגו'. ע"כ.
שכתוב במ"א ע"פ זכור את יום השבת לקדשו: לעיל עא, ד.
שכם . . שהוא בחי' אחוריים: ראה לקו"ת ברכה צד, ב. בארוכה באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעב.
כמאן דשדי בתר כתפי' כו' ולכך נקראים אלקי' אחרים: ראה תניא פכ"ב.
כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
בן פורת יוסף . . עלי עין: בראשית מט, כב.
אהפוך אל עמים שפה ברורה: צפני' ג, ט.
ויקחו את השמלה: בראשית ט, כג.
וכנזכר במדרש: נזכר ביהל אור לתהלים קיז, ז (ע' תמז). אוה"ת בראשית כרך ו תתשכז, א. סה"מ תקס"ג ח"א ע' פא. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 173 הערה 27.
באבוד רשעים: משלי יא, י. ראה לעיל כא, ג.
להשמדם עדי עד: תהלים צב, ח.
וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.
רוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו. ראה ד"ה לא יצא האיש לא בסייף סה"מ תרל"ב ע' נב ובהוספות שם ע' שכז. דרושי חתונה לכ"ק מהר"ש ע' רג.
להיות כי סבת יניקת החצונים באה משני דברים: מובא ביהל אור ע' תקפו.
שארז"ל בשבת ספ"ה: נו, ב.
בזח"ג פ' פנחס דרנ"א סע"ב: ראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' רח. ובאוה"ת סדור ע' צד בשם מגיד משרים. בפרדס ערך קנה: מובא אוה"ת ואתחנן ע' רח. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסח.
אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.
ע"פ ויאבק איש עמו: לעיל כו, ב.
ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.
לי יאורי: יחזקאל כט, ג.
וחוצפא אפי' כלפי שמיא מהני: סנהדרין קה, א.
והמה הקנה והוושט והוורידין: ראה במאמרי אדה"א בראשית ע' תעא ואילך. ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט ע' קנד.
והוורידים מביאים . . הדם מן הלב מלמטה למעלה: באוה"ת בראשית תתרפט, ב: (ועיין בי"ד סי' כ"ב מבואר שרוב דמים שבבהמה ושבעוף נגררים אחר הוורידין שבצואר כו' ולכן נק' שר הטבחים מקור הדם . .).
לחיצונים לפרעה עורף העליון: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב, ולעיל נח, ב. עא, ד. וראה בארוכה בד"ה לא יצא האיש לא בסייף לכ"ק אדמו"ר מהר"ש (נדפס בקונטרס בפ"ע — נ. י. תשט"ז), ובפתח דבר שם מציין כ"ק אדמו"ר וז"ל: ”בעניני המאמר . . עיין . . תו"ח ד"ה ויאמר גו' למילדות (הראשון). אור התורה — בהשמטות — ביאור והגהות לד"ה ואני נתתי. ת"ר נר חנוכה תרנ"ט. זה היום תרצ"ד (קונטרס כח פ"ג ואילך)" עכ"ל. וראה בסה"מ תרל"ב הנזכר לעיל. ראה ד"ה וישמע יתרו עת"ר ששם מבאר באו"א ע"ש.
שר המשקים . . הטבחים . . האופים: ראה מים רבים תרל"ו פרק קמח.
האמורי לשון אמירה ודבור: ראה סה"מ תקס"ג ע' פג. ”וראה רש"י ויחי (מח, כב ד"ה אשר לקחתי — ”ד"א"). מדרש הובא בבחיי לך טו, טז (וראה ראב"ע שם)". לקו"ש חל"ב ע' 97 הערה 56.
סימן לשטות מילין: זח"ג קצג, ב. ”שעיקר הסימן על השטות הוא רבוי הדיבור דוקא כמ"ש קול כסיל כו'." מאמרי אדה"א בראשית ע' תעז בארוכה.
קול כסיל כו': קהלת ה, ב.
וברוב דברים לא יחדל פשע: משלי י, יט, ”ופי' ברבוי הדבור יבא בו גם בחי' הפסולת שפע שנק' פשע ששם שרש יניקת החיצוני'" — מאמרי אדה"א בראשית ע' תעח.
אמורי שמרבה דברים: ראה אוה"ת בראשית תתשכז, א.
ה' הפיר עצת גוים: תהלים לג, י.
וכמ"ש והשבות אל לבבך: דברים ד, לט.
וכמ"ש בזהר נודע בשערים: זח"א קג, ב. ראה תניא בהקדמה. לקו"ת במדבר א, א. מסעי פה, ב.
ושר האופים הוא הדבור דוקא בד"ת: מבואר בארוכה במאמרי אדה"א בראשית ע' תפד ואילך שיש ב' מצות בת"ת א' בחי' עיון והגיון, והב' הקריאה בדבור דוקא. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב.
אכלתי יערי: שה"ש ה, א.
וישראל מפרנסין: נסמן לעיל לג, ד.
ויתפרדו כל פועלי כו': תהלים צב, י.
פרק קג
רמ"ח תיבין דק"ש . . רומחא: זח"ג רעב, א. ראה לקו"ת תצא לח, א.
רבות מחשבות בלב איש: משלי יט, כא.
כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.
להבין שורש כל הדברים: הנחת הר"מ בן אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' פה. באוה"ת ויחי תכו, ב בשינויים ועם הגהות בכרך ו ע' תתרפו, א. והוספות בכרך ז תתסו, ב. סעי' א נמצא בד"ה ויקהל תרל"ד ע' קמה. סה"מ תרנ"ז ע' קלג. לסעיף א ראה גם אוה"ת פ' במדבר ע' מ ושם יש הגהות לכאן. (אוה"ת הנ"ל מיוסד על הנחה בסה"מ תקס"ג ע' פה).
בכתבי האריז"ל: באוה"ת תכו, ב מציין לספר הגלגולים פרק כ.
מבחי' האצי' שמאיר בבריאה: בסה"מ תקס"ג ע' פה ”(או בריא' שבאצילות)".
והוא מ"ש בזהר: ראה זח"א רמא, א. רנט, ב. ולעיל כח, א. לקו"ת בהעלותך לב, א.
י"ב בקר שהים עומד עליהם: ע"פ מלכים-א ז, כה.
שו"ה המדות — אמר התחת אלקים כו': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, א יש כאן הג"ה ”(פי' שאינו מרכבה לבחי' מל' הנק' אלקים כשאר אחיו אלא אדרבה הוא בחי' יסוד שלמעלה מהמל')".
השבטים הוא מלשון המשכה: ראה אוה"ת בשלח ע' תטז.
כוכבא דשביט: ברכות נח, ב. קטע מכאן נמצא גם בד"ה מצה זו תרע"ג (בסה"מ תער"ב-עו ע' פ).
שו"ה הנמשכים — להאיר בבריא': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב יש הגהה לכאן: שזהו כענין היכל קד"ק דבריאה שהארתו מן האצי' ע"ש.
וזהו ענין י"ב בקר . . וזהו ששם עלו: באוה"ת שם תתרפו, ב קטע זה בשינויים.
פי' הארות האצי' בחיבורם עם הבריאה: ראה יהל אור ע' קעו.
שילוב אד' בהוי"ה: ראה מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ה. לקו"ת שבת שובה סה, ד. ראה לעיל מג, א. סה"מ תרס"ו ע' שנד. תער"ב ח"ב ע' תתקלא. תרמ"ג ע' לב. ד"ה מצה זו תרע"ג שם.
שו"ה הבריאה — בחי' מרכבה: בסה"מ תרל"ד נוסף ”בבחי' דביקות וחיבור".
והיינו הארת האצי' בהיכל ק"ק: באוה"ת שם תתרפו, ב: (כידוע בענין סמיכת גאולה לתפלה ע' בפע"ח).
יוסיף ה' שנית ידו: ישעי' יא, יא.
וימלך בלע: בראשית לו, לב.
א"כ שורשם מבחי' מלכות: ראה סידור ע' קלט, ד ואילך.
משם מ"ה החדש דממצחא דא"ק: ראה ע"ח שער י שער התיקון פ"ב. בסידור שער המילה קלט, ד. אוה"ת פ' ויחי כרך ב שצב, א. כמצויין באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב. המשך תרע"ב ח"א פרק רסג ע' תקלג.
באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב נוסף: ועמ"ש בסידור בדרוש המילה ע"פ למנצח על השמינית כו' [דף קלט, ד] וע' ג"כ ע"פ בן פורת יוסף משנת תקס"ה [קה"ת, תש"פ].
כי היה יפ"ת כידוע: באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב מציין: ”(וע' בסידור ע"פ הדר הוא לכל חסידיו כו')".
צריך להקדים . . למעלה ענין י"ס הגנוזות כו' וד"ל: מובא באוה"ת ענינים ע' רפ בשם ”ונוסחא אחרינא מצאתי". ושם בע' רפא ”ולכאורה י"ל פי' זה ע"ד שיטה שני' דלעיל שהוא שיטת המגן דוד שהספירות הם כשתבחון אל פעולותיהם" ע"ש בארוכה בג' שיטות בענין הספירות.
שאנו מוצאי' בפרדס: שער הצחצחות. שער סדר האצילות פ"ד. ראה לקו"ת בהעלותך לו, א.
ענין י"ס הגנוזות . . עד"מ קריאת שם לבד: ראה בדרך מצותיך מצות הלל קמט, א. אוה"ת פ' בהעלותך ע' תכא. אוה"ת סידור ע' רכ שמציין לכאן וכתב שזהו כפי' העה"ק בענין עד שלא נבה"ע היה הוא ושמו בלבד. וראה בספה"מ ה'תש"ח ע' 243 דשם מבאר דע"ס הגנוזות מכוון הוא להמשל דאבן החלמיש שמוציאין ממנו אש, שלא יש בו מציאות האש כלל, ובהערה שם כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע וז"ל: והנה בהוספות לתו"א ביאור לד"ה ואני נתתי פ"ב ובדרוש הלל שבס' טעהמ"צ להצ"צ מבאר דע"ס הגנוזות הם כמשל קריאת שם בלבד ולא כמשלים דשלהבת וחלמיש. אבל זה אינו ע"ד הנ"ל, כי, כמו דמוכח למעיין, שם מדבר במדרי' גבוהה יותר דע"ס הגנוזות, וכידוע דע"ס אלו הם ע"ס דע"י, ע"ס דעקודים ולמעלה מעלה עד אוא"ס ממש (עיין ביאור ואולם הנ"ל, דרוש ג' שיטות בסופו וד"ה כי עמך מקור תרס"ו בפרטיות. — בהמשך מים רבים שם [תרל"ו פרק סד] מונה גם ע"ס דא"א, וצ"ע). — ואף דהפרדס מבאר ע"ס הגנוזות באוא"ס ממש ובכ"ז מבארם במשל דאבן החלמיש — חולקין עליו בזה ועל פי מ"ש בע"ח, וכמשנ"ת בהוספות לתו"א דרוש ג' שיטות וד"ה כי עמך מקו"ח הנ"ל, עכ"ל. וראה שם גם מה שבכ"מ בדא"ח מביאין משל לאיזה ענין ואח"כ מבארין דאין המשל מכוון ומביאין משל אחר.
בענין אם שייך לקרוא בשם ספירה, ראה בסה"מ תרל"ה ע' מט מה שמביא מלשון הלקו"ת בהעלותך לו, א ומהנחת הר"פ ע' קסט. באוה"ת ואתחנן ע' שעז מציין לד"ה זה: בביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם א' בענין ע"ס הגנוזות והמשכתן מההעלם אל הגילוי בע"ס דאצילות זהו ע"י השבחים והברכות.
עד"מ קריאת שם לבד: ע' בלקו"ת פ' בהר סד"ה את שבתותי תשמרו מענין זה.
שו"ה לבד — וזהו שאמר: בבוך 24 נוסף: לבד (וביאור הדברים איך יקראו לאוא"ס העצמי בשם חכם הנה יובן עד"מ מקריאת שם חכם באדה"ת): וזהו שאמר.
שהאדם חכם בהעלם: ראה ד"ה כי עמך מקור חיים תרס"ו ע' קפד ואילך.
לעורר את כח העלם חכמה שבו אל הגילוי: ראה בארוכה בסה"מ תרס"ו ע' קפד. סה"מ תרס"ד ע' קנט.
גם ההעלם נעשה באותו הפעם: בסה"מ תש"ט ד"ה מן המצר ע' יט וז"ל: ”וגם לא כדעת הפרדס שישנם בדקות כו' . . מן עצמות הפשוט דהכוונה דקודם הקריאה אינו גם בהעלם, וע"י הקריאה נעשה ההעלם כו'. וה"ז דומה . . קודם שיקראוהו (הכוונה דאי"ז רק שקודם שקוראין אותו בשמו (כלומר בפעם הראשון בעת שנותנים לו השם) הנה השם הוא רק בהעלם וע"י נתינת השם מגלים אותו מהעלם אל הגילוי, אין הענין כן, אלא שהוא בהעלם ובעומק כו'), משא"כ הרצון והחכמה כו' (דהכוונה דרצון וחכמה שהם כחות הנפש הרי קודם התגלותן ה"ה נמצאים בהעלם, ומ"מ ה"ה בקירוב יותר מכמו השם שהוא בהעלם ובעומק יותר, דהשם הוא בהעלם ובעומק יותר והכחות הם בקירוב יותר הנה מ"מ), וכשיקראוהו יפנה לקוראו עכ"ל, הכוונה דאחר שכבר ניתן לו השם וקוראין אותו בשמו (או גם בפעם הראשון שנותנים לו השם), הנה בקריאה זו בלבד שמזכירין את שמו הוא נפנה לקוראיו, והיינו שביאר כאן ב' הענינים שנת"ל בענין השם מה שאותיות השם הם מחיים אותו, וכן מה שנפנה לקוראיו בשמו שהם רחוקים בתכלית, הא' מה שהאותיות השם מחיים אותו הוא עיקר מהותו ממש, ומה שנפנה לקוראיו בשמו הוא מדרי' היותר אחרונה, והראי' שהרי יכול להיות גם ענין הסכמי כנ"ל, אלא להיות השם נפלא מעלתו במאוד מאד לכן הוא כולל ב' ענינים שהם רחוקים בתכלית, והא בהא תליא לפי שהשם הוא צנור של החיות והאור לכן כאשר קוראין בשמו אפילו בקריאה בלבד הוא נפנה בכל עצמותו אל הקורא אותו" עכ"ל.
כי א"ק בעצמותו הוא קדמות המאציל בעצמות אור א"ס ב"ה: באוה"ת בראשית תתרפז, ב: כי א"ק בפנימיותו הוא גילוי המאציל א"ס ב"ה.
ומכללות ענין שמו נתהוו פרטי השמות: ראה בסה"מ תרס"ד ע' קסו בשולי העמוד.
מאריך אף לרשעים: באוה"ת בראשית תתריב, ב מציין לעירובין כב, א.
להודיע כמה ארך אפים לפניו: אבות רפ"ה.
כמ"ש בפרדס בערך אוי: מובא גם באוה"ת וילך ע' א'תנו.
וינצלו: שמות יב, לו.
פרק קד
יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.
וזהו ואני נתתי: קטע נמצא בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קעב בשינויים קלים. ובסה"מ תרל"ג ח"א ע' רג תוכן הענין.
כמבואר בספרי הרפואה: ראה לעיל ל, ג ובהמ"מ לשם.
דהלחם הוא בחכמה: נתבאר באוה"ת משפטים ע' א'שב ואילך.
שאין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א.
קנה חכמה: משלי ד, ה.
שהחטה היא כ"ב אותיות: זח"א קפח, ב: חטה כללא דכ"ב אתוון.
רוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו.
פיפיות ב' פיות דתרין ההי"ן חו"ג: באוה"ת בראשית תכט, ב: פיפיות פי' בע"מ ר"פ שופטים ב' פיות תרין ההי"ן דשם הוי'. וראה באוה"ת תצא ע' תתעד בשם ספר שושן סודות שהן חו"ג.
אם תבעיון בעיו: ישעי' כא, יב.
בזהר . . כמה מיני כלי זיין . . דקירטא: זח"ג ערב, א.
ושלחתי את הצרעה: שמות כג, כח.
פרק קה
בן פורת יוסף: המאמר משנת תקס"ג. נמצא בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי בבוך 1195 כז, א. הנחת הר"מ בן אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' צה.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
קיצורים והגהות באוה"ת כרך ה תתריב, ב. המאמר עם הגהות נעתק בתוך ד"ה ויוסף הורד, באוה"ת בראשית כרך ו תתרפז, ב. תתשמה, א. ונדפס שם מגוכתי"ק הצ"צ בשינוים.
ד"ה כמה מעלות טובות תרל"ג ע' קצז מיוסד על מאמר זה. ובסה"מ תרמ"ב ע' רמט. וראה גם ד"ה כמה מעלות ליל ב' דחה"פ תשח"י.
בן פורת יוסף: בראשית מט, כב.
ויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.
בכוונת דפסח עבדים היינו: באוה"ת בראשית כרך ו תתרפז, ב: בפע"ח בפי' עבדים היינו. בסה"מ תרל"ג נוסף: ”ובמ"ח" = ובמשנת חסידים.
באוה"ת בראשית כרך ו תתשמה, א: ”בני ז"א היינו עבדים לפרעה העומד במצר דא"א, ויוציאנו".
בכוונת — היינו . . ים: בגוכתי"ק אדה"א: היינו במצר דאו"א כו'.
כו' ע"ש — עלינו: בגוכתי"ק אדה"א: ליתא.
דט"ו יסודות: באוה"ת שם תתרפח, א נוסף: שבחמשה פרצופים דאצי' והשפע בא מכולם ע"ש. בענין ט"ו מעלות דט"ו יסודות כ"ה גם בלקו"ת תצא מא, ב ובסה"מ תקס"ד ע' קא (וראה במ"מ לשם. וראה בהגדה של פסח לכ"ק אדמו"ר בענין חמשה עשר דיינו, שכתב שלפי נוסח שלנו יש רק י"ד ע"ש).
בס' מגן דוד . . והוא חלק עליו: ראה באוה"ת תתרפח, א ”כי המקובלים נחלקו אם הכתר נמנה בי"ס או אינו נמנה, ובס' מגן דוד להרדב"ז נסתפק אם הכתר הוא אור א"ס (א"ה נ"ל שהוא ט"ס שהרי בהקדמת ס' מג"ד הנ"ל מבואר להדיא דס"ל שהכתר הוא מכלל הספי', אלא שהביא שם שראה במגלה א' נק' מגלת סתרים ואגרת חמודות וכ' בה שהכת"ר הוא האי"ן סו"ף כו' והמחבר המג"ד כ' עליו שכתב הפך האמת, וע' בפרדס ריש שער ג' שהביא ג"כ דיעה זו ודחאה וע"ש פ"ג)". וראה באוה"ת יתרו ע' תתלט ואילך.
שו"ה כו' כי בס' מגן דוד להרדב"ז . . ובע"ח היכל הז': בגוכתי"ק אדה"א: כי בס' מגן דוד להרדב"ז נסתפק אם הכתר הוא אור א"ס כו': ובע"ח היכל הז'.
בסה"מ תקס"ג ח"א ע' צה אינו מציין לספר מגן דוד, ושם: רבו הפירושים בזה אם הכתר הוא נמנה בי"ס או אינו נמנע (כ"א הוא מבחי' א"ס בחי' המאציל כו'), והכריע האריז"ל בזה שהכתר הוא ממוצע.
באוה"ת וישב כרך ו תתרפה, א (שנדפס מגוכתי"ק אדמו"ר הצ"צ שנכתב בצעירותו, ושם המאמר כמו שהוא בגוכתי"ק אדה"א ומציין על זה: [א"ה [= אמר המגיה — כ"ק הצ"צ על עצמו] נ"ל שהוא ט"ס שהרי בהקדמת ס' מג"ד הנ"ל מבואר להדיא דס"ל שהכתר הוא מכלל הספי' אלא שהביא שם שראה במגלת א' נק' מגלת סתרים ואגרות חמודות וכ' בה שהכת"ר הוא האי"ן סוף כו' והמחבר המג"ד כ' עליו שכתב היפך האמת, וע' בפרדס ריש שער ג' שהביא ג"כ דעה זו ודחאה ודחאה וע"ש פ"ג). ע"כ.
לאחרונה ביררו שזה ספר אחר שנק' ג"כ ”מגן דוד" שעדיין בכת"י.
הביא דיעה שהכתר: בגוכתי"ק אדה"א: נסתפק אם הכתר.
אור — והוא חלק עליו: בגוכתי"ק אדה"א: ליתא.
וגם יש בו משורש הנאצלים: קטע זה באוה"ת שם בשינוים.
אין הכוונה על הספירה עצמה כ"א על מקור שם זה: ראה לעיל ס, א. בלקו"ת בהר מג, ב. שם נא, ג.
אין מקרא יוצא מידי פשוטו: שבת סג, א.
אליו ולא למדותיו: באוה"ת ואתחנן ע' שעו: כ"כ הפרדס של"ב פ"ב בשם הספרי.
אחוריים — פרעה כידוע: כ"ה גם בגוכתי"ק אדה"א ושם: פרע"ה כידוע.
שמטבע הטוב להטיב: ראה בסה"מ תרל"ט ח"א ע' קעז בשם הע"ח. וראה בלקו"ש חכ"ד ע' 334.
הפנימי' — נשתעבדו: בגוכתי"ק אדה"א: עבדו.
התועלת — (בהנמשל אינו עד"ז): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.
חו"ב תרין ריעין: זח"ג ד, א. וראה לעיל י, ב.
שו"ה מוחין — מוחין לז"א וזהו הוי': בגוכתי"ק אדה"א שם: מוחין להוי' אחד.
שמע שם ע': ראה לעיל א, א. זח"ג רלו, ב. בסידור עז, ב. אמרי בינה שער הק"ש פ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא כרך ב ע' תשמא. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרלד.
לפני מלך מלך: בראשית לו, לא.
שו"ה אל — כו' וזהו: בגוכתי"ק אדה"א: כו' והוא בחי' מוחי' דא"ק וזהו.
שו"ה העלאה — (שנא'): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.
שו"ה הנה — על המטה: בגוכתי"ק אדה"א: על ראש המטה.
הנה בנך יוסף בא: בראשית מח, ב.
דאין קישוי אלא לדעת: יבמות נג, ב. ראה גם אוה"ת ויחי שצח, ב.
שו"ה כנ"ל — (כוונת ה): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.
ויאסור יוסף מרכבתו: בראשית מו, כט.
שו"ה טפה — ומלאכים כידוע: בגוכתי"ק אדה"א: ומלאכים לאין קץ כידוע.
ריב"ז עם רחב"ד . . כעבד . . כשר: ברכות לד, ב.
פרק קו
שו"ה ההארה — (רוממות) (לרוממות): בגוכתי"ק אדה"א: לרוממות.
שמות
פרק קו
להבין ענין שמחת חתן וכלה: המאמר נמצא בבוך 1195 גוכתי"ק כ"ק אדה"א פ' שמות. הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' קב (נזכר ג"כ באוה"ת סדור ע' רלה).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הנחה אחרת עם הגהות באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז. המאמר בהרחב הביאור במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרעו. ובאוה"ת דרושים לחתונה ע' רלה.
ע"פ להעלותו כו' . . ודבש: ליתא בגוכתי"ק אדה"א.
ותרגומו של יורד נחית: לדוגמא בראשית לח, א: וירד יהודה ותרגומו ”ונחת יהודה". וראה יבמות סג, א. וראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז בהגהת הצ"צ כאן: ”(הגהה. ובגמרא פ"ה דשבת דרגא דרך גג, א"כ דרגא הוא עלייה, י"ל לפי שע"י ירידה זו של החתן אל הכלה יהי' עלי' כי אחעט"ב". ע"ש.
וכלה יש בה ב' פירושים: ראה לקו"ת שה"ש א, א.
כלתה נפשי: תהלים פד, ג. בסה"מ תקס"ג ע' קב: ”(והוא הרצוא ליכלל למעלה כו')". ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח שגם בפי' זה יש ב' בחי', ע"ש.
והב' לשון כלא: ”שהוא בית האסורים" — סה"מ תקס"ג שם.
שים זה בית הכלא: דה"ב יח, כו (ובמלכים-א כב, כז ”שימו את זה בית הכלא").
כלוא בבית לא אצא: ע"פ תהלים פח, ט. באוה"ת מביא עוד פסוקים ”ע"ד לכלא את הרוח בקהלת סי' ח, ה. כלוא ולא אצא תהלים פ"ח, ויכלא הגשם בפ' נח". וראה שם עוד פי' ג' בלשון כלה שהוא לשון כלילת יופי.
הנה ארז"ל . . כי ידוע: בגוכתי"ק אדה"א ליתא.
ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.
כח הפועל בנפעל: ראה לעיל צו, ג במ"מ.
משפילי בשמים וארץ: תהלים קיג, ו.
כמו הרה תקריב ללדת: ישעי' כו, יז. ראה דרושי חתונה לכ"ק אדה"א ע' תרעו.
בכל ימי הגלות מצרים נמשלה למעוברת: ראה לעיל נה, א. אוה"ת שמות ע' קלט.
וכן הרינו חלנו: ישעי' כו, יח.
אני היום ילדתיך: תהלים ב, ז.
פי' קוב"ה: ראה לקו"ת תזריע כב, ג.
שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.
שויתי הוי' לנגדי: תהלים טז, ח.
למטה כמו שהוא למעלה: בספה"מ תקס"ג ע' קב ”שהוא שוה קודם שנברא כו' ללאחר שנברא".
ביום ההוא יהי' ה' אחד: זכרי' יד, ט.
אטו האידנא לאו אחד: פסחים נ, א.