מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף ו:
גמרא ולעלמא לא חיישינן וכו' הקשה הרשב"א ז"ל דהו"ל להקשות בל"ז רישא וסיפא הדדי דברישא קתני המוליך חיטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ובסיפא דהנותן לפונדקית והנותן לחמותו חיישינן לאחלופי ותירוצו דחוק וי"ל בפשיטות דברישא תנא טוחן שהוא אומן וקיי"ל דסמכינן אפילו בדאורייתא אחזקה דאומן לא מרע אומנתו וכמ"ש התוס' לקמן דף צ"ז ד"ה סמכינן אקפילא ובש"ך סימן צ"ח ובשאר דוכתי טובא אבל בפונדקת ובחמותו ליכא חזקה זו וק"ל:
גמ' ולחלופי לא חיישינן והתנן אשת חבר טוחנת עם אשת ע"ה יש לדקדק לכאורה דלמא ת"ק ורשב"א בהא פליגי דלת"ק אינה חשודה על הגזל ולרשב"א חשודה על הגזל וכמ"ש הר"ש בפי' המשניות לתרץ קושית תוס' ד"ה התם כמי מורי' וכו' על רש"י ז"ל במתני' דמעשר את שהוא נותן לה וכו' ר' יוסי אומר אין אנו אחראין לרמאין דפליגי בהא אי חשודה על הגזל או לא וא"כ מאי פריך הגמרא מברייתא דהנותן לשכנתו דהא מסתמא סתים הך תנא דברייתא דהנותן לשכנתו אליבא דהלכתא כת"ק וי"ל דע"כ טעמא דת"ק אינו מפני שאינה חשודה על הגזל אלא מפני שאשת חבר מונעת עצמה מליגע ושלא תתן לה אשת ע"ה לתוך פיה דאל"כ הו"ל לת"ק למפלג הכל בזמן שהיא טמאה בין שהוא משל בעלה דשייך בי' גזילה לבין שהוא משלה דהיינו שאומרת איני ניזונת ואיני עושה או באשת ע"ה שמת בעלה או גרשה א"ו דת"ק נמי סבר דחשודה לגזול ופריך הגמ' שפיר ובזה א"ש דברי התוס' ד"ה התם נמי מורי' ואמרה בר בי' רב ליכול חמימא דלא רצו לפרש כפי' הר"ש הנ"ל דר' יוסי ורבנן בהא פליגי אי חשובה לגזול או לא דע"כ ס"ל להש"ס דלא שייך לומר דפליגי בהא אי חשודה לגזולאו לא דאל"כ מאי פריך הגמרא ממתני' דאשת חבר דלמא רשב"א ס"ל כר' יוסי וק"ל:
גמ' השתא מגזל גזלה וכו' וכתב המהרש"א ז"ל יש לדקדק מאי גזילה איכא וכו' ואפשר לומר דיש לחלק דדוקא לפועל שמזונותיו על הבעל בית מותר אבל הברייתא דאשת חבר סתמא קתני דמיירי בכל גווני מצי איירי דאשת חבר שבכתה ומסייעת לאשת ע"ה בחנם באקראי בעלמא נדרך השכנים ואזי אסורה לאכול וק"ל: