אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פתיחה בדברי אגדה › דף ג.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פתיחה בדברי אגדה · דף ג.

דף ב:

בתוס' ד"ה המניח קתני דיעבד א"נ כל זמן שיכול לתקן ע"י חותך כזית בשר יש לו לתקן אבל אי ליתא לכותי קמן שרי. יש להקשות מאי פריך הגמרא לקמן דף ד' ע"א. ולאביי קשיא סיפא וגם ל"ל לתרץ בדוחק יוצא ונכנס בא ומצאן קרי לי'. הא מצינו לתרץ בפשיטות דלאביי עדיף יוצא ונכנס מבא ומצאו כמו לענין יין נסך ובליתא קמן ביוצא ונכנס א"צ להיות חותך כזית בשר אבל בבא ומצאו אם הלך לו לא שרי אלא בדאיתא קמן וחותך כזית בשר ונותן לו ומש"ה קתני סיפא דוקא בא ומצאו. משום דבבא ומצאו הוא מלתא דפסיקא. דאינו שרי אלא דוקא בשחותך כזית בשר. משא"כ ביוצא ונכנס יש חילוק. דבדאיתא קמן צריך חותך כזית בשר ובדליתא קמן א"צ ואפשר לומר דהתי' של התוס' א"נ כל זמן שיכול לתקן ע"י חותך כזית בשר וכו' הוא רק לפי ה"א שמדחה מי קתני מניח המניח קתני דיעבד. אבל לפי המסקנא שמתרץ אביי התם לא נגע הכא נגע ופירש"י ז"ל הכא בהמה זו ביד הכותי נתונה. וכהרף עין שוהא או דורס הלכך לא סמכינן איוצא ונכנס עכ"ל. אזי מ"ל דמה"ט ראוי לאסור ביוצא ונכנס בדליתא קמן אף בדיעבד משום דישראל לא ירגיש ביציאתו כשהוא שוהא או דורס דכהרף עין יכול לעשות זאת וק"ל:

אך הא קשי' להך תירוץ א"נ וכו' מה מתרץ הגמ' מי קתני מניח המניח קתני דיעבד הלא אכתי קשה על אביי אם ביוצא ונכנס מותר בדיעבד בשאינו חותך כזית בשר בדליתא קמן. א"כ למה לא יהא מותר ליתן לכתחילה לכותי לשחוט ביוצא ונכנס על סמך שיחתוך לו כזית בשר דהא אם ילך לו לאחר השחיטה שרי בדיעבד. ובכל מקום דשרי בדיעבד מותר ליתן לו לכתחילה על סמך וכמ"ש הרא"ש ז"ל בשם הגאונים. דשרי ליתן לו לשחוט על סמך שיבדקנו. משום דבדיעבד שרי אי ליתא קמן לא שייך דלמא משתלי וצ"ע. אח"כ בא לידי ספר ראש יוסף וראיתי שהקשה כן בתוס' בד"ה המניח קתני דיעבד וכתב ע"ז ומכיון נראה וכו' דקרוב הדבר דודאי משתלי ע"ש ודבריו דחוקין:

רש"י ד"ה צריך שיהא יושב ומשמר רישא אסיפא לא תקשי וכו' והוא דחוק דהא מתני' דאין השומר נשנית תחלה ואפשר לתרץ קושית רש"י באופן אחר דמצינו לחלק דהך דהמניח איירי שאירע שמניח הנכרי בחנות והנכרי לא ידע שהישראל יהא יוצא ונכנס וכדמשמע לשון המניח פתאום ואעפ"כ מותר. דהא אפילו בא ומצאו מותר וקתני יוצא ונכנס מותר לאשמועינן דאפילו ביוצא ונכנס רק בדיעבד מותר אבל הך דאין השומר מיירי שהנכרי יודע שהישראל שומר ויוצא ונכנס מיד. ואזי מירתת. ומוכיח רבא מזה דא"צ דוקא בשחיטת כותי עע"ג כדאמר אביי אלא ביוצא ונכנס כה"ג סגי. וממילא מתורץ בזה קושית תוס' ד"ה המניח לא בעי למימר דמשמע דיעבד ולא לכתחילה. דהא מסיק דשרי אף לכתחילה מכח ההיא דאין השומר. דלפ"ד הנ"ל א"ש וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה