אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק אלו טרפות › דף מז.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק אלו טרפות · דף מז.

דף מו:

בתוס' ד"ה היינו רביתייהו וכו' ומיהו הא דפריך רב יוסף לרבינא וכו' הו"מ לאקשוי' אמאי דמכשיר רבא תרי אונא וכו' ע"ש והנה אפשר ליישב דארבא לא הו"מ לאקשוי' דמצ"ל דמוקמינן המיעוט דזהו פסול שחוזר להכשירו דאתי למעט דבר המסתבר יותר שהוא טריפה דהיינו ריאה שנקבה ודופן סותמתה דאע"פ דסריך וסביך הוא טריפה משום דהוי שלא כסדרן דקיימא שלא במקום רביתייהו שאינו במיצר החזה אבל מימרא דרבא דתרתי אונא שהוא כסדרן דהיינו רביתייהו משום הכי כשר אבל ארבינא דלקמן פריך שפיר וק"ל. אך אכתי הא קשי' דילמא אתי המיעוט דזהו פסול שחוזר להכשירו מעוטי קדום שעלה מחמת מכה היכא דלא סריך כלל וק"ל:

גמ' כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וכו' הכה הכריתי ופליתי כתב בסימן ל"ה סעיף ב' על הדין אם נמצא ב' וורדות וז"ל והנה יש לתמוה בהרמב"ם דפסק חסרה הוורדא או שנים כשר ויתרת מקמא ג"כ כשר א"כ מה טעם ולאיזה צורך אמר לי' הכי חיוי ברייתא הכי אית להו מהכ"ת להטריף אי משום וורדא הא בכל אופן כשר ואי משום יתרת מקמא כשר ע"ש שמתרץ בדוחק ולענ"ד מצינן לתרץ הכי דמצ"ל דהרמב"ם מפרש דהי' נראה לרב אשי לחלק בין יתרת מקמא ליתרת דוורדא וכדפסקינן וכמ"ש הש"ך שם בס"ק י"ז הטעם לחלק וז"ל וטעמא נ"ל דקים לי' לחז"ל דיתרת מקמא לא חשיב יותרת כלל שכך הדרך להיות בבהמות אבל יתרת דוורדא לאו אורחייהו בהכי וא"כ מצ"ל דיתרת דוורדא טריפה משום דלאו אורחייהו ואזי כל יתר כנטל דמי וכנקב דמי ואזי מצ"ל דמהאי טעמא רצה רב אשי להטריף ואמר לי' רב הונא מר בר אויא כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרי להו טבחי עינוניתא דוורדא וא"כ יתרת דוורדא נמי אורחייהו בהכי ומש"ה כשר והרמב"ם ז"ל שפיר פסק דב' וורדות כשר לפי המסקנא דאמר כל הני חיוי ברייתא וכו' וכדעת רבינו אפרים שהביא התוס' וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה