מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק כל הבשר · דף קח:
רש"י בד"ה לעולם לא מצטרפין וכו' וכי אמר רב לוקה על אכילתו שבא מיורה גדולה ולצדדין אמר רב למילתי' עכ"ל הנה בי"ד סימן פ"ז סעיף ו' כתב רמ"א י"א דאסור לחתות האש תחת קדרות של נכרים לפי שהם מבשלין בהם פעמים חלב פעמים בשר וכו' וכתב הש"ך בס"ק י"ח וז"ל ובמרדכי כתב שאסור לבשל בשר וכו' וכתב על זה הש"ך מיהו בשר לאו דווקא אלא ה"ה שאר דברים דזיל בתר טעמא מיהו אין בזה אלא חומרא בעלמא ע"ש וכתב על זה הכר"ופ בסימן פ"ז דף ק' ע"א וז"ל והנה הש"ך בס"ק י"ח כתב דה"ה שאר כלים שמבשלין בהם נכרים ג"כ אסור בהן לחתות דיש בהן בלוע ב"ות ומתבשל וסיים ואינו אלא רק חומרא בעלמא ולא ביאר הש"ך למה הוא רק חומרא אי הטעם דכיון דקי"ל בשבת אין בישול אחר בישול וא"כ כללא הוא בכל הדינין ומהיכי תיתי נימא בב"וח דכתיב לא תבשל והקפיד התורה על בישול דווקא דיש בישול אחר בישול ולכך לא הוי אלא חומרא בעלמא ודבר זה הי' נראה מסברא אלא דקשיא מהא דאמרינן בגמ' לכך אינו עולה על שולחן א' שמא יעלה באלפס רותח והוי איסור תורה כמבואר בגמ' וזהו וודאי דלא יעלה על השולחן בעת אכילה דבר שהוא חי וע"כ דכבר נתבשל רק יעלהו רותח וישים בו גבינה ש"מ כה"ג קרי בישול ואסור מדאורייתא עכ"ל ע"ש באורך ואני כתבתי בתשובה דלא קשיא מידי מגמ' זו דלעולם מצ"ל בב"בח נמי אין בישול אחר בישול רק דהתם איירי שהגבינה או החלב צונן וכשמשים אותה להבשר בתוך אלפס רותח אזי מתבשל החלב והבשר יחד מחמת חום כלי ראשון דזה מקרי בישול חדש דהא החלב עדיין לא נתבשל ואפילו את"ל דהגבינה או החלב נתבשלו כבר אעפ"כ מקרי בישול חדש עתה דהא דרך בישול יחד אסרה התורה ועדיין לא נתבשלו הבשר והחלב יחד גם ביארתי שם פירוש אחר על מ"ש הש"ך ואינו אלא חומרא בעלמא לפי שישנו כמה חששים שמא לא נתבשל ב"בח בקדרה זו ואת"ל דנתבשל שמא נתבשל הבשר אחר מע"לע מהחלב או להיפוך ואת"ל דנתבשלו יחד שמא הי' החלב ס' כנגד הבשר או להיפוך ואפילו לא הי' ס' דלמא עכשיו הוא מע"לע מהבישול ב"בח והוי נט"לפ בפרט דסתם כלי נכרים אינן ב"י ואפי' אין עדיין מע"לע דלמא עכשיו שמבשל בקדרה זו שאר דברים הוא ס' כנגד הבלוע של ב"בח ולכן אינו אלא רק חומרא בעלמא ולפענ"ד יש להוכיח מדברי רש"י זו דאין בישול אחר בישול בב"בח דאל"כ ל"ל לרש"י לפרש בדוחק לצדדין קתני הו"ל לפרש דתרווייהו מיירי בבא מיורה גדולה דהא עיקר הדבר מה דקאמר רב ואינו לוקה על בישולו לאשמועי' דלא מצטרפי דאי מצטרפין אבישול נמי ללקי וא"כ מצ"ל דאתי נמי לאשמועינן בשנתבשל כבר ביורה גדולה ונצטנן ועתה רוצה לבשלן עוד פעם דלא לקי מטעם דלא הוי אלא חצי זית בשר וחצי זית חלב דליכא שיעורא אבל אי הוי כזית בשר וכזית חלב שנתבשלו כבר יחד ביורה גדולה ונצטנן ובשלן עתה אזי שפיר לקי עלי' משום בישול ב"בח דיש בישול אחר בישול ולוי דס"ל בחצי זית בשר וחצי זית חלב דלוקה על בישולו משום דס"ל נמי דיש בישול אחר בישול אלא וודאי דס"ל לרש"י דלכ"ע אין בישול אחר בישול ואזי לא מצינו לאוקמי הסיפא דאינו לוקה על בישולו בבא מיורה גדולה ונצטנן ובשלן עתה דא"כ מ"ט דלוי וגם ל"ל לרב למימר חצי זית דווקא הא אפי' אי הוי כזית מכל אחד נמי לא לקי משום דאין בישול אחר בישול לכן הוכרח רש"י לפרש ולצדדין קתני ודוק:
אך י"לד לפי מה דמפרש רש"י דלצדדין קתני א"כ לפלוג באכילה גופי' דאם בא מיורה גדולה לקי עלי' אבל אם בישל לכתחילה חצי זית בשר וחצי זית חלב יחד ואוכלן אינו לוקה ולפי מ"ש הריטב"א ד"ה לעולם לא מצרפינן א"ש דלק"מ דזה לשון הריטב"א והא דרב לצדדין אמרה וה"ק חצי זית חלב שבא מיורה גדולה לוקה על אכילתו אבל כשאין בא מיורה גדולה אפי' על בישולו אינו לוקה דלא אמרינן בישול כל דהוא אמר רחמנא וכיון דכן פשיטא דאינו לוקה על אכילתו דכל דלית בי' משום בישול לית בי' משום אכילה דלהכי אפקי' רחמנא לאכילה בלשון בישול דכתיב לא תבשל ג"פ עכ"ל ע"ש ואם כן א"ש ומצ"ל דכוונת הריטב"א לתרץ זאת דאתי לאשמועינן תרווייהו בישול ואכילה דהא אכילה ידעינן ממילא מכח כ"ש דבישול וק"ל:
תוס' ד"ה שנפל לתוך יורה רותחת ואר"ת דהא דקאמר הכא וכו' אבל מה שהי' בלוע מקודם פליט עכ"ל לפ"ז מצינן לתרץ קושית הרשב"א ז"ל ד"ה אילימא לא ניער וז"ל וקשה לי הא אמרינן לקמן קערה שמלח בו בשר וכו' ועוד אמרינן דגים שעלו בקערה וכו' ועוד דתנן וכו' דמצינו למימר דמש"ה אסורין לפי שפלטו מה שבלעו כבר וק"ל: