מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף מו:
רש"י ד"ה אלא ל"ש דבין כולה ובין מקצתה כשירה דאמר לקמן אדומה כשירה וכו' ע"ש דאין לומר דדלמא אדומה כשירה במקצתה חדא דעכ"פ מוכח דלא מ"ל ל"ש וטריפה דאפי' במקצתה טריפה דהא מוכח מדלקמן דאדומה כשירה במקצתה ותו דראי' דמביא מדר' נתן משמע דההיא ינוקא הי' כולו אדום או כולו ירוק כדקאמר עד שיבלע בו דמו וגם הצצתי בו ולא הי' בו דם ברית:
תוס' ד"ה אלא ל"ש צ"ל היינו כשמתלבנה ע"י נפיחה ולפענ"ד יש להוכיח כדעת רש"י דהפי' ל"ש וכשירה דליכא חילוק כלל דאפילו כשאין מתלבן עצי נפיחה נמי מותר דאל"כ איך מדמינן הך דין דריאה לשמנה שרצים דהא בשמנה שרצים לא שייך שהוא מתלבן ע"י נפיחה וא"כ דלמא ה"ט בריאה דמקצתה מותר לפי שאנו רואין שמתלבן ע"י נפיחה אבל כשכולה כך אע"פ שמתלבן ע"י נפיחה הוי לקותא וכמ"ש המהרש"א לפי' ר"ת דכדיותא טריפה אע"פ שמתלבן ע"י נפיחה דהא מש"ה לא הקשה המקשה בלא הך דשמנה שרצים מ"ש כולה ומ"ש מקצתה משום דמצ"ל דדוקא כולה הוי לקותא אבל מקצתה לא וא"כ קשיא הא לא דמי כלל א"ו דאיירי אפי' כשאין מתלבן ע"י נפיחה דבמתלבן לא איצטריך לי' לאשמועינן דכשירה וכמ"ש הרא"ש ז"ל ואזי מוכח שפיר כדברי רש"י וק"ל:
הנה יש להקשות אמה דקאמר הגמ' אלא ל"ש וכו' לפי מה שמתרץ אפי' תימא רבנן גבי אוזן בכור דלא הדרא בריא משום דקא שליט בי' זיקא הו"מ לתרץ כמו כן כאן דלא ק"מ משמנה שרצים דנימא אפי' מקצתה נמי דשאני שמנה שרצים דשם חזינן שהמכה יוצא לחוץ שנצרר הדם תחת העור דהוי בגלוי אזי שליט בי' זיקא בהמכה וסופו לינקב משא"כ בריאה וק"ל:
תוס' ד"ה אוכמי אוכמי כו' כתב המהרש"א וז"ל להאי תירוצא שכתבו לעיל לפירוש ר"ח דהאי אדומה כשירה היינו כשנתלבנה ע"י הנפיחה לא בעי למימר וכו' דהא כדיותה טריפה דומיא דאדומה כשירה עכ"ל ואף דקושית התוס' קאי לפירוש רש"י וכמ"ש פי' בקונטרס שייש שיש בה מראות שחורות וכו' ולרש"י מוכח דמוקי אדומה כשירה כשאינה מתלבנת ע"י הנפיחה ממה דהביא רש"י ראי' בד"ה אלא לא שנא דבין כולה ובין מקצתה כשירה כדאמר לקמן דף מ"ז אדומה כשירה וכו' מ"מ כ' המהרש"א שפיר דאיירי כשמתלבנה ע"י נפיחה דומיא דאדומה כשירה לפי מה דס"ד השתא דאין לנו אלא פירוש רש"י שמפרש דאוכמי מראה שחור' ואזי ר"ח נמי סובר פירוש רש"י ואליבא דר"ח כתב המהרש"א שפיר דאיירי כשמתלבנת ע"י נפיחה דומיא דאדומה וכו' ולרש"י בלאו הכי לא קשה קושית מהרש"א דמצ"ל דמש"ה מוקי רש"י הא דאדומה כשירה כשאינה מתלבנת ע"י נפיחה דרש"י סובר כדעת הרא"ש דלא נהירא לי' לאוקמי כשמתלבנת ע"י נפיחה דא"כ מאי קמ"ל דהא הבהמה בחיי' נפוחה היא וממילא כמו כן לא מצינן לאוקמי האי דרבא דכאן דאוכמי אוכמי' כשירה כשמתלבנת ע"י נפיחה משום דמילתא דפשיטא הוא אך הא קשיא על המהרש"א דקארי לי' מה קארי לי' דדלמא לא הקשו תוס' הך והא דאמר כדיותא טריפה אלא אפירוש רש"י שהביאו דאליבי' לא מצינו לתרץ כקושית מהרש"א וכו' אבל לר"ח אין ה"נ דלא קשה מידי ול"ל לתרץ דמ"ל דקושית מהרש"א א"ש אפי' אי לא הקשו התוס' אלא לפירוש רש"י וה"פ קושייתו דל"ל לתרץ כשרובה כך דע"ז קשה קושייתם אבל תימא דכיון דאמר לקמן וכו' הו"ל לתרץ ארש"י הכי דמש"ה מוכיח רש"י מאדומה כשירה דהפי' לא שנא וכשירה משום דלא מצי רש"י לאוקמא הך דאדומה כשיר' כשמתלבנת ע"י נפיחה לפי שיטתו שפי' דאוכמי מראה שחורה א"כ קשה קושית תוס' הא אמרינן לקמן כדיותא טריפה וצ"ל לפירוש רש"י דאיירי כדיותא טריפה כשאינה מתלבנת ע"י נפיחה וא"כ דומיא דהכי איירי אדומה כשירה כשאינה מתלבנת וכו' ואז לק"מ קושית תוס' על רש"י והא דאמר כדיותא טריפה ע"ז מתרץ המהרש"א שפיר דהתוספות מוכרחים לתרץ התירוץ כשרובה כך אליבא דפי' ר"ח דהא השתא אין לנו אלא פירש"י וא"כ ר"ח נמי מפרש כן ואליבי' לא מצינו לתרץ כקושיתו דהא כדיותא טריפה הוא דומיא דאדומה כשירה מש"ה תירצו התוס' תירוצם דהוא אליבא דכ"ע ודוק: