אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

מגילת אסתר

ויקהל

דף צ

ופחד יצחק היה לי: ויצא לא, מב.

שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

שהיא בחי' מצה עשירה: ראה לקו"ש חט"ז ע' 122 ואילך.
מגלת אסתר

שאין התהוות הגשמיות מן הרוחניו' דרך השתלשלות עו"ע: ראה אגה"ק סי' כ. דרך מצותיך מצות הלל קמט, ב.

נק' הבריאה מאין ליש: ראה ד"ה ויבא עמלק תש"ט אות ה.

יביאו לבוש מלכות: חלקים מהמאמר נמצאים בהנחות הר"פ ע' קכ וע' קכה. ביאור נוסף לדרוש זה — שם ע' קמד.
הנחה אחרת בסה"מ תקע"ב ע' קצח. עוד הנחה בס' עבודת הלוי כח, ג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר.
(באוה"ת למג"א (הוצאת תש"נ) ע' פב נדפס ביאור לד"ה זה (אבל בכמה כת"י בא הביאור לד"ה עד שהמלך במסבו הנדפס באוה"ת שה"ש ע' קנה). קיצור באוה"ת למג"א ע' צד. לבאר מארז"ל תכלית חכמה ע' צו.
בכת"י 284 בכותרת בוך פורים תקע"ב. הנחה אחרת בבוך 1116 שהוא מאמרים משנת תקעא-ב גוכתי"ק הצ"צ?

יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.

בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.

וקבל היהודים: אסתר ט, כג.

במ"ת . . החלו לעשות . . ובימי מרדכי היה גמר הקבלה: להלן צח, א שזהו ע"ד שארז"ל (שבת פח, א) עה"כ (אסתר ט, כז) קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקבלו כבר

תכלית חכמה תשובה ומעש"ט: ברכות יז, א.

ראשית חכמה: תהלים קיא, י.

והלומד שלא לעשות: ירושלמי שבת פ"א ה"ב.

ארז"ל ע"פ: מו"ק ט, ב. משלי ח, יא.

חכמה היא ראשית ההשתלשלות: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א.

אברהם נק' אב"ר מ"ה שהוא בבחי' אבר וכלי . . בחי' חכמה: ראה לקו"ת ר"ה נו, ב: והוא בטל לגבי החכמה כביטול העלול בעילתו, ע"ש.

שהחכמה עצמה היא המלובשת בתוך המדות: בלקו"ת ר"ה נו, ב. ובאוה"ת למגילת אסתר ע' קעב מציינים לכאן.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

כבד פה וכבד לשון אנכי: שמות ד, י.

כבד פה לגבי תושבע"פ: זח"ג כח, א. ראה לעיל סו, ב.

קול דודי דופק: שה"ש ה, ב.

אתה ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

וזהו יביאו לבוש מלכות: מכאן ואילך ראה בהנחות הר"פ ע' קכ ובהוספות להערות וציונים לשם.

ויאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בגלוי: ע' באור התורה פ' ראה ע' תתט. ובדרושים לסוכות ע' א'תשנז.

אשר יעשה אתם האדם: ויקרא יח, ה. יחזקאל כ, יא.

שהתהוות מאין ליש . . מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע: באוה"ת פ' לך לך כרך ד תשיט, ב כ' שכאן משמע שהגשמיות לגבי הרוחניות אין ערוך כלל ונתהוו רק ע"י כח הסוכ"ע הכל יכול, אבל בלקו"ת פ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש כ' שגשמיות לגבי רוחניות יש ערך שהרי הרוחניות מתלבשת בגשמיות, וכן משמע בסידור שער המילה ד"ה ולא יקרא שכ' שע"י הפרסא נמשך ג"כ התהוות הגשמיות מן הרוחניות, ע"ש באוה"ת וראה לקמן צב, ג בהערה הגבלת כלי.

אמנם קיום המצות במעשה: מכאן עד סוף הקטע נמצא בהנחת הר"פ ע' קכ. וראה שם בהוספות הערות וציונים.

שו"ה הנמשכת — היא בחי' כתר מלכות: ראה לקמן קב, ד בפי' כתר מלכות.

ולכן ארז"ל: ראה בסה"מ הנחות הר"פ ז"ל ע' קכה. שם התחלת ד"ה כל הנביאים עתידים בשינויים. אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רל. ובאוה"ת קרח ע' תרסא עם איזה הגהות ושינוים.

בירושלמי דמגלה: פ"א ה"ה. רמב"ם סוף הל' מגילה. ראה בלקו"ש ח"ז לפ' צו סעיף ט.

כביטול זיו השמש בשמש: באוה"ת פ' קרח ע' תרסא וז"ל: היינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה רק משה נתנבא בזה, ולע"ל נאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שלע"ל יהי' הגילוי בבחי' זה, וכמ"ש ע"פ יהי כבוד ה' לעולם, ולכן הגילוי שבבחי' כה שזהו ענין הנביאים והכתובים יהי' בטל כביטול זיו השמש בשמש לגבי בחי' זה, וכן בעבודה מבחי' זה נמשך הביטול דיחו"ת שלמטה הוא היש ודבר ולמעלה הוא אין, משא"כ בגילוי זה נמשך הביטול דיחו"ע איך שלמעלה היש וכולא קמי' כלא חשיב. עכ"ל שם.

אסתר מן התורה מנין: חולין קלט, ב.

ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח. וראה לקמן קיט, ב ובמ"מ לשם. באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'לד. באוה"ת פ' וארא ע' קכט ובאוה"ת פ' וילך מצויין לכאן, שכאן מבואר ”שבחי' פני זהו מל' דאצילות שמסתתרת בראש הבריאה הנק' ביום ההוא כו' עלמין סתימין" ע"ש.

עלמין סתימין דלא אתגליין: באוה"ת קרח ע' תרסא נוסף: ”בענין מזוזה עם זו יצרתי לי בספר ישעי' סי' מג".

ואמר ביום ההוא: ישעי' כה, ט. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא, ושם מציין למאו"א אות א' סעיף קמד. וראה שם ע' שנב בהקיצור.
באוה"ת מג"א ע' קכח מציין לכאן.

המסתתר והנעלם בבחי' עלמין סתימין: ע' באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תלז. ובפ' וילך ע' א'תנו.

בעלמין דאתגליין: ראה ספר המאמרים תש"ה ע' 60.

אכן אתה אל מסתתר: ישעי' מה, טו.

שאור זה אינו זיו אלא מאור: ע' באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא.

מרדכי מן התורה מנין: חולין קלט, ב.
קטע מכאן בהמשך מצה זו תר"מ ע' קסז.

מר דרור ומתרגמינן: שמות ל, כג. ובתרגום אונקלוס שם.

הלכות שהן דבר ה': שבת קלח, ב.

בבחי' מרירות: ראה תניא פרק כט.

ששה חדשים בשמן המור: אסתר ב, יב.

שמן הוא בחי' ח"ע: ראה לעיל כא, ב. לט, א. לקו"ת צו ט, ג.

אשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א.

שו"ה בידו — כמשל האבוקה: מובא בלקו"ת אמור לד, ד.

דף צא

וכן חבית . . עד שנשפך לחוץ באבוד: בהנחת הר"פ ע' קכו המשל בארוכה.

בית שנשפך בו יין כמים: עירובין סה, א.

ויקחו אליך שמן זית: שמות כז, כ.

מאור שבה: ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.

שהנס של פורים היה מלובש בדרך הטבע: ראה גם לקמן ק, א. לקו"ש ח"ז ע' 42 הערה 27.

וימי הפורים האלה: אסתר ט, כח.

ג' שעות ראשונות של יום: ע"ז ג, ב.

ח"י ברכאן דצלותא: ברכות כח, ב. זח"א רסו, ב. זח"ג רכט, א. רנה, א. פרדס שער הנשמה פ"ח. וראה אוה"ת בראשית כרך ג תפד, א.
ראה לקמן קכג, ב. לקו"ת בשלח א, ג. בלק עא, ב.

ותתן טרף לביתה: ע"פ משלי לא, טו.
בלקו"ת ויקרא בהוספות נג, ב מציין לד"ה זה: שבחי' ההמשכה מסוכ"ע המקיף לד' עולמות בשוה שהוא ענין העיגול הגדול שלמעלה מהחלל והקו הוא בחי' אותיות הנק' סוסים.

רכב אלקים: תהלים סח, יח.

אלפי . . שנאן . . שאינן: לעיל עב, א. וש"נ.

בבחי' כרוב קל: ע' לקו"ת להאריז"ל ישעי' ר"ס יט, שער הפסוקים שם. ע"ח שער ט"ל דרוש יג. שערי אורה בד"ה יביאו לבוש. אמרי בינה שער הק"ש ספ"א ופע"ג. אוה"ת שמות ע' נד.

אדני בם סיני בקדש: תהלים סח, יח.

ועשו לי מקדש: שמות כה, ח.

את אשר החלו לעשות במ"ת: שבת פח, א. שבועות לט, א. וראה לעיל צ, א בהערה: במ"ת . . החלו לעשות.

כל הכופר בעכו"ם: מגילה יג, א.

המן מן התורה מנין: חולין קלט, ב.

המן העץ: בראשית ג, יא.

ראשית גוים עמלק: במדבר כד, כ.

מבני בניו של המן: גיטין נז, ב. וש"נ. וראה לקו"ת להאריז"ל (ובס' הליקוטים) ס' שופטים דר"ש בר שילת הי' מבני בניו.

ויגבה לבו: דה"י-ב יז, ו.

עיניו למטה ולבו למעלה: יבמות קה, ב. שו"ע או"ח סי' צה.

והאדם צ"ל כלול משניהם: ראה לקו"ת במדבר טו, ג.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

וזהו ענין שהת"ח . . עולה ס"ד: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' שלה.

שהת"ח צריך להיות בו שמינית שבשמיני': סוטה ה, א. ראה גם לקמן קיט, ג.
ולכאורה צ"ע מרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג שפסק דאפילו מקצתה לא. וכ"פ בר' יונה לאבות פ"ד מ"ד. ועייג"כ שו"ע רבינו הזקן חאו"ח סקנ"ה סו"ס א' וסקנ"ו ס"ג. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסוף מאמרי אדמו"ר הזקן הנחות הר"פ ע' קצב. ובלקו"ש ח"ז ע' 297. באג"ק א ע' רעח, וע' שב. ובלקו"ש חכ"ב ע' 162. וראה גם לקוטי לו"י אגרות ע' שא. וראה לקמן קיט, ב. הנחות הר"פ ע' יב.

חלק א' מס"ד: ראה פרש"י סוטה ה, א ד"ה אחד משמונה שבשמינית ובחדא"ג מהרש"א שם.

כי העיקר היא החכמה המשכת בחי' הבטול: ראה ביהל אור ע' שלח שמציין לחובת הלבבות שער הכניעה פ"י ע"ש.

בחי' כתר מלכות: ראה שערי אורה סד, א. ד"ה וירד ה' תרס"ב. ד"ה בראשית תש"ה (פ"ל).

בטול רצון ממש: ברשימות כ"ק אדמו"ר הצ"צ על שה"ש ע' עו אין תי' ”ממש".

שאין בזלעו"ז בבחי' המן בחי' זו: מובא בהמשך תרס"ו ע' ע.

ביאור על הנ"ל: עוד הנחה במאמרי אדה"ז תקע"ב ע' ר. עוד הנחה בהנחות הר"פ ז"ל ע' קמד. ראה שערי אורה סד, א ואילך.
עם הגהות וקיצורים באוה"ת מג"א ע' פב, ע' צד, ע' צו.

משא"כ מו"ס סתים: בלקו"ת פ' שלח מט, ד מציין לכאן: ”אמנם בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות מבאר דגם לגבי בחי' מו"ס שייך לומר שיש בחי' בגלגלתא שהיא גבוה יותר כי מו"ס היא חכמה שבכתר והוא מקור התורה וגלגלתא הוא כתר שבכתר והוא מקור המצות אלא שהיא חיצוניות כו', וכן נתבאר עוד במ"א, ולכאורה זהו נגד מ"ש בע"ח (שכ"ב פ"ה)" ע"ש. בארוכה. וראה גם בלקו"ת שה"ש כב, ד. ואילך.

כי פנימית הכתר אינו מן המנין: ראה בארוכה בד"ה וילך תרס"ו.

ר"מ הי' דורש תילתא מתלי: סנהדרין לח, ב. וראה בלקו"ש ח"ט ע' 202 הערה 34.

ונק' ר' נהוראי: עירובין יג, ב. ראה באו"ת מהמגיד ס"פ בראשית.

וידבר שלשת אלפים משל: מלכים-א ה, יב.

והנה על הכתר: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נט. ב'סו.

מל' דא"ס . . קודם הצמצום: ראה אוה"ת פ' בהעלותך ע' תד.

שאור מקיף . . ומצחצח הכלי: ראה ע"ח שער העקודים רפ"ב. סוף שער השתלשלות י"ס. ובשער הכללים בתחלתו.

ונק' בשם חכמה: שער היחוד והאמונה פרק ח-ט. אוה"ת פ' ואתחנן ע' קכב.

שו"ה מבחינת — לבוש מלכות הוא לבוש אוא"ס: באוה"ת שה"ש בע' תרצב ”ועפ"ז יש לתרץ מ"ש בדרוש יביאו לבוש מל' כו' אשר לבוש מל' זהו מל' דא"ס הסובב לכל הארבע עולמות בשוה כו' וכתר מל' זהו גלגלתא ומו"ס בחי' בעטרה שעטרה לו אמו וה"ז למטה מבחי' לבוש מל', ואיך משמע שם דבחי' העטרה והכתר דוקא לא יוכלו להיות ע"י המן אף לאחר הבירור כ"א זהו שעטרה לו אמו דוקא הוא כנס"י, ולפמ"ש שיש בחי' בעיגולים ובמקיפים שנמשכים ע"י הקו שמ"מ שרשם נמשך מהעיגול שלמעלה מהקו כו', כמו"כ יובן בחי' כתר מל' אף שנמשך מבחי' לבוש מל' עכ"ז י"ל שרשו גבוה יותר מהלבוש מל', וזהו כי לבוש מל' זהו בחי' המקיף לד' עולמות בשוה ונק' סוכ"ע וידוע שיש בחי' שלמעלה גם מסוכ"ע ומשם שורש הכתר מל'", ע"ש.

משא"כ התורה שהיא בחי' מו"ס שרשה מבחי' פנימי' הכתר: בארוכה נתבאר באוה"ת פ' נצבים ע' א'רעה.

(עיין במ"ח . . ובחיצוניותו כו' ע"ש: וז"ל המשנת חסידים במסכת בריאת אדם קדמון שם: ”ומפני שלעולם הכתר היא בחינה אמצעית הקושרת העליון עם התחתון, כי הוא בפנימיותו יש לו הבחי' עליונה של התחתון, ובחצוניותו יש לו ערך הבחי' תחתונה של העליון, משא"כ שאר הספירות שלמטה ממנו שחצוניותם ופנימיותם שוה שהוא מבחי' עצמה ולא מבחי' עליונה" עכ"ל שם.
ראה בענין זה גם בד"ה ועברתי בארץ מצרים תרמ"ד סעי' ד, ובד"ה פקודא ליתן מחצית השקל תשכ"ג (הנחה בלתי מוגה).

מש"ש במ"ח סי' ד: וז"ל ”אבל כאשר ימנו העשר ספירות מצד חצוניותם אין ראשית מנינם אלא מחכמה, שאין חצוניות הכתר כערכם אלא שהוא שרשם". ראה בארוכה באוה"ת פ' יתרו ע' תתלט. ובאוה"ת פ' שמיני ע' לב ”ידוע כי רבו הפירושים בזה אם הכתר הוא נמנה בע"ס או אינו נמנה, והכריע האריז"ל בזה שהכתר הוא הממוצע" וזהו בע"ח שמביא לקמן בתחילת ע"ד. בענין מש"כ המשנת חסידים בסי' ד — ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' ערה ואילך ושם מציין שדברי המ"ח נובעים מע"ח שער מוחין וצלם פ"ד. ושם בע' רעו כתב: ”ורבינו ז"ל סמך יותר עמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג כי שם דיבר בכללות הכתר דאצי' משא"כ שער מוחין דצלם דבר בכתר דז"א". וראה לקמן צא, ד מציין לזה. וראה שם בע' רצ שאפשר לומר דדעת המ"ח הם ג"כ אמת אפי' בכתר דאצי'. בענין הנ"ל ראה ד"ה וידעת תרמ"ז ע' לח.

דפנימיות הכתר שאינו ממנין י"ס: ראה בד"ה וילך בהמשך תרס"ו ע' קסה ואילך.

בע"ח שמ"א פ"ג: בביאוה"ז להצ"צ ע' רעו מציין: ”ורבינו ז"ל סמך יותר עמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג כי שם דיבר בכללות הכתר דאצי', משא"כ שער מוחין דצלם [שזהו מקור לבעל מ"ח ע"ש] דיבר בכתר דז"א" עכ"ל שם. ובהמשך המאמר כתב שאפשר לפרש שאין סתירה בין ב' המקומות בע"ח. באוה"ת פ' יתרו ע' תתמ כ' ”ורבינו אאזמו"ר נ"ע תפס בכל הדרושים כמ"ש בע"ח בהיכל השביעי שער מ"א פ"ג בענין מה שקצת מקובלים קוראים לכתר אין סוף, וקצת קוראים לכתר ממנין ע"ס" ע"ש. וראה גם באוה"ת ענינים ע' קסב. שם ע' קעה. ושם ע' קעו כ' ”וגם דבריו צריכים ביאור דאיך שייך לומר שיש בו מבחי' א"ס ממש כיון שבחי' א"ס הוא מהותו ועצמותו".
ראה ספה"מ תרס"ו ע' קסה. וסה"מ תרמ"ז ע' לח.

ועיין בהרמ"ז פ' אמור דפ"ח: הלשון מובא גם באוה"ת פ' נצבים ע' א'רעד.

וסוס אשר רכב עליו המלך: אסתר ו, ח.

כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.

ארז"ל בלילה רוכב: ע"ז ג, ב.

רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלף עלמין: מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רכט ע"ש. וראה סה"מ תרל"ה ח"א ע' לה.

ותקם בעוד לילה: משלי לא, טו.

שבע הנערות הראויות לתת: אסתר ב, ט.

כרוב כרביא . . אפי רברבי וכרוב הוא אנפי זוטרי: חגיגה יג, ב.

שלפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

זקן מיושבת דעתו: סוף קנים. זח"ג קכח, ב.

מט"ט שנק' נער: יבמות טז, ב. זח"א צה, ב. ועוד.

שנתברר בקדושה מבני בניו של המן: ראה הנסמן לעיל צא, ב.

דף צב

וקבל היהודים אשר החלו לעשות: אסתר ט, כג.

וע"ז אמרו רז"ל . . הנביאים עתידים . . ולכן אין לה בטול: מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא ומוסיף ”הרי מבואר דבחי' מל' כשנעשית עתיק לבריאה יש בה בחי' גבוה מנצח והוד דאצי' דמשם שורש הנביאים" ע"ש.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

וזו היא המסתתרת בראש הבריאה ונעשית עתיק: ראה ע"ח של"ו פ"א. סידור עם דא"ח נט, ג. לקו"ת מסעי פט, ד. סה"מ תרע"ח ע' ריח שמעתיק מכאן כמה שורות. וראה לקמן הערה לשו"ה אסתר, ומדייק שהכוונה לבחי' ”כתר". ומבאר שענין אסתיר פני ביום ההוא כולל ב' ענינים הא' שמל' דאצי' מסתתרת בבריאה שאפילו בבריאה אינה מתגלה בחי' פני, והב' שגם בחי' זו דבחי' המל' היא בבחי' עתיק זהו רק בבריאה ואין זה מאיר ומתגלה כלל למטה. ע"ש בארוכה. וראה בלקו"ש חט"ז ע' 360 הערה 69.

שו"ה אסתר — היא: עיין לעיל בלוח התיקון לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב (מובא גם ב”היום יום" ליום פורים ע' לז), שמציין שתי' ”היא" מיותרת ומביא נוסח אחר הנדפס בסה"מ תרע"ח ע' ריח. וראה בסה"מ תש"ה ע' 60. ובאור התורה פ' עקב ע' תקיד.

כי סתימין הם או"א: באוה"ת סידור ע' לו יש הג"ה ע"ז וז"ל: ”ע"ד הנסתרות לה' אלקינו הם י"ה".

ועתיק הוא סתימא אפילו לגבי סתימין: באוה"ת שם נוסף: ”וכענין קדה"ק שגם מבחי' קדשים שהם חו"ב הוא קדוש ומובדל. עיין בלקו"ת בד"ה שבת שבתון [דרושים ליוה"כ ע, ב]. ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון פ"ד [עב, ג] בענין יוהכ"פ ואסתר שהוא ענין פורים הרי הוא בבחי' יוכ"פ".

מטעמי תורה ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב וברש"י שם.

ולא נעשה רק ע"י ישראל . . ע"י נעשה ונשמע: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפז.

תוספות ביאור: משנת תקע"ב. נזכר באוה"ת על מארז"ל ע' סט: אמ"מ [=אמר מנחם מענדל] ואנחנו שמענו מפ"ק כאאזמו"ר נ"ע בשלהי שנת תקע"ב.
בכמה מקומות באוה"ת מציין לד"ה זה בשם ”בת"א גבי פורים". מאמר זה מצויין יותר מששים פעמים בלקו"ת בלבד. ובהרבה מקומות בדא"ח כשמבארים ענין כלים דאצי' וענין הקו, שכאן מבאר לפי שיטת דעת הפרדס בענין הכלים, אבל באגה"ק סי' כ מבאר לפי שיטת האריז"ל.

התורה היא בחי' פנימיות: ראה בלקו"ת שלח מט, ד. ובאוה"ת פ' שלח ע' תרמח דזה סותר למ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה שח"ס למעלה מגלגלתא, וכאן מבאר דגם לגבי בחי' מו"ס שייך לומר שיש בחי' בגלגלתא שהיא גבוה יותר, ומתרץ שהמאמר כאן מיוסד ע"פ מ"ש בע"ח שער א"א פ"ג דשם מבאר ע"פ הזהר דבגלגלתא יש בו בחי' שלמעלה ממו"ס. ע"ש בארוכה.

בגדר — אין זה דרך עו"ע: ראה אגה"ק סי' כ ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

מתחלה הי' אור א"ס ב"ה ממלא את כל החלל: אוצ"ח בתחלתו. וראה בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בהוספות לויקרא נא, ב. ובד"ה וירד ה' על הר סיני תרמ"ג.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

ובע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה.

הקדמה אחת . . בחכמה עשית: מובא באוה"ת מג"א ע' ער. וראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקפד. ענינים ע' קד. רב.

על גליון תו"א מחסיד: לקו"ת דברים ד' ס"ח ב' ס"ט א' בד"ה שבת שבתון המחשבה והדיבור שלמעלה הן בבחי' ממכ"ע ע"ש אות א'.

הא' היא בבחי' א"ס ממש: ראה בסה"מ תרס"ו ע' קסב: ”והיינו ההמשכה דבחי' מחה"ק דאנא אמלוך שזהו בחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' סובב ומקיף הכללי על כללות ההשתל'", ע"ש. וראה בד"ה חביבין ישראל תרע"ו (בסה"מ תער"ב-עו) ע' קז.

והב' בבחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בלק ע' תתקפד ובענינים ע' רב.
בסה"מ תרס"ו ע' קסב ”והיינו בחי' הקו וחוט הנמשך מאור א"ס שהוא המשכה שבבחי' גבול ומדה להיות בבחי' או"פ בעולמות שיתיישב בבחי' פנימיות בכלים דע"ס כו' שא"א שיקבלו האור שבבחי' א"ס כ"א כאשר בא בבחי' מדה וגבול שזהו בחי' הקו כו'", ע"ש. ”ולפמ"ש בהביאור דיביאו לבוש מל' דהקו הוא בחי' גבול, יקשה לכאורה הלא האור מעין המאור כו', ויובן עפמ"ש בד"ה אוא"ס למה נק' א"ס בהג"ה שם אות ה') ד"ה וידעת היום תרמ"ז ע' מד. וכנראה הכוונה להנדפס באוה"ת ענינים ע' קע.
ובד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב כ' שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד.
ובסה"מ תרמ"ו-ן ע' שצז מעיר ”וממ"ש בהביאור דהגבול של הקו הוא ע"י הצמצום, נראה שלא נאמר שהקו הוא בחי' כח הגבול שבא"ס, אלא הוא ג"כ בחי' בבע"ג אלא שנתצמצם עד שנמשך רק בדרך קו שיאיר ויומשך רק לפי ערך המקבלים ומתלבש בתוכן בפנימיותן להחיותן בגילוי כו'" ע"ש.

שאין הפי' סוכ"ע: ראה תניא פרק מח (סז, ב).

מלכות — ורצון עליון זה . . נמשך החיות כך: בד"ה ומקנה רב תר"ן ע' שעח מוסיף: ”(משמע מזה שיש התחלקות בהחיות, והלא בבחי' סוכ"ע אין התחלקות וכמ"ש אח"כ והוא המחי' את כל העולמות בשוה והוא החיות בהעלם והתחלקות שייך בהחיות בגילוי שמצד ממכ"ע דהיינו ההמשכה בבחי' גבול המבואר שם. וי"ל דהנה התהוות היש בכלל הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע ואף שאינו דומה היש דעשי' להיש דאצי', דהכלים דבי"ע הם בחי' יש ממש שנבראו בדרך יש מאין וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד משא"כ הכלים דאצי' הם אלקות . . אך מ"מ גם הכלים דאצי' הם בחי' יש . . ולזאת אצי' ועשי' שוים קמי' ית' דשניהם הם בחי' יש והוא יש הנאצל ויש הנברא, והתהוותם הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע כולם בהשוואה אחת שאין ערוך ביניהם לגבי בחי' אוא"ס הסוכ"ע כלל כו'", ע"ש. ובד"ה קרוב ה' תרס"ח כ': ”והוא בחי' אוא"ס הסוכ"ע שאינו בגדר התלבשו' בעולמות וע"ה שהוא נמצא בכ"מ ולית אתר פנוי מיני' כלל .ֿ. אך זהו לא בבחי' התלבשות ותפיסא בהם דהגם שנמצא בכ"מ מ"מ אין האור מורגש כלל בנבראים". ובאוה"ת דרושים למגילת אסתר ע' ער ז"ל: ”ופי' בחי' הא' בחי' רצה"ע רדכ"ר ורצון עליון זה הוא המחי' ממש את כל העולמות בשוה בבחי' מקיף וסוכ"ע, ובחי' הב' זהו"ע הקו"ח שהי' ע"י הצמצום ומקו"פ שהוא הסתלקות בחי' א"ס שלא להיות בגילוי בחי' א"ס אלא בבחי' גבול ומדה והוא ראשית הגילוי בחכמה" עכ"ל שם.

והוא המחי' את כל העולמות בשוה: בד"ה תקעו תר"ן ע' שפ ”הכוונה במ"ש . . כי מחמת שעלה ברצונו כך נמשך החיות כך ר"ל על בחי' האו"פ ומ"ש והוא המחי' כולם בהשוואה זהו קאי על בחי' אוא"ס הסוכ"ע".

למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם: תהלים קטו, ב.

כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

הי' ממשיך רבוא רבבות ספי': באוה"ת ענינים ע' קסה מבאר זה.

ומה שנאצלו י"ס: מובא באוה"ת שלח ע' תצד.

בבחי' הקו . . בחי' גבול ומדה: בהביאור לפתח אליהו שבתו"א לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע תרנ"ח כ' שזהו לשיטת הפרדס שגם בהאור שייך חכמה וחסד. וכ"ה בד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד. ובד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד, שזה ע"פ דעת העה"ק והפרדס שבאורות יש ג"כ ע"ס כו', אמנם ברוב הדרושים מבואר שהקו הוא ג"כ המשכה שבבחי' בלי גבול, והיינו דשרשו הוא מבחי' אוא"ס הבלתי בע"ג והוא מעין המאור שהוא ג"כ בבחי' א"ס, ע"ש. בסה"מ תרס"ה ע' רס מציין לכאן.

ע"פ צמצום ומקום פנוי: ”כן הוא גם בדפוס הראשון ”ע"‘". אבל ראה ד"ה יביאו לבוש שבשערי אורה פפ"ד (וכן לקמן בדרוש זה בתו"א): ”ע"י". לקוטי שיחות ח"ז ע' 41 הערה 18.

שהוא הסתלקות . . אלא בחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה והי' ה' לי. אוה"ת ענינים ע' קנו.

והיא ראשית הגלוי בחכמה: ראה סד"ה החדש הזה תרס"ו. ובלקו"ש ח"ז ע' 41 ”ד. ה. אַז דער גילוי וואָס קומט אין חכמה איז געקומען דורך אַ צמצום".

נתוח האברים שהוא ע"פ חכמת הנתוח וכן חכמת התכונה: ראה מאמרי אדה"א במדבר כרך ג ע' א'תפט שכ' ”כחכמת הרפואה וחכמת התכונה הוא יותר מוברר וחכמת הטבעית מעורב" ע"ש. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תפ.

למעלה עד אין קץ: ראה בתורת שמואל תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' תנט.

הגבלת כלי הוא מחמת אוא"ס הסוכ"ע שלא בדרך הקו וחוט: ראה בביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בלק ע' תקג. וראה בד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד.

שהכלי נעשה מהכאת או"מ באו"פ: בסה"מ תרכ"ז (אותיות מרובעות) ע' תנה. סה"מ תער"ב ח"א ע' קטז מציין לכאן. ראה גם באוה"ת תצוה ע' א'תרח וע' א'תרכו. מג"א (הוצאת תש"נ) ע' קד.

שו"ה גמל — אלא בבחי' הנפש בלבד: ראה אגה"ק סי' כ. אוה"ת ענינים ע' קכז ושם מציין ללקו"ת ואתחנן ב, ב. וראה אוה"ת ואתחנן ע' רכז.

אין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

אבל האתרוג עצמו: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפב. ד"ה בראשית ברא תרנ"ה ע' טז.

ע"י האתרוג גשמי יעורר למעלה מעלה מאד: ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).

וא"ת א"כ איך נתהוו: מובא באוה"ת סידור ע' קנח ומציין ע"ז ”ואפשר ע"ז יצדק המשל כמו גידול העשב מהמזל שברקיע והרי העשב אינו מערך המזל, ולכן שיתגשם ההשפעה כ"כ הוא ע"י אמצעות העשב שנגדל מכח הצומח אשר בארץ, וכך המשכת אלקות שיבראו היכלות ק"נ הוא ע"י אמצעות האותיות דשבה"כ כו'", ע"ש.

אין רע יורד מלמעלה: ב"ר נא, ה. אגה"ק סי' יא. ראה לעיל לב, א.

שאור הסובב נותן בו כח ועוז: ראה אגה"ק סי' כ (קלא, ב).

ע"פ חילופים ותמורות: ראה תניא ח"ב פ"א וי"א ובליקוט פירושים שם.

וזו מעלה יתירה בדברים הגשמיים מבח"ע: באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובענינים ע' רב ”נשמע מזה שכח ומהות החכמה לגבי הקו וחוט אין נק' יש מאין". ראה שם בארוכה.

ומרדכי יצא: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר.

ומרדכי יצא מלפני המלך: אסתר ח, טו.

יוה"כ פירושו כמו פורים: ראה ת"ז תי' כא (נז, ב): פורים אתקריאת ע"ש יום הכפורים. ובד"ה על כן קראו תשי"ג.

פור הוא הגורל: אסתר ג, ז.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה