אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: › דף יב.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף יב.

דף יא:

תוס' ד"ה פסח וקדשים מח"ל מבשר תאוה לא פריך משום דנראה דמדאורייתא לא חייש ר"מ למיעוטא פי' אדפריך מפסח וקדשים דע"ז מצינו למדתי ה"ט משום דלא אפשר כלל טפי הו"ל למפרך מבשר תאוה דהוא אפשר לר"מ דהא אינו מוכרח דוקא לאכול בפר דהא לאו מצוה איכא ע"ז תירצו התוס' דנראה דמדאוריית' לא חייש ר"מ למיעוטא כלל אלא מדרבנן מש"ה פריך מפסח וקדשים שמחויב מדאורייתא ואינו יכול להחמיר מא"ל וכתבו התוס' אח"ז ומדקדק כי היכי דלר"מ יש חילוק וכו' פי' דהו"מ למימר אליבא דרבנן דפליגי אדר"מ דאין לחלק כלל דבשלמא ר"מ לא מחמיר אלא מדרבנן אבל פסח וקדשים שהוא מדאורייתא מוכרח לאכול ולא מצי להחמיר משא"כ לרבנן דלאבייהו מקרי לשחוט ולאכול בשר בלא אפשר דאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה ואזי לא מחמרו כלל וא"כ מ"ל דרבנן דפליגי אדר"מ אין מחלקין כלל בין אפשר ללא אפשר לזה כתבו התוס' דאעפ"כ מדקדק כי היכי דלר"מ יש חילוק עכ"פ מדרבנן וכו' א"כ מנ"ל להוכיח משחיטה דלמא לרבנן נמי יש חילוק וק"ל. ולפמ"ש התוס' לקמן דף כ"ח בד"ה אתא כי ממסמס קועי' דמא וז"ל וה"ר אלחנן הקשה וכו' ותירצו א"נ ה"פ וכ"ת דלא הוי אכיל בלא בדיקה פסח וקדשים מא"ל דאין מום גדול מזה ע"ש אזי לק"מ קושית התוס' דהכא מבשר תאוה לא פריך. וק"ל:

הנה הפרי מגדים בי"ד במשבצות זהב ריש סימן ל"ג כתב וז"ל עוד יש לחקור בקרום מחמת מכה דטריפ' הטעם דסתימה לאחר זמן י"ל דחי' יחי' אלף שנים ולא אמרו דטריפה אינה חי' אלא לסי' דאינו חי' י"ב חדש ונ"מ לספק טרפה והיינו אי לא עלה קרום אבל כל שעלה קרום חי' יחי' וכו' או דלמא דמ"מ אין באופן אפשרי שיכולה לחיות י"ב חדש ע"ש דבריו באורך לכאורה יש לפשוט חקירה זו מסוגי' דילן מתוס' ד"ה דלמא הך דאסהידו בי' טרפה הוי וא"ת דחובשין אותו י"ב חדש ואם יחי' לאו טרפה הוה וי"ל וכו' וא"כ מוכח דע"כ אפילו עלה בו קדום אינו חי י"ב חדש דאל"כ לא מקשי' התוס' מידי דהא אפילו אי חובשין אותו וחי י"ב חדש דלמא הי' טרפה ועלה בו קרום וא"ל דא"כ קשי' על כל סוגי' דגמ' האיך קאמר בכל הסוגי' דלמא דפלי לי' ובדיק לי' וכ"ת דבדקינן לי' הא אי אפשר לעמוד על הבירור דאיכא למיחש דלמא עלה בו קרום ז"א דמ"ל כתירוץ התבואת שור על קושית הפ"ח בסימן ל"ג דקרום שעלה מחמת מכה מקומו ניכר וכ"כ הכרו"פ בסימן ל"ג ס"ק י"א ד"ה והנה יש לדקדק וז"ל לכן י"ל ודאי כי קרום מחמת מכה ניכר וכו' והיינו כי נרפא הנקב של מכה ונשאר רושם קורט דם וניכר אבל החיצון שהוא אדום אין אודם הקרום והשינוי שבו ניכר לכן דוקא בושט חמרו כן ולא בשאר איברים וא"כ בפנימי לא שייך ונתרפא דפנימי הוה לבן אח"ז כתב חלא דלפ"ז קושי' הש"ך בס"ק ד' במק"ע שהקשה ל"ל להמחבר הטעם דשמא נתרפא הא ס"ל אין לושט בדיקה מבחוץ ותירץ דנ"מ לקרום הפנימי כשלא ניקב מעבר לעבר דלפמ"ש נסתר תירוצו דדוקא בחיצון שהוא אדום חיישינן ע"ש באורך אבל על קושית התוס' הנ"ל וא"ת דחובשין אותו וכו' שפיר מצינו למימר הכי דהא הרוצח חי ולא בדקינן לי' אזי מצינו למימר דלא מהני חבישה י"ב חדש משום דדלמא עלה בו קרום ואזי יכול לחיות טפי מי"ב חדש אמנם לפי דעת הש"ך הנ"ל דחיישינן בשאר אברים נמי שמא עלה בו קרום ונתרפא וכן דעת רש"י ז"ל בהמסס כמ"ש התוס' לקמן דף נ' ד"ה מחט הואיל וקרומו רך כמ"ש הרא"ש ז"ל הטעם ולא ניכר אזי הקושי' הנ"ל על כל הסוגי' דקאמר דלמא דפלי לי' ובדיק לי' וגם על וכ"ת דבדקינן לי' במק"ע הא לא מהני הבדיקה מידי דשמא עלה בו קרום ונתרפא אך יש לדחות דלא חיישינן לזה משום דהוי כמיעוטא דמיעוטא דמיעוט בהמות טרפות ומיעוט' דמיעוטא אשר עלה עליו קרום ואינו ניכר ול"ח לזה אלא היכא דאיכא ריעותא דתקוב קוץ בושט אבל בדליכא ריעותא לא חיישינן כלל להאי חששא:

גמ' אמר רב נחמן אמר רב ראה א' ששחט וכו' הנה נדפס בסוף ספר אלי' רבה על א"ח דף אחד על י"ד ואיתא שם ס"ק ה' וז"ל וביש"ש סימן ה' כתב דתירוצו לעילופי לא חיישינן לאו הלכה היא. ופוסק דלכתחילה אין נותנין לו אם אינו יודע אם הוא מוחזק ובדיעבד אם ליתא קמן שחיטתו אסורה ע"כ ותימא איך מלאו לבו לחלוק על כל הפוסקים עוד קשה מחולין דף י"ב דפריך על הא דאמר רב ראה אחד ששחט אם ראוהו כשירה ואם לאו אסורה ה"ד אי דלא ידעי אי גמיר אי לא לימא רוב מצויין וכו' הו"ל לשנויי דמיירי באין ידוע אם הוא מוחזק וע"ק מב"מ דף כ"ד ר' חנינא מצא גדי שחוט והתירו לו משום שחיטה כר"ח בנו של רי"הג וכו' ואמאי ניחוש שמא נתעלף דהא ליתא קמן עכ"ל ודבריו תמוהין מה שהקשה דהו"ל לשנויי דמיירי באין יודע אם הוא מוחזק דהא עיקר קושי' המקשה מכח הברייתא כדקאמר מי לא תני' הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק וא"כ איך מצי לשנויי דמיירי בא"י אם הוא מוחזק דאזי אסור לאכול משחיטתו הא אכתי תקשי מבריי' דקתני מצא תרנגולת שחוט' בשוק דמותרת הלא לא ידעינן אם הך ששחט הי' מוחזק והו"ל להקשות אדברי יש"ש בפשיטות מהך ברייתא דמצא תרנגולת שחוטה ואינו צריך להביא ממרחק לחמו להקשות מב"מ דף כ"ד מר"ח דמצא גדי שחוט וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה