מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף נח.
גמ' איתיבי' ר"א לאמימר כו' וכתב המהרש"א וז"ל ונראה שזה הכריחו לפרש אלא הא דתנן כיון דאמרת כו' בדספנא מארעא דחד גורם הוא מכלל דפלוגתייהו בזוז"ג כו' ועיקר קושייתו הוא קושית אי הכי כו' דמהא דאסור אמימר דשיחלא קמא אין להוכיח דלא מתוקם פלוגתייהו בעובר ירך אמו דא"כ קם לי' אמימר כר' אליעזר כמ"ש התוס' דהא רב אשי גופי' כמי הוי אוסר שיחלא קמא לכ"ע משום דכגופה היא עכ"ל והנה דברי המהרש"א תמוהין מאד דסותרין זא"ז דהא לעיל פי' המהרש"א לשיטת רש"י דבלא אמימר לא הוי קשה מהך ושווין דמצ"ל דרב אשי מוקי הך ושווין בין בעיברה ולבסוף נטרפה ובין בנטרפה ולבסוף עיברה ואסורה משום דכגופה היא ופלוגתייהו בוולד בעובר ירך אמו הוא וא"כ מאי קאמר דאי משום דקם אמימר כשיטת ר' אליעזר א"כ על רב אשי במי קשה כו' הא על רב אשי לק"מ דמה"ט ביצה אסורה משום דכגופה היא ואזי אפי' ר' יהושע מודה דאסורה אבל אמימר דלא ס"ל הך סברא דכגופה כנ"ל א"כ אין לחלק כלל בין ביצה לוולד אזי קשי' שפיר דקם לי' אמימר כר' אליעזר ואפשר לדחוק ולפרש דברי המהרש"א הכי דהא ע"כ צ"ל דהסיפא דשווין מיירי בנטרפה ולבסוף עיבר' מדתני גדלה ואסור' משום דהיא כגופה וא"כ מסתמ' ברישא דאתי לאשמועינן הדין דולד אשמועינן דבולד אינו כן דאין הולד כגופה דעובר לאו ירך אמו מש"ה יקרב לר' יהושע ואזי קשה במאי קמפלגי דמ"ט דר' אליעזר דאוסר דהא ודאי ולד אינו כגופה א"ו דפליגי בזוז"ג דר"א ס"ל זוז"ג אסור ור"י ס"ל דמותר וא"כ קשה דקארי לה מאי קארי לה הא לאמימר נמי מצ"ל דפליגי בנטרפה ולבסוף עיברה ובזוז"ג כמו לרב אשי א"ו דקושית הגמי אינן במאי קמפלגי אלא בדרך שקלא וטריא קאמר הש"ס דלאמימר נמי אמרינן כמו לרב אשי דמדסיפא ושווין מיירי בספנא בחד גורם מסתמא אתי לאשמועינן ברישא בולד דלא שייך בי' חד גורם להיפוך דבזוז"ג מותר דפליגי בזוז"ג ועיקר קושית אי הכי אדמיפלגי לגבוה ליפלגי להדיוט דהא בביצה דלא שייך לגבוה ורק מיירי להדיוט כמי הוה זוז"ג אבל ר' אליעזר מצינו דס"ל במתניתן בתמורה שהביאו התוס' בכל האסורים דזוז"ג אסור וא"כ ליפלגי בולד להדיוט בזוז"ג דהא לפמ"ש התוס' דלהך לישנא צ"ל דאי הוי פליגי בעובר ירך אמו לא הוי ק"מ אי הכי ורק אי פליגי בזוז"ג קשיא א"ה אבל לרב אשי לא קשי' הך אי הכי דמצ"ל דרב אשי מוקי פלוגתייהו בכל גוונא בין בעיברה ולבסוף נטרפה ובעובר ירך אמו ובין בנטרפה ולבסוף עיברה ובזוז"ג ואזי לא קשה ליפליגי להדיוט דמצ"ל דנ"ל לרב אשי דדוקא לגבוה החמיר ר"א לומר עובר ירך אמו אבל להדיוט מודה ר' אליעזר דלא אמרינן בי' עובר ירך אמו והא דביצה אסורה משום דהיא כגופה אח"כ כתב המהרש"א ומיהו פירוש רש"י דחוק ולא ידענו להולמו וכי משום דמוקמינן ושווין בביצה כו' בדספנא מארעא דחד גורם הוא לא מתוקם פלוגתייהו אלא בזוז"ג ה"נ איכא למימר כיון דמוקמינן ושווין בביצה כו' בדספנא מארעא בנטרפה ולבסוף עיברה מתוקם פלוגתייהו בעיברה ולבסוף נטרפה בעובר ירך אמו ה"פ דקושית המהרש"א על מ"ש לעיל לרש"י דקושית הגמ' אינו דקם לי' אמימר כר' אליעזר אלא עיקר קושית הגמ' אי הכי כו' הא ז"א דהא מצ"ל דפלוגתייהו בעיברה ולבסוף נטרפה בעובר ירך אמו ובסיפא תני הפוכו בנטרפה ולבסוף עיברה ובספנ' מארעא דחד גורם דמודו תרווייהו ואזי לא תקשי אי הכי דהא פלוגתייהו בעובר ירך אמו כמ"ש התוס' דלהאי לישנא דאי פליגי בעובר ירך אמו לא קשי' אי הכי א"ו דלא ניחא להו להש"ס למימר הכי דא"כ קם לי' אמימר כר' אליעזר וא"כ הו"ל לרש"י לפרש דעיקר קושית הגמ' מכח דקם לי' אמימר כר' אליעזר:
עוד באותו דיבור כתב המהרש"א ועוד קשה לפירושו דקאמ' דושוין בביצה כו' קאי אפלוגתייהו דר"א ור"י מאי פריך ולישני לי' בשיחלא קמא דהא ע"כ כיון דמוקי פלוגתייהו בזוז"ג מיירי ושווין בביצה בחד גורם דהיינו בדספנא מארעא ולא שיחלא קמא דהוי זוז"ג דברי המהרש"א צריכין ביאור קצת דהא דאע"פ דשיחלא קמא הוי זוז"ג אעפ"כ לאמימר אסור משום שנגמר באיסור אבל שיחלא בתרא בנטרפה ולבסוף עיברה הך זוז"ג ס"ל לאמימר דמותר ואזי מקשה הגמ' שפיר אליבא דאמימר לישני לי' בשיחלא קמא דהא ס"ל דהך זוז"ג דשיחלא קמא אסור וזוז"ג דשיחלא בתרא מותר ונראה לפרש דברי המהרש"א הכי דהא לאמימר לא מצו איירי פלוגתייהו בעיברה ולבסוף נטרפה ובעובר ירך אמו דא"כ קשה מ"ש ביצה מ"ש וולד דהא אמימר לא ס"ל הך סברא דכגופה א"ו דקושית המקשה דלישני לי' בשיחלא קמא הכי הוא דלעולם הסיפא ושווין מצי איירי בשיחלא קמא אבל הרישא דפליגי מצי איירי בנטרפה ולבסוף עיברה ופליגי בזוז"ג ואזי מקשה המהרש"א שפיר הא ע"כ אי פלוגתייהו איירי בנטרפה ולבסוף עיברה בזוז"ג מוכח דסיפא ושווין מיירי בדספנא מארעא דחד גורם דאל"כ אלא דסיפא איירי בשיחלא קמא קשה אדמחלק בין ביצה לוולד בין עיברה ולבסוף נטרפה ובין נטרפה ולבסוף עיברה לפלוג ולתני בדידי' בולד עצמו בין נטרפה ולבסוף עיברה ובין עיברה ולבסוף נטרפה א"ו דמש"ה קתני ושווין בביצה משום דסיפא איירי בספנא מארעא דזה לא שייך בוולד וא"כ מאי פריך ולישני לי' בשיחלא קמא ודוק:
תוס' בד"ה ושווין כו' ועוד י"ל דה"ט דאסרי ב"ה וכו' ומיהו אין נראה תירוץ זה דהא לא גזרינן ביעי דשיחלא בתרא אטו ביעי דשיחלא קמא וכו' עכ"ל הכה מצ"ל דה"ט דלא גזרינן משום דביצים גמורות במעי אמן מלתא דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן וכדאיתא שם בביצה אבל כשנולדה הביצה כדרך שאר בצים אזי אפשר דגזרינן דאז בקל יש לטעות דאי שרינן ביצה שנולדה לאחר שנטרפה שיחלא בתרא אע"פ שגדלה באיסור יטעו נמי למשרי שיחלא קמא ואפשר דיתירו מכח כ"ש דמי יעלה על דעתו לחלק וכמ"ש הש"ך בסימן פ"ו דביצת נבילה מן התורה מותר דהא א"א שתגמור לאחר מיתה וכו' וביצת טריפה אסורה מ"ה שנגמרה באיסור ואפי' לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסור מן התורה דלא פלוג:
תוס' בד"ה אי הכי כו' וצריך למצוא טעם למה הי' מתיישב הא דמיפלגי לגבוה אי הוה מפרש לפלוגתייהו בעובר ירך אמו יותר מהשתא דמוקי בזוז"ג עכ"ל ונראה לפע"ד ליישב לישנא דא"ה לל"ק בהקדם לתרץ קושית התוס' ד"ה במאי קמפלגי שהקשו וא"ת ואמאי לא ניחא לי' לר"א לאוקמא פלוגתייהו בזוז"ג דהא שמעינן לר' אליעזר בהדיא בפרק כל שעה דאסר דקתני וכן הי' ר' אליעזר אוסר וכו' דמצ"ל קושית התוס' לשיטת רש"י דעיקר קושית רב אשי א"ה ואזי מצ"ל דהכי פי' הא מוכח מהך ברייתא דוכן הי' ר' אליעזר אוסר וכו' דר' אליעזר אוסר אפי' להדיוט וא"כ למה פליגי בהך ברייתא דוקא בלגבוה ליפלגי בזוז"ג להדיוט ואזי ידעינן מכ"ש לגבוה א"ו הך ברייתא דולד טריפ' דפליגי בלגבוה לא מיירי בזוז"ג אלא בעיברה ולבסוף נטרפה דפליגי בעובר ירך אמו דהך פלוגתא דעובר ירך אמו לא מצינו בלהדיוט אזי מצ"ל דדוקא לגבוה מאוס וולד טריפה להקריב דמחמרינן בי' אבל להדיוט מותר לפ"ז מתורץ שפיר לישנא דא"ה דבל"ז הוה מוקמינן פלוגתייהו בעובר ירך אמו דאזי מצ"ל דפליגי דוק בלגבוה אבל להדיוט מודה ר' אליעזר דנעתר וכנ"ל אבל לאמימר דפלוגתייהו דוקא בזוז"ג אשר אשמועינן לר' אליעזר באידך ברייתא דאסר להדיוט פריך שפיר דהו"ל לאשמועינן רק בלהדיוט זוז"ג אסור ומכ"ש לגבוה זהו לל"ק וללישנא בתרא מצ"ל קושית א"ה הכי דבל"ז הוה מוקמינן פלוגתייהו בזוז"ג ולהודיעך כחו דר"י ואין להקשות לאשמועינן כחו דר"א דהא כבר אשמועינן כחו דר"א באידך ברייתא דזוז"ג אסור ובהך ברייתא העיקר להודיעך כחו דר"י דאפי' לגבוה שרי אבל לאמימר דלא מצינו לאוקמא פלוגתייהו בזוז"ג דהא טריפה אינה יולדת ואזי צ"ל דפליגי בעיברה ולבסוף נטרפה בעובר ירך אמו ובביצה דלא שייך בי' הקרבה אלא איירי בלהדיוט כ"ע מודו דאסורה משום דהוה כגופה אלמא להדיוט כמי אסורה אי חשיב כגופה והא לר"א ליכא חילוק בין ביצה לולד דולד לר"א חשיב נמי כגופה משום דעובר ירך אמו והרי לא אשמועינן ר"א בברייתא אחרת דעובר ירך אמו אזי פריך שפיר לאשמועינן כחו דאיסורא דר"א דס"ל לר"א בוולד דאפי' להדיוט אסור כדס"ל בביצה ומכ"ש לגבוה וק"ל: