אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

ויקהל

כי תשא

דף פו

ויקהל משה: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שלט עם ביאור. הנחה אחרת במאמרי אדה"ז פרשיות ע' תז.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הערה — באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קכט. קיצורים בכרך ז ע' ב'תשצט. ובכרך ח ע' ג'קכא. וראה בכרך ז ע' ב'תשצא.
בלקו"ת שה"ש נא, ב מציין לד"ה זה.

דף פז

הפך הסדר: ראה באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קלב.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

בתוכו לא נאמר: נסמן לעיל ל, ד.

והלך לפניך צדקך: ישעי' נח, ח.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

שו"ה רק — עד"מ הארה בעלמא: ראה אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקנ. ובאגה"ק סי' כ (קלא, ב) ובליקוט פי' שם.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ישתבח שמך . . ומלך עולם: בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שלט מבאר שזה נק' לבוש מל', ודילג שם מכאן עד פז, ב שו"ה נמשך — והענין כי הנה רמ"ח מ"ע.

והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו.

הוא — פי' וענין אוא"ס: ראה בד"ה ביום השמע"צ תרס"ו ע' לו. ובאוה"ת ענינים ע' קמז. וע' קסא.

למה שכינו המקובלים: ראה לקו"ת פקודי ז, ב. אוה"ת ענינים ע' קסא.

עד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה לעיל סג, ב. לקו"ת בהר מג, ב. אוה"ת ענינים ע' קעה.

בבחי' לבדו: ראה לקו"ת בהר מא, ג.

ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.

ימי שנותינו בהם שבעים שנה: תהלים צ, י.

בחי' מקיף . . בחי' או"פ: ראה דרמ"צ מצות בנין מקדש אות א.

רמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל. ליקוט פירושים — חיטריק לתניא פ"ד.

נק' מצות המלך: ראה לקו"ת פ' במדבר ביאור לד"ה וידבר גו' אנכי ס"ב. ופ' ואתחנן ד"ה למען תירא.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

ומרדכי יצא מלפני המלך: אסתר ח, טו.

ומקיף עליהם מלמעלה: בבוך באב' 13 נוסף הגה"ה: (היינו בחי' סוכ"ע והארה הנמשכת בפנימיות להיות ממכ"ע הוא רק הארה דהארה כו' וזהו כי נשגב שמו לבדו כו').

ויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

חצבה עמודי' שבעה: משלי ט, א.

תר"ך עמודי אור: פרדס שער ח' פ"ג.

מארז"ל שבשבת נתוסף . . נשמה יתירה: ביצה טז, א. תענית כז, ב. ראה בארוכה בלקו"ש חל"א ע' 191 ואילך בענין נשמה יתירה ע"פ נגלה וע"פ הזהר.
בלקו"ת בהר מד, ג. שה"ש ט, א. באוה"ת בלק כרך ג ע' א'מב. סה"מ תרל"ג ע' רפ וע' שב מציין לכאן. וראה לקו"ת מטות פד, ג.

מהו ענין הנשמה יתירה: עי' בסידור ע"פ נשמת כל חי תברך את שמך, וכאן פי' ענין הנשמה יתירה ע"ד אית רצון הנמשך מהשכל ואית רצון שלמעלה מהשכל, עי' בתו"א פ' שמות בד"ה כי טובים דודיך, ובד"ה במדבר סיני דרוש הראשון (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך באב' 57 קלג, א). ושם בדף שנח כ' ”ואף שהנשמה מבינה ואיך הוא למעלה מהשכל, צ"ל ע"ד שבינה לגבי ז"א כמו כתר, ולכן נק' הוא". ראה זח"ג רמב, ב.
קטע מובא בסה"מ תרכ"ז ע' עד.

תמליכהו בשמים וארץ: ברכות יג, ב.

כשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א. ראה לעיל פד, ד.

ועיין בזהר פ' תרומה דקל"ד ע"ב: אינון אמרו כמה דלית בליבך אלא אחד דאנת ברזא דעלמא עילאה ואיהו אחד אוף אנן דאנן ברזא דעלמא תתאה איהו אחד וע"ד אדכרו תרי לבבות רזא דעלמא עילאה דאיהו ליבא דיעקב ורזא דעלמא תתאה דאיהו ליבא דבנוי" — נעתק באוה"ת במדבר כרך א ע' מב.

ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.

ואהבה זו נולדים ונמשכים מהשכל: עי' לקו"ת ויקרא לו, ב.

בשבת ניתוסף בכל א' נשמה יתירה: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' תרנה.

והיינו בחי' אהבה ורצון לה' שלמעלה מן השכל: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' רצ. אוה"ת דרושים לשבועות ע' קא.

אית רצון ואית רצון: בלקו"ת בהעלותך כט, ד מציין לכאן. ראה דרמ"צ מצות לא תבערו אש אות א. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרצב שמביא קטע מכאן.
בכמה מקומות מובא זה בשם הזהר. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 113 שמציין לזח"ג קכט, א. ע"ש. ראה ד"ה החודש הזה לכם תש"ל.

שער החצר הפנימית הפונה קדים: יחזקאל מו, א.

בעשרה מאמרות נברא העולם: אבות פ"ה מ"א.

ובראשית . . נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

קדים . . שלמעלה מבחי' ראשית: בבוך באב' 13 נוסף: ”(ואע"ג דקדים דכאן פירושו לפי פשוטו מזרח מ"מ לפי האמת יש לפרשו ג"כ למ' בחי' קדם דהיינו קדמונו של עולם וע"ד דפי' בזהר פ' נח דף ע"ד ב' לשון מקדם וע"ש דף ע"ה ב' קדים דכאן מפרשו ג"כ לשון קודם וכ"ה בפרדס שט"ז פ"ה וכנודע ג"כ הפי' בענין רוח קדים דקריעת ים סוף)".

עריבים עלי: שהש"ר א' ע"פ כי טובים דודיך. ראה ע"ז לה, א.

דף פח

שהרצון התחתון . . כלי הוא לגילוי רצון העליון: בד"ה טוב טעם תרס"ה ע' יב מציין לכאן.

אל דעות ה': שמואל-א ב, ג.

רק אתכם ידעתי מכל משפחות: עמוס ג, ב.

והאדם ידע ל' התקשרות: ראה תניא פ"ג ובליקוט פי' ומ"מ — חיטריק שם

וזהו ענין הנשמה יתירה דשבת: ראה גם לקו"ת שה"ש יט, א [אוה"ת דרושים לשבועות ע' קא].

ומשביע לכל חי רצון: תהלים קמה, טז.

בחי' הארה מקדושת שבת: ראה לעיל ט, ב. וש"נ.

נמשלה התפלה לסולם: ת"ז תי' מה. וראה זח"א בהשמטות רסו, ב. זח"ג שו, ב. לקו"ת בשלח ב, ב. באוה"ת ויצא כרך ה תתמ, ב ואילך ע"פ ויחלום.
ראה לעיל ב, ב.

והנה סלם מוצב ארצה: בראשית כח, יב.

שו"ה שנעשו — (ועבמ"ש: בבוך באב' 13: ”(וביאור ענין תוס' נשמה יתירה יש לבאר ג"כ עפמ"ש בפסוק יונתי)".

ועבמ"ש בפסוק יונתי: לקו"ת שה"ש יט, א.

התורה היא נגד בחי' כלי המשכן: היינו בחי' התורה כמו שנמשכה בחכמה ובמדות, אבל שרש התורה היא בחי' רצה"ע.
(ואף שלענין הארון מבואר שם [בתו"א כאן] שהוא ”כמו שהתורה בשרשה" — הכוונה בזה הוא שבבחי' ההתגלות גופא, ראשית ושרש הגילוי הוא בחכמה (ארון), אבל גם זה הוא בכלל ”נפקת" (לקו"ש ח"ו ע' 217 הערה 47 בשוה"ג).

שבת . . אותיות תשב: נסמן להלן פח, ג.

פיה פתחה בחכמה: משלי לא, כו.

ותורה אור: משלי ו, כג.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

ארז"ל חכמת זו סדר קדשים: שבת לא, א.

גבי ר' אבהו שצהבו פניו: ירושלמי שבת פ"ח ה"א.

ושלשה קנים יוצאים: שמות כה, לב.

שתושב"כ נק' מוסר אביך . . ותורה שבעל פה נק' תורת אמך: אגה"ק סכ"ט.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

ישראל מפרנסין: שהש"ר א ע"פ לסוסתי. זח"ג ז, ב. וראה ילקו"ש פ' פקודי רמז תיח.

שבת אותיות תשב: ראה אגה"ת פ"י. ד"ה מזמור שיר ליוה"ש לאדהאמ"צ. ב"ר ספכ"ב (ביפ"ת שם).

ואני תפלתי לך ה' עת רצון: תהלים סט, יד.

כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

כל הקורא ק"ש בלא תפלין: ברכות יד, ב. בלקו"ת שלח מא, ג. מציין לכאן.

זהו עדות שקר כו': בבוך באב' 13 נוסף: ”ולכן קרקפתא דלא מנח תפילין הוא פושעי ישראל בגופן ועיין בסידור בענין חציף עלי מאן דמצלי בבקתא כו'".

פיה פתחה בחכמה: משלי לא, כו.

בחי' תורה וגמילות חסדים: בבוך באב' 13 נוסף: ”(ובזה יובן מ"ש קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך שכדי שתהי' רעיתי יפתי בחי' תורה ומזון בחי' לבושים דמעשה המצות יפתי הוא על ידי שמתחלה קומי לך ממטה למעלה ועי"ז אח"כ תהי' רעיתי יפתי ולכי לך מלמעלה למטה להמשיך גילוי אור א"ס ב"ה)".

קחו מאתכם תרומה: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' קכה. וראה לקמן קיג, א ביאור מהנחת כ"ק אדה"א עם הגהות מהצ"צ.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הנחה אחרת מהמאמר עם הגהות באוה"ת ע' ב'קנב (ההגהות נכתבו אחר הדפסת התו"א). קיצורים או הערות בכרך ז ע' ב'תת. בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תריא.

קחו מאתכם תרומה לה': שמות לה, ה.

תרומה לשון רוממות: בסה"מ תקס"ח מביא ראי' ”כמ"ש בזהר מאי תרומה ארמותא". זח"ב קמז, א.

ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.

כי הנה נודע שיש ב' בחי' בהשתלשלות: קטע מכאן הובא בספר החקירה נה, א. בסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תג.

(שהחיות מתלבש . . בכל עולם לפי ערכו): הגה"ה זו ליתא בספר החקירה שם ובסה"מ תרל"ה שם.

דף פט

אתה עשית את השמים: נחמי' ט, ו.

הנני ממטיר לכם לחם מן השמים: שמות טז, ד. ראה יומא עה, א.

וברדת הטל ירד המן: במדבר יא, ט.

לחם אבירים שמלאכי השרת נזונים בו: נסמן לעיל טז, א.

וטחנו ברחים: במדבר יא, ח.

כי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.

טלא דנטיף מעתיקא לז"א: זח"ג קכח, ב. קלה, ב.

לחם אבירים שנבלע ברמ"ח אברים: יומא עה, ב.

בשבת לא ירד המן: ראה לקו"ש ח"ד ע' 1037 בהערה 19.

שאין לך עשב שאין לו מזל: נסמן לעיל ח, ד.

ואתה מחיה את כולם: נחמי' ט, ו.

היש בה עץ אם אין: במדבר יג, כ.

ופי' הזוה"ק שם: קנח, ב.

והחכמה תחי': קהלת ז, יב.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

ואין פי' סובב: ראה תניא פמ"ח. שורש מצות התפלה פ"מ. שם מצות פו"ר ב, ב.

הלא את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

קדמון לכל הקדומים: ראה ת"ז תי' יט (מב, א). תי' ע' (קכ, א). וראה ג"כ בע"ח ש"א ענף א-ב.

שמלך שמו נקרא: פיוט אדון עולם.

אין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. נג, ד.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

האותיות מאל"ף עד תי"ו: ראה שעהיוה"א פ"ב.

שבעת ימים תאכל מצות: פ' ראה טז, ג.

והענין שיש בנפש הבהמית ז' מדות רעות: קטע מכאן מובא באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תנז עם הגהות.

וספרתם לכם ממחרת השבת: ויקרא כג, טו.

שתקדים תחלה בחי' אתכפייא . . בטול: עי' באוה"ת פ' עקב ע' תקפב.

כמשל הגרעין הנזרע: בלקו"ת פקודי ד, ד. סה"מ תרל"ב ע' יח מציין לכאן.

כי קא גביל עפרא בעלמא הוא: ראה בה"ג הל' יו"ט. גירסת ראשונים בתמורה לא, א. ועוד.

כי מצה בחי' אתכפייא: בלקו"ת פקודי ה, ב מציין לכאן.
בלקו"ת במדבר ג, א. ופ' נשא כ, ג מציינים לכאן בענין שיש בה מעלה לבחי' אתהפכא.

אין בה טעם כמו החמץ: ראה לקו"ת ויקרא ו, ד.

ונפשי כעפר לכל תהי' . . פתח לבי בתורתך: ברכות יז, א. בסיום תפלת שמו"ע. וראה לקו"ת במדבר טו, ג. ש"ש סה, ג. בסה"מ תקס"ח ע' קכח: דלכאורה אינם שייכים זה לזה.
בלקו"ת בלק סח, ב מציין לכאן.

ועד בחילופי אתוון אחד: זח"ב קלד, א (הוא"ו מתחלף באל"ף בחילופי אהו"י והעי"ן בחי"ת באותיות אחה"ע — רמ"ז הובא בניצוצי אור שם). הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 242. ובכ"מ.

כ"מ שנאמר ועד אין לו הפסק: עירובין נד, א.
נתבאר בארוכה באוה"ת בשלח ע' תקסז: ”כ"מ שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק כו' ועד שנאמר ה' ימלוך לעולם ועד".
בלקו"ת חקת סא, ד. מציין לכאן.

והוא מה שאין בה שינויים: להעיר מלעיל מד, א — שענין ההודאה הוא בחי' דומם — לקו"ש חכ"א ע' 23.

דמאן דנפיל מדרגיה אקרי מות: ראה זח"ג קלה, ב. הובא בע"ח שער שבה"כ פ"ב ובכ"מ. ובמד"ר ר"פ ויחי: ואין מות אלא [לשון] השפלה.
ראה גם לקמן קיז, ב.

כד אתכפייא סט"א: ראה זח"ב קכח, ב ואילך. תניא פכ"ז. לקו"ת ר"פ פקודי. שם פ' בהעלותך לו, ב. שם פ' חקת ד"ה על כן יאמרו פ"ב סה, ג. סה"מ תש"י ד"ה באתי לגני פ"א ואילך. נתבאר בארוכה בסה"מ אעת"ר ע' קנז ואילך.

ככה יעשה איוב: איוב א, ה.

נדיבי עמים נאספו: תהלים מז, י.

להושיבי עם נדיבים: תהלים קיג, ח.

כרוה נדיבי עם: במדבר כא, יח.

וכל הבארות אשר חפרו: בראשית כו, טו.

דף צ

שהבאר הוא בחי' גילוי: קטע מכאן מובא באוה"ת פ' תולדות כרך ד תתיד, ב.

צור לבבי: תהלים עג, כו.

הלוך ונסוע: לך לך יב, ט.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה