אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק גיד הנשה › דף קב.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק גיד הנשה · דף קב.

דף קא:

גמ' ור"י ל"ל קרא ליתי איסור אבר וליחול על איסור טומאה שכן איסורו נוהג בבני כח ומפרש רש"י דהא שמעינן גבי גיד לעיל דמשום האי טעמא חייל וכו' וכן כתבו התוס' וי"לד מאי פריך הגמ' דאיך מצינן למילף מגיד דבשלמא גיד דמיא לטמאה שכן איסורו איסור עולם כמו טמאה ואזי גיד חמור מטמאה דאית בי' נמי החומרא שכן איסורו נוהג בב"נ אבל אבר דאינו חמור כטמאה שאין איסורו איסור עולם דהשחיטה מוציא מידי אבר מן החי מצ"ל דלא מהכי מידי הך שכן איסורו נוהג בב"נ וי"ל דאעפ"כ פריך הגמ' שפיר דראוי לאבר ליחול אאיסור טומאה מכח האי טעמא דאיסור מוסיף הוא כמ"ש התוס' דהא אפי' מאן דלית לי' כולל באיסור חמור באיסור מוסיף מודה ודוק:

גמ' וכי איצטריך קרא לר' אלעזר ואין להקשות דהא לר' אלעזר נמי לא איצטריך קרא דבלאו קרא נמי אבר חייל אטמאה דשיעור דאבר הוא במשהו בשר גידין ועצמות ובטמאה צריך דווקא כזית בשר וכדקאמר הגמ' לקמן על קושיא מתיב רב עמרם אכל אבר מן החי ממנה וכו' דמתרץ כדאמר ר"נ במשהו בשר גידין ועצמות וכמו כן כתבו התוס' לקמן בד"ה שאין בו כזית וז"ל ועוד א"כ אמאי לא חייל עליה איסור אבר מן החי כיון דליכא מטרפה אלא חצי שיעור ז"א דאעפ"כ איצטריך קרא על אבר שיש בו כזית בשר ולא פירש ממנו דעל זה חייב משום אמ"ה ולא משום בשר מן החי וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות מאכלות אסורות ודוק:

תוס' בד"ה כי איצטריך לר"א וא"ת אי קסבר בהמה בחייה לאברים עומדת וכו' אין לומר דמנ"ל לתוס' להקשות דלמא קסבר ר"א לאו לאברים עומדת ז"א דעכ"פ תקשי לר' יוחנן דמנ"ל הטעם דר' אלעזר דאיתקש לדם דלמא טעמו משום דקסבר בהמה בחייה לאברים עומדת וק"ל:

גמ' אמר רב גידל אמר רב מחלוקת בישראל אבל בב"נ ד"ה מוזהר על הטמאין כטהורין הנה הקשו התוס' לעיל דף ל"ג ע"א ד"ה אחד נכרי ואחד ישראל מותרין וז"ל וא"ת דבפרק ג"ה פליגי אי נוהג אמ"ה בטמאין ואמרינן מחלוקת בישראל אבל בב"נ ד"ה מוזהר על הטמאין כטהורין בשלמא לרבנן אע"ג דאין ישראל מוזהר על אמ"ה דטמאין מ"מ אסור לי' משום טמאין ולא אשכחן דלישראל שרי ולנכרי אסור אלא לר"מ דאמר אין נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד והא איכא אמ"ה דחיות ועופות הטהורין דלישראל שרי ולנכרי אסור וי"ל דמ"מ אמ"ה דידהו אסור משום דבעי שחיטה אע"ג דנכרי אסור במשהו בשר גידין ועצמות וישראל לא מיתסר אלא בכזית בשר הא אמר ר' יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה ולר"ל דאמר ח"ש מותר מן התורה דלמא לית לי' האי כללא וכו' והקשה מהרש"א על קושית תוס' וז"ל לא ידענא מאי קושיא דהא לר"מ מסיק התם דגרסינן בברייתא טהורה ומשמע בין ברישא בין בסיפא גרסינן הכי וא"כ במלתא דרב נמי לר"מ גרסינן טהורה וכו' והשתא אימא דקושטא היא דחיות ועופות הטהורין כיון דלישראל שרי לנכרי כמי שרי וכו' ע"ש ויש לתרץ קושית מהרש"א דע"כ מוכח דלרב לא גרסינן ד"ה מוזהר על הטמאה כטהורה אלא גרסינן על הטמאין כטהורין ואזי גם בברייתא גרסינן ברישא ב"כ מוזהר על הטמאין כטהורין דאל"כ קשה ל"ל לרב לאשמועינן דמודים חכמים דבב"נ מוזהר על הטמאה כטהורה פשיטא דהא טעמא דחכמים משום שבשרו אסור אזי אין אתה מצווה על אבריו והרי בשר טמאה מותר לב"נ וא"כ מקרי בשרו מותר ואזי בוודאי ב"נ מוזהר על הטמאה מקרא דאך בשר בנפשו דמו לא תאכלו אלא וודאי דרב אחא לאשמועינן במה דקאמר ד"ה דאפי' ר"מ מודה בזה דב"נ מוזהר על כל טמאין אפי' אחיה ועוף כמו שמוזהר על כל טהורין ואזי שפיר מקשו התוס' ומתורץ קושית מהרש"א ודוק:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה