מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק השוחט · דף מא:
גמ' זה הכלל לאתוי מאי לאתוי עולת נזיר דמהו דתימא הא לא גדר אימר נדר בצינעה כתב המ"א בסימן א' ס"ק י"א בשם הטור לענין דלאחר פרשת החטאת לא יאמר יהי רצון לפי שאינה באה נדבה אלא כשעבר בשוגג וכתב המ"א על זה דהא חטאת מקרי באה בנדבה דמביא נזיר טהור דאמרינן בנדרים דף י"א דחסידים הראשונים שלא עשו שום חטא היו מתנדבים בנזיר כדי להביא קרבן חטאת להתכפר עליהן וכתב ושאלתי את פי הגאון הגדול מו"ה יצחק אב"ד דק"ק פוזנא בשנת תכ"ח והאריך בחריפותו ובקיאותו דחטאת נזיר אינו בא לכפרה לכן אי אפשר לאומרה על חטא אחר ע"ש והמ"א דחה דבריו לפי מה שפירש המפרש בנדרים ע"ש ולפענ"ד יש להוכיח קצת מסוגיא זו כדעת אא"ז הגאון מו"ה יצחק ז"ל דחטאת נזיר אינו בא לכפרה דאל"כ הו"ל להש"ס לומר הכא דזה הכלל לאתוי חטאת נזיר דדלמא כדר בצנעה דהא עולה אינו רבותא כל כך דעולה בא בנדב' אבל חטאת דאינו בא בנדבה כלל אלא כשעבר בשוגג הוה רבותא טפי דאיכא לאשכוחי' כשאמר לשם חטאת דהיינו חטאת נזיר דבאה לכפרה ואעפ"כ הוה נדבה ושחיטתו פסולה א"ו דחטאת נזיר לא מקרי בא לכפרה ואזי עולת נזיר וחטאת נזיר שווין: