מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף מג.
תוס' ד"ה יפלא כליותי פי' בקונטרס והאי לקותא הוא וקשה דמנ"ל דהאי לקותא דאיוב הוי לקותא דטריפה הא איכא לקותא דכשרה כדאמר לקמן וכו' והמהרש"א כתב דלפי פירושם דלעיל דר' יוחנן לית לי' לקותא דרכיש הו"מ לדחוי פירש"י דר' יוחנן הוא מרא דשמעתין עכ"ל ואפשר ליישב פירש"י הכי לפמ"ש הכר"ופ בסימן מ"ד ס"ק א' דדעת הרבה מחברים וגם המהרש"ל דבנחלקו לשנים טריפה ודייקי' לי' מדברי איוב יפלח כליותי והיינו בקוע לשנים כמו פולח ובוקע דהיינו כמ"ש הכר"ופ לבסוף דאם נחתכו דרך עוביו עד שהבקיעה עובר לגמרי והרי הן ב' חלקים טריפה אבל בעוביא שלמה ולא נבקע כשרה וכן מורים הדברים באו"ה לפ"ז מצ"ל דרש"י ס"ל דהא דקאמר ר' יוחנן אלו טריפות דוקא ואתא אלו למיעוטי דרב מתנא וכ"ש דרכיש זהו דוקא בהך לקותא שנמצא בה ליחה או בהסמסה שהגיע עד הלובן שבתוך הכוליא כדאיתא בש"ע סימן מ"ד משום דס"ל דלקותא כזה יכול להיות הדרא ברי' דאי בדרי' לה סמא חיי כדאיתא לקמן דף נ"ד אבל הך לקותא דיפלח כליותי דהוא נבקעו לשנים מצ"ל דאף ר' יוחנן מודה משום דלא הדרא בריא דהא נבקעו לשנים ואזי הכאב גדול מאוד עד שיגיע לשאר אברים הפנימים שיתקלקלו עי"ז וכמ"ש האגור שהטעם לקותה הכוליא שעי"ז יתקלקלו הבכי מעים וזהו שכתב רש"י בד"ה יפלח כליותי היינו לקותא וטריפה ולא כתב היינו לקותא דרכיש אלא דפירושו דמה שיפלח הוא הלקותא וממילא לק"מ קושית התוס' וקושית המהרש"א ודוק:
רש"י בד"ה הלכה כדברי האומר כזית והכא מייתי לה משום שמעתתא דרב יצחק בר יוסף משמי' דרבי יוחנן ע"ש ואפשר לומר דמש"ה מייתי הנך תרתי מימרות בהדדי בדרך לא זו אף זו לאשמועינן דהך כללא דמימרא דאמר דבכל מקום אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה דהוא ליתא כהמסקנא דגמ' אמוראי נינהו וכו' ובתחילה אמר ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן הלכה כדברי ר' יוסי בר יהודה דמדהוצרך ר' יוחנן לומר בהדיא הלכה כרבי יוסי בר יהודה מוכח דלא אמר הך כלל הלכ' כסתם משנה ואת"ל דהכא הוצרך ר' יוחנן לפסוק בהדיא הלכה כדברי ר' יוסי בר יהודה משום דרבים פליגי עלי' כמ"ש המהרש"א לזה קאמר הך מימרא דאמר ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן הלכה כדברי האומר כזית דבהך דינא לא פליגי רבים עלי' ואפ"ה הוצרך ר' יוחנן לומר בהדיא הלכה כדברי האומר כזית אזי ש"מ דהך כללא דאמר ר' יוחנן דבכל מקום הלכה כסתם משנה ליתא וק"ל:
תוס' ד"ה והא אמר ר' יוחנן כו' והר"י מאורלייניש תירץ דהכי פריך וכו' אמאי איצטריך ר' יוחנן לומר הלכה כמותו הא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה לכאורה יש להקשות דהא הוצרך ר' יוחנן לומר הלכה כמותו דבלא"ה לא ידעינן הי סתמא עיקר דמאי אולמא הך סתמא מהך סתמא ואפשר לומר דבל"ה נמי הוה פסקינן כדברי האומר כזית משום שהאחרון עיקר וכן כתב המהר"ם שיף או משום דלקולא ולחומרא לחומרא נקטינן וק"ל: