אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק השוחט › דף ל:

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק השוחט · דף ל:

דף ל.

תוס' ד"ה החליד במיעוט סימנין מהו ור"ת הקשה לפי' הקו' דתניא בתוספתא שחט רוב הגרגרת בעוף אפי' אם גמרו לזמן מרובה שחיטתו כשרה ומפרש ר"ת דהכא בעי במיעוט קמא ובעי לרב יהודה דמכשר תחת העור וכו' ע"ש והנה מצ"ל דרש"י מיאן לפרש כפי' ר"ת משום דלא שייך להסתפק בזה דבמיעוט ושט עד חצי הושט יהי' כשר אם שהה בה דהא רש"י כתב לעיל דף כ"ט ע"ב בד"ה פסולה ואפי' למ"ד אינה לשחיטה אלא לבסוף ולא מקרי שחיטת נכרי מיהו שחיטת ישראל נמי לא הוי והו"ל כקוץ בעלמא ואיטרפ' לה וכמו כן נ"ל לרש"י הכי דבכה"ג אם שחט מיעוט או חצי ושט ושהה כל היום כולו ואח"כ גמר איך נימא שיהי' כשר דהא עיקר ההכשר מחמת שגמר זה השחיטה שהוסיף עליו כל שהוא וא"כ לא יהא אלא שחט נכרי וגמר ישראל דפסול לכ"ע משום דהוה כקוץ בעלמא וטריפה ואיך נימא דדבר שהוא טריפה חוזר להכשירן מש"ה לא כראה לי' לרש"י לפרש כפי' ר"ת תו קשיא לי' לרש"י על פי' ר"ת דהו"ל למפשט האי בעיי' דבמיעוט קמא דושט פסולה מברייתא דלעיל דף כ"ט ת"ש שחט חצי גרגרת ושהה בה כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתה כשרה ואם איתא דבמיעוט ושט נמי שחיטה כשרה הו"ל למנקט בברייתא רבותא טפי אפי' שחט חצי ושט ושהה בה כ"ש וגמרה נמי שחיטתה כשירה ואין לומר דהך ברייתא מיירי מדרבנן ובושט עכ"פ פסול מדרבנן ז"א דהא מתרץ הגמ' לעיל הקושיא על רב תנן חצי א' בעוף וכו' מדרבנן דלמא לא אתי למעבד פלגא משמע דרב מיירי מדאורייתא ומדפריך הגמ' מהך ברייתא דשחט חצי גרגרת ארב משמע דנ"ל דהך ברייתא נמי מיירי מדאורייתא ואזי שפיר ממאן רש"י לפרש כפי' ר"ת ומ"ש ר"ת מתוספתא שחט רוב הגרגרת בעוף וכו' מצינו לתרץ אליבא דרש"י דהנה י"ל דלמה נקיט הברייתא לשון זכר וגמרו הו"ל למנקיט וגמרה לשון נקבה דהא קאי אגרגרת או אשחיטה שהוא לשון נקבה וכברייתא דלעיל דף כ"ט שחט חצי גרגרת ושהה בה כ"ש וגמרה וכמו כן איתא הלשון בתוספתא שהביא התוס' וז"ל ומ"ש בתוספתא שחט חצי הגרגרת ושהה כ"ש וגמרה שחיטתו פסולה טעות סופר הוא כו' נקוט נמי בלשון נקבה וגמרה מש"ה מפרש רש"י הברייתא באופן אחר דלא כפי' ר"ת אלא ה"פ דמש"ה נקיט וגמרו לשון זכר משום דקאי אדלעיל ארוב ואתי לאשמועינן דאפי' אם גמר אותה הרוב של הגרגרת לזמן מרובה שחיטתו כשרה דהא לכתחילה הוה כחצי קנה פגום דלא מיטרפא העוף בי' ואח"כ הוסיף עליו כ"ש ואזי אפי' גמרו אותה הרוב לזמן מרובה אין שייך בי' שהייה דהא בחצי קנה פגום ליכא שהייה ועיקר השחיטה היא מה שהוסיף עליו כל שהוא אבל לעולם מצ"ל כדעת רש"י דאם שהה לאחר ששחט רוב הגרגרת שיעור שהיי' ואח"כ גמר כל הגרגרת דפסולה משום שהייה במיעוט בתרא ודוק:

הנה הב"י הביא דברי הרמב"ם בסימן כ"ד וז"ל והרמב"ם בפ"ג כתב וכן אם שחט מיעוט הסימנין בהחלדה וגמר השחיטה שלא בהחלדה הרי זו ספק נבלה נראה מדבריו שהוא מפרש בעיא זו מיעוט הסימנין בהחלדה וגמר שחיטתו שלא בהחלדה מהו אי אמרינן שיעור הכשר שחיטה דהיינו רוב סימנין בעינן בהחלדה או דלמא אפי' מיעוט בהחלדה פסול עכ"ל אבל הטור מפרש הרמב"ם בע"א וז"ל והרמב"ם פי' במיעוט קמא שהחליד תחת מיעוט הראשון ושחטו ממטה למעלה ואח"כ גמר השחיטה כדרכו וכן אם שחט רוב סימן א' בבהמה והחליד הסכין תחת מיעוט הנשאר דזהו החליד בין סימן לסימן ושחט סימן השני זהו בכלל ספק נבלה אבל החליד במיעוט בתרא כשר וכתב הב"י אדברי הטור וז"ל ומ"ש רבינו שהרמב"ם פי' שהחליד הסכין תחת מיעוט הראשון וכו' איני רואה מהיכן למד רבינו לומר שהרמב"ם מפרש האי בעיא כן ומ"ש הוא הנכון ומבואר בדבריו והת"ח כתב דנ"ל להטור דוחק לומר כהך פי' א' של ר"ת דזהו כפי' הב"י דהיינו שתחב הסכין במיעוט הסימן בחלדה ושחט אח"כ ברוב שלמטה כדרכו והכה לא אוכל לדעת מה זה שנראה לז להטור דוחק לפרש כפי' הב"י וכמ"ש הב"י איני רואה מהיכן למד רבינו לומר כן ונ"ל דברי הטור דמש"ה מפרש דברי הרמב"ם כפי' ב' של התוס' אי נמי שתחב הסכין תחת מיעוט קמא מלמטה למעלה ואח"כ שחט הרוב כהלכת' ולא כפי' קמא של התוס' דהחליד הסכין תחת מיעוט הסימן ושחט ברוב שלמטה כדרכו ובעי לרב יהודה וכו' דא"כ תקשי לפשוט מרב יהודה אמר רב עצמו דהחליד במיעוט הסימן ושחט אח"כ כדרכו דכשר דהא מדנקיט ר"י אמר רב דוקא החליד בין סימן לסימן ולא נקיט רבותא טפי דאפי' החליד במיעוט סימן נמי פסול א"ו דס"ל לר"י אמר רב דהחליד במיעוט סימנין כשר ואין לומר הא מוכח מסיפא איפכא דדוקא תחת העור כשרה אבל החליד במיעוט סימנין פסול וא"כ יהיו הדיוקים סתרו אהדדי א"ו דנקיט תחת העור כשרה לרבותא כמ"ש התוס' משום דשחיטה לא שייכא בעור והוה חלדה טפי אבל סימנין דשייכא בהו שחיטה המיעוט שעל הסכין הוה כאלו נחתך ולא הוה חלדה וא"כ מוכח דלר"י אמר רב החליד במיעוט סימנין כשר ומצ"ל דאפי' לאמרי בי' רב כמי אפשטיה האיבעיא דמיעוט סימנין כשר דאל"כ אלא דס"ל לאמרי בי רב דתחת העור אינו יודע ומכ"ש מיעוט סימנין או ס"ל דמיעוט סימנין הוא ודאי חלדה הו"ל לאמרי בי רב לפרש דפליגי נמי אר"י אמר רב במיעוט סימנין דהא מר"י אמר רב מוכח דהחליד במיעוט סימנין כשר אלא ודאי דאמרי בי רב נמי ס"ל הכי דדוקא תחת העור אינו יודע משום דשחיטה לא שייכא בעור אבל החליד במיעוט סימנין הוה המיעוט סימנין כאלו נחתך מש"ה מפרש הטור כפי' ב' של התוס' שתחב הסכין תחת המיעוט קמא ופסקו מלמטה למעלה דאזי לא מוכח מדר"י אמר רב מידי דר"י אמר רב אתי לאשמועינן אע"פ ששחט מלמעלה למטה כדרך שחיטה אפ"ה פסולה ומ"ש הטור עוד וכן אם שחט רוב סימן א' בבהמה והחליד הסכין תחת מיעוט הנשאר מצ"ל דמפרש דברי ר"י עצמו החליד את הסכין בין סימן לסימן הכי דהיינו לאחר ששחט רוב סימן א' החליד הסכין תחת המיעוט הנשאר ולפ"ד הנ"ל מצינן לתרץ מה שיש להקשות על דברי התוס' דצ"ל להתוס' לפרש לאמרי בי רב שיש סברא להכשיר מותר מיעוט סימנין מתחת העור משום דהמיעוט הוה כאלו נחתך הו"ל לפרש דלעולם החליד במיעוט סימנין גרע מתחת העור והכי מבעי' לי' אליבא דאמרי בי רב אי הוה ודאי חלדה כיון שהיא בסימנין שהן בני שחיטה או דלמא מספקא לי' כמי בהא כדאיסתפק לי' בעור וכמו שמפרש הרשב"א ז"ל האיבעי' לאמרי בי רב אבל לפ"ד הנ"ל א"ש דהא ע"כ מוכח מדר"י אמר רב דאיכא סברא להכשיר החליד במיעוט סימנין טפי מתחת העור כנ"ל וא"כ אי הוה ס"ל לאמרי בי רב דהחליד במיעוט סימנין הוי ודאי חלדה או הוא בכלל תחת העור שאינו יודע הו"ל לאמרי בי רב לפרש הכי דפליגי נמי בזה וק"ל:

בא"ד ומיהו גם לפי' ר"ת קשה מתוספתא דתניא שחט מיעוט ושט ושהה כ"ש פסולה אלמא יש שהייה במיעוט סימנין קמא ע"ש ולפמ"ש הרא"ש ז"ל אליבא דר"ת וז"ל ומיבעיא לי' אע"ג דמיטרפא בנקיבת הושט דלמא לא פסלא שהייה אלא במידי דמנבלה בי' כגון אחר רוב הסימן ע"ש לפ"ז יש לתרץ קושי' התוס' מתוספתא על ר"ת דמצ"ל לענין ושט הכי קמבעיא לי' לר"פ דודאי ס"ל לר"פ ג"כ כששחט מיעוט ושט ושהה כדי שחיטה פסולה דהוי טרפה מהאי טעמא דכששהה או החליד בו לא הוי שחיטה כלל ואזי הוי כנקיבת הקוץ בעלמא וטריפה אך מבעיא לי' לר"פ בושט הכי אי הוה שהייה או חלדה במיעוט ושט והוי אפי' נבלה או לא הוי שהייה ולא חלדה כלל במיעוט ושט ומה דקתני בתוספתא פסולה הוי טריפה ולא נבלה ואזי לא קשה מהתוספתא מידי לר"ת אבל לענין גרגרת איבעיתי' דר"פ הכי אי הוי חלדה או שהוא כשר לגמרי ודוק:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה