אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק בהמה המקשה › דף סט.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק בהמה המקשה · דף סט.

דף סח:

תוס' ד"ה ותבעי לך ק"ק בירושלים רב חנני' הוו מיבעי לי' בעזרה וכו' ואפשר ליישב הכי לפמ"ש המהרש"א ומהר"ם דקושית אביי ותבעי לך ק"ק בירושלים לא מצי קאי אלא אליבא דמ"ד יש לידה משום דע"כ לא מצי איירי אלא בהחזיר כמ"ש המהר"ם כיון דאיירי בהחזיר לא מצי למבעי' אלא למ"ד יש לידה דלמ"ד אין לידה אפי' בלא חומת ירושלים מהני חזרה א"כ מש"ה ניחא לי' לרב חנני' טפי למבעי' בעזרה דאזי מצו למבעי' אפי' למ"ד אין לידה לאיברים בלא החזיר משום דחומת העזרה הוו כמחיצת אמו וק"ל:

תוס' בד"ה דאתא אבן פקועה דכוותי' שיש בו איסור יוצא ועיין במהרש"א שכתב ובהכי ניחא נמי אמאי לא מוקי תלמודא איבעי' דר' ירמי' למ"ד אין חוששין לזרע האב ואביו הוא בהמה מעלייתא ואמי' בן פקועה באיסור יוצא ע"ש קושית מהרש"א לא קשה אלא על התרצן דמסיק הכי קמבעי לן מהו לגמוע את חלבו כמשמעות לשונו אמאי לא מוקי תלמודא דעל המקשה לק"מ דלא רצה לאוקמי הכי דרק אמי' היא בת פקועה באיסור יוצא דאין הלשון משמע כן מדקאמר מהו לחוש לזרעו לשון זכר משמע שהאב הוא בן פקועה אבל להתירצן דמוקי האיבעי' בנקיבה דקאמר מהו לגמוע את חלבו וע"כ צריך להגי' אליבי' מהו לחוש לזרעה מקשה המהרש"א שפיר ל"ל לדחוק ולומר מהו לגמוע את חלבו מה שלא נזכר כלל בדברי ר' ירמי' וגם לישנא דר' ירמי' לא משמע הכי דא"כ ל"ל לר' ירמי' להזכיר כלל לזרעו אלא הול"ל מהו לגמוע את חלבו הול"ל טפי בכה"ג דאמי' היא בת פקועה ולמ"ד אין חוששין לזרע האב והאיבעי' היא על הולד אי שייך בי' איסור יוצא מחמת אמי' או לאו דאזי א"ש לשון לזרעה וק"ל:

בתוס' ד"ה אלמא א"ר יוחנן כו' אבל מצא בה בהמה גמורה שראוי להיות מותר ורגלי' רגלי יונה וכו' מותרת דלא ממעט ר' יוחנן מידי שראוי להיות מותר כשיצא לאויר העולם ע"ש והקשה הרשב"א ז"ל לפ"ד התוס' לא הו"ל להגמ' לתרץ בעינן פרסות וליכא אלא הו"ל לתרץ בעינן דמות בהמה וליכא ותירוצו דחוק ואפשר לומר דרוצה לתרץ ג"כ אליבא דר"ש מ"ט דדמות בהמה אסור וכמו קושי' ב' אלא מעתה קלוט במעי פרה ליתסר דמקשה סתם וקאי אליבא דר"ש דוקא עמ"ש התוס':

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה