מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף יב:
תוס' ד"ה ותבעי לי' מעשה וכו' אין לדקדק מפני הכנימה אינן בכי יותן הא סתמא הרי הוא בכי יותן. דאדרבה דייק מסיפא דקתני ואם נתכוון לכך הרי הן בכי יותן הא סתמא אינן בכי יותן עכ"ל ע"ש והנה באמת הקושי' על הברייתא במק"ע דאיך סותרים הדיוקי' אהדדי ולולי דברי התוס' יש לתרץ דהדיוקים לא סתרו אהדדי לפי מה שהביא התוס' אח"כ הירושלמי וז"ל ומיהו אם בשעת הטל העלום התינוקות משמע בירושלמי שהן בכי יותן דבריש מס' תרומות מייתי הך משנה ומפרש ואיזהו מעשה שלהן אמר רב הונא בתפוש בהן בטל ושמא האי תפוש בהן בטל היינו היפך בהן לפ"ז מצ"ל דדוקא בתינוקות שאינן בני כוונה וצריך להיות דוקא מעשה גמור הוא דאינן בכי יותן אלא כשהיפך בהן אבל בגדולים שפיר מ"ל אי תפוש בהן בטל שמעלה אותן בשעת הטל סתמא וליתא קמן דלא ידעינן טעמו אזי הרי הן בכי יותן ולפ"ז א"ש וה"פ המעלה פירותיו מפני הכנימה דהיינו שפירש בהדי' מפני הכנימה אזי בכל גונא אינן בכי יותן הא סתמא יש חילוק אם העלה הפירות בשעת הטל אע"פ שיש הכנימה בפירות אעפ"כ כיון שתפוש בהן בטל הרי הן בכי יותן אבל אם לא העלה אותן בשעת הטל אזי הוא מפני הכנימה ואינן בכי יותן ובסיפא ה"פ אם נתכוון לכך בכל גוונא הרי הן בכי יותן אפילו העלה אותן לאחר שירד הטל עליהן קודם שינגב הטל ושמח הרי הן בכי יותן הא סתמא שלא ידעינן אם נתכוון לכך יש חילוק אם תפוש בהן בטל שהוא בשעת הטל הרי הן בכי יותן ואם אינו בשעת הטל אינן בכי יותן ואזי לא סתרו הדיוקים כלל אהדדי וק"ל:
בא"ד וקצת תימא מה מקשה דבתחילת סוגי' דריש מקרא דאין תרומתן תרומה מקרא דאשר ידבנו לבו פרט לחרש שוטה וקטן ושמא אסמכתא בעלמא היא עכ"ל והוא דחוק ואפשר לומר דשפיר מקשה הירושלמי דמ"ל דקרא דאשר ידבנו לבו אתי למעוטי דוקא מה שחושבין חש"ו בלב דהיינו שחושבין ותורמין בלב דהיינו שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה בלי שום מעשה דאזי אפי' פירש בהדי' לא מהני או בכה"ג דמעשה דר"ג בקידושין שאמר עישור שאני עתיד למוד יהא ניתן ליהושע ומקומו מושכר לו דזה לא מהני בחש"ו אבל אם עושין מעשה המוכיח עם המחשבה כגון שמפרישין תרומה מן החולין ומניחין התרומה לצד אחר וגם פירשו בהדי' שכוונתם לתרום תרומה שפיר מ"ל דבכה"ג יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ואזי פריך הירושלמי שפיר איך קאמר סתמא דאם תרמו אין תרומתן תרומה נימא דבכה"ג יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ותרומתן תרומה וק"ל:
יש להקשות על מה דקאמר רבא לעיל דמאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה ר' נתן היא הא מצי אתי' אפילו כרבנן ומתניתן איירי בכ"הג דמוכיח מעשה שלהן על מחשבתן כגון דפירשו בהדי' שמתכוונין לחתיכת סימנים וגם עושין מעשה המוכיח על זה דהיינו שתופסין הסימנים בידן דאזי מ"ל דאפילו רבנן מודו דבכה"ג דשחיטתן כשרה ואפשר לומר דאמימרא דרבא קאי לפי המסקנא דמסיק מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מדרבנן יש לו ומדאורייתא אין לו ואזי לא מהני כלום בשחיטה שהיא דאורייתא כשמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו וק"ל: