מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף נז.
גמ' שמוטה כשירה חתוכה פסולה מקשין העולם לפי סוגי' דילן אם חתוכה כשירה מכ"ש דשמוט' כשירה א"כ קשה לעיל דף מ"ב משני הגמ' על הקושי' מבהמה שנחתכו רגלי' סבר לה כר"ש בן אלעזר דמכשיר בהמה שנחתכו רגלי' ופריך הגמרא אחר כך והאיכא הך דרב מתנא בוקא דאטמא דשף מדוכתא ומה פריך הגמ' הא ס"ל כר"ש בן אלעזר הנ"ל דאפי' חתוכה כשירה ומכ"ש הך שמוטה דרב מתנא ואין לתרץ הכי דמצ"ל דמה"ט מקשה המקשה והאיכא בסבר ושב שמעתתא דמקשה ממה נפשך דהמקשה ידע דמצינן לתרץ נקובי תמניא הוי אפיק שב וכו' רק המקשה פריך והאיכא בהמה וכו' ואת"ל דס"ל כרשב"א דמכשיר א"כ קשה האיכא שב שמעתתא דהשתא ליכא לתרץ אפיק שב ועייל שב דהא לרשב"א הך דרב מתנא כשר לא מצינן למחשיב הך דרב מתנא בהדייהו וא"כ חסר אחד משב שמעתתא אך ז"א דהא לא נ"ל להמקשה הך תירוץ נקובא תמניא הוי וכו' כלל ממה שהקשה אח"כ א"ה פסוקי נמי תרי הוי ותו למה לי' להקשות א"ה פסוקי תרי הוי הו"ל להקשות דהדרי הקושי' לדוכתי' והאיכא בהמה וכו' ואפשר לומר דבסוגי' דלעיל לא ידע עדיין מה דמסיק הכא דשני בין שמוטה לחתוכה אלא הי' סבור כר' אבא דשמוטה מסתבר לאסור טפי מחתוכה כמ"ש רש"י לר' אבא דאם שמוטה כשירה מכ"ש חתוכה תו מצינן לתרץ לפמ"ש הרשב"א דף נ"ד ד"ה גופא אמר ר"מ דמש"ה מקשה לעיל והאיכא דרב מתנא ולא פריך מדרב יהודה אמר רב דהכא דאמר שמוטת ירך טרפה דבהך דר' מתנא סמיך המקשה אמה דקאמר תלמודא עליו דאיעכול ניבי' וכמ"ש רש"י לעיל ע"ש משא"כ במימרא דרב יהודה אמר רב לא איתפרש בהדיא דאיירי באיעכול ניבי' א"כ מצ"ל דס"ד דהמקשה לעיל דכל הסוגיא דהכא מיירי בלא איעכול ניבי' ונ"ל להמקשה דמוכח זה דאל"כ לא הוי פליג רב הונא אכ"ע כמ"ש תוס' בד"ה למה לי' למר וכו' דלא ידע המקשה עדיין מהלכה רווחת בישראל אשר הוכיחו התוס' מזה בד"ה שמוטת ירך וכו' דכל הסוגי' איירי באיעכול ניבי' דממה שהביאו התוס' ראי' מר' יוחנן דקאמר לעיל אלו טריפות דוקא למעוטי הך דרב מתנא בוקא דאטמא ור' יוחנן קאמר לקמן שמוטת ירך בעוף טריפה אינו ראי' כ"כ דמצ"ל הא דקאמר למעוטי דרב מתנא היינו בדלא איפסק ניבי' והא דקאמר לקמן שמוטת ירך בעוף טריפה מיירי באיפסק ניבי' שמוטה כשירה דאזי מסתבר לאסור טפי חתוכה משמוטה אבל באיעכול ניבי' מצ"ל דמודו כ"ע דשמוטה טריפה דבכה"ג גרע שמוטה מחתוכה דאזי מצ"ל דחתוכה כשירה ושמוטה כה"ג טריפה וא"כ פריך המקשה שפיר לעיל דאע"פ דס"ל כר"ש בן אלעזר דבהמה שנחתכו רגליה כשירה אעפ"כ הך דרב מתנא בוקא דאטמא וכו' ואיעכול ניבי' טריפה תו מצינן ליישב קושי' הנ"ל אפי' לדברי תוס' ד"ה שמוטה הנ"ל שהוכיחו דהסוגי' דהכא מיירי באיעכול ניבי' דמצ"ל הכי לפמ"ש התוס' בד"ה למה לי' למר בסופו וז"ל לכן נראה דדוקא בעוף מכשיר רב הונא ולא בבהמה וכתב הרשב"א לעיל דף נ"ד דטעמא דמלתא דעוף כשר טפי מבהמה משום דעוף פורח ואינו נשען כ"כ על יריכו אזי אין טריפות מחמת שמוטת יריכו גדול כ"כ משא"כ בבהמה שנשענת על יריכה ומכבדת עלי' ומתוך כך כאבה רבה ומתה ולפ"ז מצ"ל דלעולם בסוגי' דלעיל ידע דסוגי' דהכא מיירי באיעכול ניבי' רק נראה לי' להמקשה דהא דמחלק רב הכא בין שמוטה לחתוכה דשמוטה כשירה היינו דוקא בעוף דשמוטה לא כאיב לה אבל חתוכה כאיב לה אבל בבהמה הסברא אמיתת לפי דבבהמה בשמוטה ואיעכול ניבי' כאבה רבה מאוד טפי מסתבר לאסור שמוטה ואיעכול ניבי' מחתוכה ואזי פריך הגמ' שפיר לעיל האיכא דרב מתנ' היינו בבהמה וק"ל:
תוס' ד"ה שמוטת ירך כו' ועוד דר' יוחנן קאמר לעיל אלו טריפות דוקא וכו' עכ"ל יש להקשות דלמא איירי כל הסוגיא זו באיפסק ניבי' ולא באיעכול ורב מתנא מיירי דרק שף מדוכתא ולא איפסק ניבי' דאזי לא מוכח מידי מב' הוכחות אלו גם לא נצטרך לדחוק דר"ה פליג אפי' באיעכול ניבי' כמו שכתבו התוס' בדבור שאחר זה שהוא נגד כ"ע אלא דר"ה לא פליג אלא באיפסק ניבי' אבל באיעכול ר"ה מודה וזהו דוחק לומר דא"כ דבין איעכול ובין איפסק ניבי' תרווייהו שמוטת ירך אקרי א"כ מה פריך רבה בר רב הונא לרב הונא והא רבנן דאתי מפומבדיתא אמרי רב יהודה משמי' דרב אמר שמוטת ירך בעוף טריפה דלמא רב יהודה אמר רב שמע מרב בהך שמועה דאיעכול ניבי' ז"א דאמורא צריך לפרש דבריו וק"ל:
בא"ד ולא משמע דפליג עלי' מדמקשינן לעיל מני' וכו' וע"ש י"לד דלמא ר' יוחנן פליג נמי אלוי וכמ"ש התוס' נמי לקמן ד"ה למה לי' למר וכו' דרב הונא לית לי' ברייתא דלוי ור' יוחנן מחלק נמי בין בהמה לעוף ולהיפוך מרב הונא דר' יוחנן אית לי' כסברא האמיתת דבעוף דזוטר חיותא טריפה ובבהמה כשירה ואפשר דתוס' כראה להו דליכא סברא כלל לומר הכי הך דבעוף טריפה טפי לפי דזוטר חיותא וק"ל:
תוס' בד"ה למה לי' למר כו' וגם ר' ירמי' שהביא ראי' לדבריו כו' אבל מהא דאסרה מתני' בבהמה כו' עכ"ל ויש להקשות דילמא לפי שאמר לו ר' אבא דרב הונא אמר רב אמר כשירה ניחא לי' לדייק מרב גופי' דע"כ לא אמר רב הכי דהא אמר רב עלה וכן בעוף משא"כ ממתניתן הו"מ למדחי דלעולם רב ס"ל דכשירה דס"ל לרב כר"ש בן אלעזר לעיל דף מ"ב דפליג אהך מתניתן וכמו שמתרץ לעיל דף מ"ב סבר לה כרשב"א ואזי אין הלכה כהך מתניתן מש"ה ניחא לי' לדייק מרב גופי' וצ"ע: