אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פתיחה בדברי אגדה › דף ה.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פתיחה בדברי אגדה · דף ה.

דף ד:

תוס' בד"ה ע"פ הדיבור שאני וא"ת וכו' ונלפע"ד לתרץ קושי' תוס' דמכח בשר שנתעלם מן העין לא מצי להקשות דהוי מ"ל דה"פ עורבים תרי גברי ונקראים ע"ש מקומן והיו ישראלים וכדאיתא במדרש רבה פ' נח פ' ל"ג שדעת ר' יהודה כן לפמ"ש המתנות כהונה שם. ואזי ליכא להקשות א"כ עורבים מבעי' לי' דהא איכא למטעי כמ"ש התוס'. ז"א דהשתא ליכא למטעי לומר עורבים ממש דאיך יעלה על דעת לומר דאליהו הנביא יאכל בשר אשר הוא ספק אם הוא מן הנכרי או מישראל. וא"ל דא"כ לא הוכיח הגמרא ג"כ מידי דמומר לע"א מותר לאכול משחיטתו. דדילמא דתרי ישראלים אלו נטלו ממה דעובדי' זבח. ז"א דאי עובדי' זבח. אין חילוק לבין טבחי דאחאב לשאר בי טבחי דישראל. וא"כ מה אתא רב לאשמועינן שהי' מבי טבחי דאחאב. אלא ודאי דרב אתא לאשמועינן דאע"ג דלא זבח עובדי' הי' מותר משום דמומר לע"א מותר לאכול משחיטתו. ולפ"ז מתורץ גמי דלא הקשה הגמרא בלא זה אקרא גופא מאי עורבים דבל"ז הוי אמרינן דודאי תרי ישראלים היו ונקראים ע"ש מקומם וכנ"ל אבל השתא דמשני ע"פ הדיבור שאני שפיר מ"ל דהפי' עורבים ממש ואזי לא תקשי הא הוי בשר שנתעלם מן העין דמ"ל ג"כ ע"פ הדיבור שאני אזי מסתפק שפיר מאי עורבים ע"ז קאמר רבינא עורבים ממש ופריך ודילמא ע"ש מקומן ומשני שפיר עורבים מבעי' לי' דהא השתא שפיר איכא למטעי עורבים ממש משום דע"פ הדיבור שאני וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה