מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף ט:
גמ' מתיב רב שימי שרץ בפי חולדה וכו' והקש' המהר"ם ז"ל בתוס' ד"ה התם הילכתא גמירי לה בסוף דבריו וז"ל אלא הא דקאמר בתר הכי מתיב רב שימי שרץ בפי חולדה קשה ליישבו דמאי ס"ד דר"ש דהא ע"כ הוא בעצמו צריך לדעת דהתם נמי הוי טעמא דהלכת' גמירי לה מסוטה דאל"כ מ"ש מכל ספק טומאה דעלמא דמטמאינן בר"הי ע"ש ונלפענ"ד לתרץ קושי' מהר"ם דבל"ז לא מצי רב שימי להקשות מכל ספק טומאה בר"הי דמטמאין דמ"ל דשאני התם בשרץ בפי חולדה דהטעם משו' דמוקמינן הככרות הטהורות על חזקתן וכמ"ש התוס' בגדה דף ב' ד"ה דאיכא ריעותא מגופא דבנגע באחד בלילה שמטהרין רבנן בראוהו חי מבערב משום דהעמד אדם על חזקתו וכמו כן כתב רש"י ז"ל שם בד"ה תרתי לריעותא. וז"ל הואיל ובטהרות לא משכחת ריעותא אחריתא דכי אמרת העמידם על חזקתם בחזקת טהרתם הם ולא גמרינן מסוטה אלא היכא דליכא חזקה תו איכא למימר דבככרו' של תרומ' מקילינן שלא לשרוף עלי' תרומ' אבל ארבא דמדמה איסור' לסכנתא פריך שפיר דע"כ אינו דומה דהא ספק מים מגולין אסורין בכל גוונא ולא מהני שום חזקה ובככרות מהני חזקה וק"ל: