אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק אלו טרפות › דף מח:

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק אלו טרפות · דף מח:

דף מח.

גמ' טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבה כשרה וכו' וכתב המהרש"א וז"ל ובלאו דיוקא דרבנן דמכשרי לא פריך בפשיטות מהא דאמר ר"ג וכו' משום דאיכא לפרש פלוגתייהו במחט שנמצאת בסימפון דריאה וכה"ג כתב הב"י ע"ש תירוץ המהרש"א דחוק דלדבריו צ"ל דהשתא לא ידע מהך עובדא שמביא הש"ס אח"ז מההוא מחטא דאשתכח בסימפובא רבה דריאה ולא אמרו בה לא איסור ולא היתר תו יש לפקפק על דבריו דלמא כאן בחתוכא דריאה נמי מיירי שנמצא באחד מסימפונות הקטנים ולא יצא עדיין לחוץ לבשר הריאה דהיינו שנכנס מסימפון גדול לאחד מהסימפונות הקטנים ונ"ל לתרץ קושי' המהרש"א ז"ל דמצ"ל טעמא דרבנן דמכשרי בשלימה ובחתוכא לא משום דבשלימה אפשר לעמוד על הבירור דנוכל לנפחה משא"כ בחיתוכא לפ"ז מתורץ קושי' המהרש"א דבל"ז לא הוי ק"מ דמצינן לאוקמא דאישתכח בחיתוכא בסימפון קטן שלא יצא עדיין לחוץ לבשר הריאה אבל השתא דקאמר שלימה כשירה וחתוכא טריפה ע"כ צ"ל הטעם משום דשלימה נוכל לנפחה משא"כ בחיתוכא אזי פריך הגמ' שפיר והא אמר ר"נ וכו' דהא עיקר הטעם דשלימה כשירה משום דאפשר לעמוד על הבירור לנפחה וזהו שייך לומר דוקא בניקב מבחוץ אבל מבפנים מסימפון לחבירו זהו לא מצינן לידע ע"י הנפיחה א"כ הו"ל למיחש להיות מחזיק ריעותא ג"כ בשלימה ומתרץ הגמ' ההיא לחבירו אתמר פירוש דלא מחזקינן ריעותא אי לא חזינן ריעותא להדיא שניקב לחבירו אבל בלא"ה לא וק"ל:

ועכ"פ תירוץ המהרש"א צריך ביחור איך מצא ידיו ורגליו נפרש דרבנן דמכשרי מיירי שנמצאת בסימפון וכמ"ש הב"י בשם בעל העיטור להך גירסא דגרס דכ"ע חסרון מבפנים שמי' חסרון איך נוכל לקיים הך גרסא הא קשה קושי' רש"י דעולא אמר רבי יוחנן אמר לעיל בהדיא דריאה שנשפכה כקיתון כשירה אלמא ס"ל חסרון מבפנים לא שמי' חסרון ואפשר לומר דהך גירסא ס"ל כמ"ש הש"ך בסימן ל"ו ס"ק כ' דחסירה גרע מנשפכה כקיתון וראייתם מלעיל דף מ"ז ע"ב דריאה שנימוקה וקרום שלה קיים אם מחזקת רביעית כשירה אבל יתר מרביעית טריפה ובשנשפכה כקיתון ליכא חילוק כלל אפי' יתר מרביעית נמי כשירה וכדפירש רש"י לעיל בד"ה שנשפכה כקיתון שמתחילה כולה מליאה ועכשיו חצי' ריקנית ואזי לא ק"מ קושי' רש"י הנ"ל וק"ל:

לפ"ד אלו מצינן לתרץ קושי' שלי' של המהרש"א שהקשה בד"ה והאמר ר"כ וכו' וז"ל ק"ק למאי דס"ד השתא דסימפון דאינקב לבשר ריאה טריפה הא קתני במתניתן ר"ש אומר עד שתנקב לבית הסימפונות דמשמע דוקא שניקב מבחוץ לסימפון גדול אבל בניקב מסימפון לבשר הריאה כשר וכו' ולפ"ד הנ"ל ניחא דודאי המקשה ידע דמשום דאינקוב לחבירו טריפה וקושייתו כיון דמחזקינן ריעותא בחיתוכא ליחזיקינן נמי ריעותא בריאה שלימה דהא הטעם דמכשרי בריאה שלימה משום דנוכל לבדוק ע"י נפיחה אבל מסימפון לחבירו שהוא מבפנים שלא נוכל לבדוק ע"י נפיחה הו"ל להחזיק ריעותא ולמיחש לחומרא ולפ"ז מתורץ קושי' המהרש"א דבל"ז מר"ש דקאמר דוקא לבית הסימפונות טריפה אבל מסימפון לבשר כשר פירושו דלא חזינן דאינקב לחבירו אלא דאינקב לבשר דאז אינה טריפה אלא אם ניקב מבחוץ לבית הסימפונות דאחזוקי ריעותא לא מחזיקינן למיחוש דלמא אינקוב לחבירו ומימרא דר"נ איירי היכי דחזינן דאינקב לחבירו אבל השתא דקאמר דחיתוכא טריפה משום דמחזקינן ריעותא א"כ אפי' בריאה שלימה נמי הו"ל להחזיק ריעותא דהא זה לא נוכל ליבדוק ע"י נפיחה ותירוץ הגמ' דדוקא אי חזינן ריעותא אזי מחזקינן אבל אי לא חזינן לא מחזקינן ולפ"ד הנ"ל מצינן לפרש נמי דברי התוס' בד"ה דלמא מינקבא וטריפה שכתבו לא משום דדרך הושט מינקב ואתאי דא"כ אמאי מכשיר בסמוך בחתוכא דכבדא אלא בעי למימר דרך הסימפונות יצא ונכנס בריאה מבחוץ עיין במהר"ם לובלין שמפרש דברי התוס' להיפוך שנכנס בדרך סימפונות ויצא לריאה מבחוץ שהוא דחוק אבל המהרש"א פי' כפשוטו דדרך הסימפונות יצא וחזרה ונכנס לריאה מבחוץ ועכ"פ י"לד אדברי התוס' דלמה כתבו סמפונות לשון רבים הא אפי' יצאה מחד סימפון וחזרה נמי טריפה ואפשר לפרש הכי דמאחר דמחזקינן ריעותא בחיתוכא יש לנו למיחש לכל החששים דהיינו דלמא ניקב מסימפון אחד לסימפון חברו והא דמונחת בבשר ריאה ולא בסימפון משום דשוב חזרה ונכנסה מבחוץ לבשר הריאה וזהו כוונת התוס' דדרך הסימפונות לשון רבים דמחזקינן ריעותא למיחש לכל הששים דדילמא ניקב מסימפון אחד לחבירו ומה שלא נמצאת בסימפון משום דיצאה לחוץ ואח"כ חזרה ונכנסה לבשר ריאה וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה