מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף מח.
תוס' בד"ה אמר רבינא והוא דסביך וכו' ועוד מדפריך רב יוסף לרבינא ולא לרב נחמן וכו' וכתב המהר"ם ע"ז וז"ל קצת יש לתמוה דאפי' אי אמרינן דרבינא בא לפרש דברי ר"נ הא בלא רבינא לא הי' יכול למיפרך לר"נ כלל דהי' יכול לתרץ דהא דקאמר ר"נ איירי אפי' לא סביך ולא סריך אלא בכל ענין כשירה ע"ש באורך ונלפע"ד לתרץ קושית מהר"ם דהנה ע"כ דב יוסף לא מחלק כלל בין במקום רביתייהו דאונא לשלא במקום רביתייהו דאל"כ לא פריך מידי וכמ"ש התוס' אח"ז ד"ה לא למעוטי וכו' דה"נ הומ"ל למעוטי שלא במקום רביתייהו לפ"ז מ"ל דה"פ התוס' ועוד מדפריך רב יוסף לרבינא ולא לר"נ וכו' דהא ר"י לא מחלק בין מקום רביתייהו לשלא במקום רביתייהו וא"כ הו"ל למיפרך הכי הא קשיא דר"נ אדר"נ הך דהעלתה צמחין חוששין אהך דר"נ ריאה שנקבה ודופן סתמתה ואזי אין לנו תירוץ אחר אלא הא דסביך הא דלא סביך וא"כ קשיא קושית רב יוסף כי לא סביך מאי טרפה אלמא אמרינן נקובה היא א"ה כי סביך נמי דהא תניא ניקב פסול וכו' ואזי לק"מ קושית מהר"ם דהא מוכח מכח דסתרי דברי ר"נ אהדדי דס"ל לר"נ דיש חילוק בין סביך ללא סביך ודוק:
גמ' אמר לי' דב יוסף לרבינא ואי לא סביך מאי טריפה אלמא אמרינן נקובה היא א"ה כי סביך נמי וכו' אין להקשות למה לי' לרב יוסף להאריך ולומר אלמא אמרינן נקובה היא הא ר"נ אמר בהדיא ריאה שנקבה ולא הו"ל להקשות אלא בקיצור אמאי סביך כשירה הא תניא וכו' אבל ז"א דודאי רב יוסף סובר דסתימא דמעיקרא כמו מרה שניקבה וכבד סותמתה מהני ורק עיקר קושיתו אמאי דבעי רבינא דוקא סביך דבלא זה אמרינן דאע"פ שניקבה הריאה כשירה משום דסתימת הדופן הוי סתימה דמעיקרא וכמ"ש רש"י לעיל דף מ"ג ע"א ד"ה אינו קרום וכו' ול"ד לריאה שניקבה ודופן סתמתה וכו' דההיא סתימא מעיקרא היא אבל השתא דבעי רבינא דוקא סביך מוכח דס"ל לרבינא דעדיין הוי הריאה כנקובה דלא מהני בה סתימת הדופן דמעיקרא אלא בעינן דוקא סביך אזי פריך שפיר אלמא אמרינן נקובה היא פי' דעדיין נחשב הריאה כנקובה ולא כנסתמה דסתימה דמעיקרא לא מהני א"כ קשה א"ה כי סביך נמי וכו' ולפ"ז יש לתרץ קושית תוס' לעיל דף מ"ז ד"ה היינו ריביתייהו מ"ש ומיהו הא דפריך רב יוסף לרבינא גבי ריאה שניקבה וכו' אי לא סביך מאי טריפה הו"מ לאקשוי אמאי דמכשיר רבא תרי אונא דסמיכי אהדדי כסדרן כיון דניקבה אמאי כשר ע"י סתימת הסרכא ותירצו בדוחק ולפ"ד הל"ל בל"ה א"ש דרש"י מפרש היינו רביתייהו זו מגינה על זו שמתוך ששוכבות זו על זו אינו מתפרקת וכפירוש ר"ח שהביאו התוס' בדיבור זה דהיינו ריביתייהו היינו דרך רביעתו וא"כ א"ש דלא הו"מ להקשות ארבא אתרתי אונא דסריכין להדדי משום שהוא דרך רביעתו הוי סתימה דמעיקרא משא"כ בשלא כסדרן דשתים החיצונות נדבקו ממעל לאמצעית שאינו דרך רביעתו אבל לרבינא פריך שפיר כנ"ל וק"ל: