אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק בהמה המקשה › דף סח:

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק בהמה המקשה · דף סח:

דף סח.

תוס' ד"ה אמר ר' יוחנן כו' תימא וכו' ויש להקשות מאי מקשו התוס' דלמא להכי איצטריך תרי קראי דפרס' איצטריך לאבר א' כגון פרסה וקרא דבשר בשדה אתי לאורויי כשיצא רובו לאחדים דהיינו שהוציא העובר ידו והחזירה וחזר והוציא יד השני והחזירה וחזר והוציא שדרתו והחזירה עד שהשלים לרובו כאיבעי' להו לדברי האומר אין לידה לאיברים דלקמן ואתא לאשמועינן דאפי' בהוציא רובו לאחדים נמי מותר או צ"ל דקושית התוס' הכי דא"כ לפשוט לקמן האיבעי' מכח קושי' זו לפ"ז לא מתרצו התוס' מידי מ"ש וי"ל דפריך לי' שפיר טפי וכו' דאעפ"כ תקשי להמסקנא מאי קאמבעי לי' תפשוט מכח קושי' זו דאסור וצ"ע:

גמ' מיתיבי בשר בשדה טרפה וכו' קצת קשה מאי פריך הגמ' דלמא הברייתא מיירי שיצא כולו או רובו דומיא דמעשר שני ובכורים דמיירי ביצא כולו דאזי לא מהני חזרה אבל ר' יוחנן לא מיירי אלא באבר א' מצ"ל דשפיר מהני חזרה:

גמ' מאי בינייהו א"ב למיסר מעוט אבר שבפנים איבעיא להו לדברי האומר אין לידה לאיברים הוציא העובר את ידו והחזירה ועמ"ש רש"י יש להקשות מנ"ל לרש"י ז"ל דלהך לישנא פליגי באבר היוצא שהחזירה דלמא להך לישנא לא פליגי כלל באבר היוצא שהחזירה דר' יוחנן נמי ס"ל דאבר היוצא שהחזירה אסור ורק פליגי במעוט אבר שבפנים דהך לישנא מצ"ל דרוצה לקיים דברי ר' יוחנן דלא תקשי הך תיובתא מברייתא דבשר בשדה טריפה לא תאכלו מה ת"ל וכמו כן מפרש ר"ח שהביא הרשב"א וכן הרי"ף והרא"ש ואפשר לומר דנ"ל לרש"י דהאי לישנא בודאי אינו משנה הלשון מה דקאמר ר' יוחנן בהדיא הכל הי' בכלל ובשר בשדה וכו' כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שחזרה וכו' אבל כל מילי כיון דהדור שרי אלא מפרש דפליגי נמי בלידה לאברים אך תקשי אר' יוחנן גופי' בין לפירוש רש"י ובין לפי' ר"ח והרי"ף והרא"ש דהא לא מצ"ל דקרא דחטאת אתי לאורוי דכל מילי כיון דהדור שרי דהא איכא ראשו דקתני במתני' יצא ראשו אע"פ שהחזירה ה"ז כילוד אלמא כל מילי לאו דוקא וא"כ דלמא אתי קרא למעוטי הכי דדוקא חטאת שיצתה וחזרה באש תשרף הכל אבל אבר שיצתה רובה וחזרה רק האבר אסור ומיעוט אבר שבפנים שרי ומנ"ל לר"י דהאבר אסור וי"ל דע"י קושיא זו מתורץ קושית תוס' ד"ה אמר ר"י הכל הי' בכלל תימא דלר' תקשה לי' ברייתא וכו' וע"כ מוקמינן לי' חד למקום חתך וחד לאבר פירוש כמ"ש המהרש"א דלא איצטריך קרא למשרי מקום חתך דהא נפקא לי' לר' יוחנן מקרא אחרינא למישרי אף האבר גופי' ולפ"ד מתורץ קושי' תוס' וקושי' אחת מתורצת בחברתה דמצ"ל דעי"ז הוכיח ר' יוחנן דקרא דחטאת אתי לאורויי דאפי' האבר שיצא מותר בחזרה דאם לא כן תקשי לרבנן דר"ש דלא ס"ל קלוט בן פרה אסור ל"ל קראי דפרסה ופרסות דהא קלוט ב"פ מותר אפי' כשיצא חוץ ותירוץ התוס' בד"ה ואליבא דר"ש כו' דאיצטריך לדרשא אחריתא הוא דחוק ותו תיקשי בין לרבנן ובין לר"ש ל"ל קרא להתיר מקום חתך הא מוכח מקרא דחטאת דאפי' האבר שיצא מותר כנ"ל אבל לפ"ד א"ש דאיצטריך ג' קראי דאי לא הוה כתיב אלא קרא דחטאת הוה מוקמינן הקרא אמיסתבר טפי דהיינו אמיעוט אבר שבפנים להתיר וכקושי' הנ"ל להכי איצטריך עוד קרא להתיר אפי' מקום חתך ואזי ה"א דדוקא מקום חתך מותר אבל אבר שהוציא והחזירה אסור להכי איצטריך קרא ב' לגלות על קרא דחטאת דאתי לאורויי דאפי' אבר היוצא מותר וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה